מגדל העיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
הבניין, אשר הוקם במחצית השנייה של [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[דן איתן]]. הבניין הוא בן 21 קומות, בתוספת של שש קומות של [[חניון]] תחתיו. חתך קומותיו של הבניין הוא של [[ריבוע]], שפינותיו קטומות. חזיתותיו בנויות בשילוב של [[קיר מסך|קירות מסך]] ממתכת וזכוכית עם ציפוי של אבן נסורה.{{הערה|בעבר היה צבעם של קירות המסך חום, אך הוא הוחלף לצבע בהיר בראשית המאה ה-21.}} הוא ניצב בזווית של 45 [[מעלה (זווית)|מעלות]] ביחס לבניין המשביר, דבר המיועד לרכך את מראהו הנשקף מרחוב המלך ג'ורג' ורחוב בן יהודה.{{הערה|קרויאנקר, עמ' 373.}} מפלס הכניסה של המגדל גבוה מזה של רחבת בניין המשביר, והוא מחובר אליה באמצעות [[דרגנוע|דרגנועים]].
הבניין, אשר הוקם במחצית השנייה של [[שנות ה-70 של המאה ה-20]], תוכנן על ידי ה[[אדריכל]] [[דן איתן]]. הבניין הוא בן 21 קומות, בתוספת של שש קומות של [[חניון]] תחתיו. חתך קומותיו של הבניין הוא של [[ריבוע]], שפינותיו קטומות. חזיתותיו בנויות בשילוב של [[קיר מסך|קירות מסך]] ממתכת וזכוכית עם ציפוי של אבן נסורה.{{הערה|בעבר היה צבעם של קירות המסך חום, אך הוא הוחלף לצבע בהיר בראשית המאה ה-21.}} הוא ניצב בזווית של 45 [[מעלה (זווית)|מעלות]] ביחס לבניין המשביר, דבר המיועד לרכך את מראהו הנשקף מרחוב המלך ג'ורג' ורחוב בן יהודה.{{הערה|קרויאנקר, עמ' 373.}} מפלס הכניסה של המגדל גבוה מזה של רחבת בניין המשביר, והוא מחובר אליה באמצעות [[דרגנוע|דרגנועים]].


שטחו של הבניין הוא כ-16 אלף [[מטר מרובע|מטרים מרובעים]]. הוא מאכלס עסקים פרטיים רבים וכן יחידות [[ממשלת ישראל|ממשלתיות]] שונות (כגון לשכת [[מרשם המקרקעין|רישום המקרקעין]] ויחידה של [[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול]]). עד [[1989]] פעל בו [[מלון]] מגדל איילון.{{הערה|קרויאנקר, עמ' 346.}}
שטחו של הבניין הוא כ-16 אלף [[מטר מרובע|מטרים מרובעים]]. הוא מאכלס עסקים פרטיים רבים וכן יחידות [[ממשלת ישראל|ממשלתיות]] שונות (כגון [[אגף רישום והסדר מקרקעין|לשכת רישום המקרקעין]] של ירושלים ויחידה של [[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול]]). עד [[1989]] פעל בו [[מלון]] מגדל איילון.{{הערה|קרויאנקר, עמ' 346.}}


על הבניין נמתחה ביקורת, שלפיה הוא איננו מצטיין באיכות העיצוב והגימור שלו{{הערה|קרויאנקר, עמ' 372.}}, וכן כי כיום הוא מוזנח ורמת הדיור בו נמוכה יחסית.{{הערה|משה שטיינמץ, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/955/073.html עוד גורד שחקים ייבנה במרכז ירושלים], אתר nrg, {{כ}}18 באוקטובר 2009.}}
על הבניין נמתחה ביקורת, שלפיה הוא איננו מצטיין באיכות העיצוב והגימור שלו{{הערה|קרויאנקר, עמ' 372.}}, וכן כי כיום הוא מוזנח ורמת הדיור בו נמוכה יחסית.{{הערה|משה שטיינמץ, [http://www.nrg.co.il/online/54/ART1/955/073.html עוד גורד שחקים ייבנה במרכז ירושלים], אתר nrg, {{כ}}18 באוקטובר 2009.}}

גרסה מ־19:54, 15 בנובמבר 2011

מגדל העיר הוא מגדל משרדים הניצב במרכז העיר ירושלים, בקרן הרחובות בן יהודה והמלך ג'ורג'. המגדל צמוד לבניין המשביר לצרכן, כשאחת מחזיתותיו פונה אל רחוב עליאש, והוא משקיף על מרכז העיר. מיקומו בקרבת אחת הנקודות הגבוהות בירושלים הפך אותו לתוואי נוף בולט בקו הרקיע שלה.

הבניין, אשר הוקם במחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה ה-20, תוכנן על ידי האדריכל דן איתן. הבניין הוא בן 21 קומות, בתוספת של שש קומות של חניון תחתיו. חתך קומותיו של הבניין הוא של ריבוע, שפינותיו קטומות. חזיתותיו בנויות בשילוב של קירות מסך ממתכת וזכוכית עם ציפוי של אבן נסורה.[1] הוא ניצב בזווית של 45 מעלות ביחס לבניין המשביר, דבר המיועד לרכך את מראהו הנשקף מרחוב המלך ג'ורג' ורחוב בן יהודה.[2] מפלס הכניסה של המגדל גבוה מזה של רחבת בניין המשביר, והוא מחובר אליה באמצעות דרגנועים.

שטחו של הבניין הוא כ-16 אלף מטרים מרובעים. הוא מאכלס עסקים פרטיים רבים וכן יחידות ממשלתיות שונות (כגון לשכת רישום המקרקעין של ירושלים ויחידה של רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול). עד 1989 פעל בו מלון מגדל איילון.[3]

על הבניין נמתחה ביקורת, שלפיה הוא איננו מצטיין באיכות העיצוב והגימור שלו[4], וכן כי כיום הוא מוזנח ורמת הדיור בו נמוכה יחסית.[5]


לקריאה נוספת

  • דוד קרויאנקר, אדריכלות בירושלים: הבנייה המודרנית מחוץ לחומות 1990-1948, ירושלים: כתר, 1991.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בעבר היה צבעם של קירות המסך חום, אך הוא הוחלף לצבע בהיר בראשית המאה ה-21.
  2. ^ קרויאנקר, עמ' 373.
  3. ^ קרויאנקר, עמ' 346.
  4. ^ קרויאנקר, עמ' 372.
  5. ^ משה שטיינמץ, עוד גורד שחקים ייבנה במרכז ירושלים, אתר nrg, ‏18 באוקטובר 2009.