רחוב בן-יהודה (ירושלים)
מדרחוב בן יהודה, 2011 | |
מידע כללי | |
---|---|
על שם | אליעזר בן-יהודה |
אורך | כ-500 מטרים, מתוכם כ-300 סגורים למכוניות |
מיקום | |
מדינה | ישראל |
עיר | ירושלים |
שכונה | המשולש - מרכז העיר |
קואורדינטות | 31°46′53″N 35°13′03″E / 31.7815°N 35.2176°E |
רחוב בן-יהודה הוא רחוב מסחר ראשי בלב מרכז העסקים הראשי של ירושלים, המהווה את אחת הצלעות של "המשולש הירושלמי". הרחוב מקשר את כיכר ציון שעל רחוב יפו לרחוב קינג ג'ורג', ובהמשך לרחוב בצלאל. בשנות ה-80 של המאה ה-20 הוסב חלקו העיקרי למדרחוב, יחד עם מספר רחובות קטנים סמוכים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תכנון הרחוב וסלילתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כיבוש ירושלים בידי הבריטים בדצמבר 1917, החל השלטון החדש לתכנן את חזותה של ירושלים ואת מערכה העירוני. בימי השלטון העות'מאני שקדם לבריטים לא זכתה ירושלים אף לא לתוכנית אב אחת, וכל המבנים והשכונות שמחוץ לחומות נבנו באופן ספורדי, בהתאם לשיקוליהם ולתקציבם של הבונים.
הבריטים החליטו להעתיק באופן רשמי את מרכז העסקים הראשי של ירושלים מערבה, לאורך רחוב יפו. לצורך כך השמישו כמה עשרות דונמים של שדות וכרמים, בין שכונת נחלת שבעה ובית היתומות 'טליתא קומי', שנקנו מהיוונים-האורתודוקסים. עד אז נקרא השטח "גן אנטימוס", על שמו של נזיר יווני אורתודוקסי שעיבד שם את האדמה[1]. מומחים בריטיים עמלו על תכנונו של "משולש" רחובות גדול, שיהווה מוקד משיכה לבעלי עסקים ולקונים.
כבר ב-1922 נסלל הרחוב, שהתפצל בזווית חדה מרחוב יפו על יד נחלת שבעה ונמתח לכיוון דרום-מערב, לאורך "גן אנטימוס"[2], עד סמוך לבית טליתא קומי. שנתיים לאחר מכן, ב-1924, סללו הבריטים כביש נוסף בניצב לרחוב יפו, סמוך לבית החולים ביקור חולים, בכיוון צפון-דרום, ומגיע עד בניין טרה סנטה. רחוב זה, שנקרא על שם המלך ג'ורג' החמישי, התחבר לרחוב יפו ולרחוב האלכסוני, וכך הושלם "המשולש".
הרחוב האלכסוני, הראשון שנסלל במסגרת תוכנית המע"ר החדשה, תוכנן להיקרא על שם דמות מן התרבות הבריטית, אולם עם סיום סלילתו נפטר אליעזר בן-יהודה, מחייה שפה העברית, והבריטים החליטו להנציח את שמו ברחוב החדש. רחוב בן-יהודה התפתח מאוד והפך לאחד הצירים החשובים ביותר במרכז ירושלים. סביבותיו התמלאו בחנויות, משרדים וקומות מגורים.
הפיגוע ברחוב בן-יהודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הפיגוע ברחוב בן-יהודה (1948)
ב-22 בפברואר 1948 פוצצו חיילים בריטים מכונית תופת ברחוב בן-יהודה, וגרמו למותם של 54 אנשים ולפציעתם של 130. בפיגוע השתתפו עריקים מהצבא הבריטי, בתמורה לתגמול כספי שהובטח להם על ידי חאג' אמין אל-חוסייני.
המדרחוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]סגירת הרחוב לכלי רכב ופיתוחו כמדרחוב הסתיימו ב-1983, לאחר תכנונים ודיונים רבים בשאלת יישום בנייתו. לאורך רחוב בן-יהודה, אשר היה ציר תחבורה חשוב במרכז העיר, היו תחנות מוניות רבות וגם הסוחרים עצמם לא העריכו את התועלת שבהפיכה למדרחוב. לבסוף, לאחר תכנון והכנות של למעלה מ-10 שנים, שכללו פיזור תחנות המוניות, הוקם המדרחוב והפך עם פתיחתו לאבן שואבת לתושבים ותיירים. תחום המדרחוב כלל, מלבד חלק מרחוב בן-יהודה עצמו (בקטע שבין כיכר ציון לרחוב המלך ג'ורג'), גם את רחוב בן הלל, רחוב לונץ ורחוב דורות ראשונים. חלקו העליון של רחוב בן-יהודה, בקטע שבין רחוב המלך ג'ורג' לרחוב בצלאל, המשיך לשמש תנועת כל רכב.
בסוף שנות התשעים עבר המדרחוב שיפוץ, כולל החלפת הריצוף כחלק משדרוג מרכז העיר.
ב-4 בספטמבר 1997 אירע פיגוע התאבדות משולש במדרחוב, וגרם למותם של 5 אנשים.
המאה ה-21
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1 בדצמבר 2001 אירע פיגוע התאבדות כפול במדרחוב וגרם למותם של 11 איש ולפציעתם של 188.
החל משנת 2002 החלו להתקיים בו מדי קיץ אירועי "חוצות העיר" ויריד "חוצות היוצר" הועבר אליו, לצורך עידוד המסחר במרכז ירושלים, לאחר שזה נפגע קשות באינתיפאדה השנייה בשל מספר רב של פיגועי התאבדות שהתרחשו בו.
בקיץ 2005 הוחזר פסטיבל "חוצות היוצר" לבריכת הסולטן ליד העיר העתיקה, אך אירועים אחרים המשיכו להתקיים ברחוב מדי שנה. למן סיום האינתיפאדה בשנת 2004, החל המדרחוב לשקוק שוב חיים. מסעדות שסגרו את שעריהן בתקופת הפיגועים הגדולה נפתחו מחדש, ואליהן נוספו בתי קפה, פאבים ועסקים נוספים.
מדרחוב בן-יהודה שמר על עליונותו ומרכזיותו גם כשנפתחו בירושלים קניונים ואזורי מסחר אחרים, דוגמת קניון מלחה. בכך התבלט המדרחוב כרחוב ייחודי, אשר שומר על מעמדו המרכזי גם בשנות ה-2000 וזאת בניגוד לרחובות מסחר מרכזיים אחרים בארץ, כגון רחוב דיזנגוף בתל אביב ורחוב החלוץ בחיפה, אשר מאז תחילת שנות ה-90 זוהרם הועם.
בשנת 2005 רושת כל המדרחוב באינטרנט אלחוטי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורדים העירה - מרכז העיר ירושלים, היסטוריה, תמונת מצב, ותוכנית ההתחדשות - על התחדשות מרכז העיר
- מפות בנושא גן אנטימוס, אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עיר בראי תקופה - ירושלים החדשה בראשיתה, יהושע בן-אריה, הוצאת יד בן צבי, תשל"ט
- ^ מפת גן אנטימוס, עם החלוקה למגרשים וסימון הבעלים, באתר מאת חברת הכשרת הישוב. אוסף המפות ע"ש לאור, הספרייה הלאומית, 1922
רחוב יפו, ירושלים | ||||||||
אתרים לאורך רחוב יפו | ||||||||
(1) התחנה המרכזית | (2) תחנת הרכבת | (3) שוק מחנה יהודה | (4) מרכז כלל | (5) מדרחוב בן-יהודה | (6) נחלת שבעה (7) בניין ג'נרלי | (8) כיכר ספרא | (9) העיר העתיקה | (10) ממילא | (11) שער יפו ומגדל דוד (A) כיכר הדוידקה | (B) - כיכר ציון | (C) - כיכר צה"ל |