חרוז אלכסנדריני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־08:39, 6 בפברואר 2013

חרוז אלכסנדרוני או בשמו המלא חרוז אלכסנדרוני בן שתים עשרה תנועות הוא משקל שירה. חרוזים אלכסנדרונים שולבו בעיקר בספרות הגרמנית ובשירה הצרפתית בתקופה המודרנית. בנוסף, שולבו החרוזים האלכסנדרונים בדרמות האנגליות ובין המחזאים שהשתמשו בהם היו כריסטופר מרלו וויליאם שייקספיר.

ישנם מחלוקות רבות עם מקור השם; אך הרוב מניח שהוא נגזר מהרומנטיקות האלכסנדרוניות במאה ה-12, שהגיבור של רובם המוחלט היה אלכסנדר הגדול, שייצגו, במידה מסוימת באופן דומה לייצוג המלך ארתור, את הגאווה והאבירות.

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

גרסה מ־13:09, 22 באוגוסט 2012 עריכה Zorrobot (שיחה \| תרומות) 13,051 עריכות מ r2.7.3) (בוט מוסיף: no:Aleksandriner → העריכה הקודמת		גרסה מ־08:39, 6 בפברואר 2013 עריכה ביטול דוד (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 15,407 עריכות מ תקלדה העריכה הבאה ←
שורה 1:		שורה 1:
	'''חרוז אלכסנדרוני''' או בשמו המלא '''חרוז אלכסנדרוני בן שתים ~~עשה~~ תנועות''' הוא [[משקל (שירה)\|משקל שירה]]. חרוזים אלכסנדרונים שולבו בעיקר ב[[ספרות גרמנית\|ספרות הגרמנית]] וב[[שירה צרפתית\|שירה הצרפתית]] בתקופה המודרנית. בנוסף, שולבו החרוזים האלכסנדרונים ב[[דרמה\|דרמות]] ה[[אנגליה\|אנגליות]] ובין המחזאים שהשתמשו בהם היו [[כריסטופר מרלו]] ו[[ויליאם שייקספיר]].		'''חרוז אלכסנדרוני''' או בשמו המלא '''חרוז אלכסנדרוני בן שתים עשרה תנועות''' הוא [[משקל (שירה)\|משקל שירה]]. חרוזים אלכסנדרונים שולבו בעיקר ב[[ספרות גרמנית\|ספרות הגרמנית]] וב[[שירה צרפתית\|שירה הצרפתית]] בתקופה המודרנית. בנוסף, שולבו החרוזים האלכסנדרונים ב[[דרמה\|דרמות]] ה[[אנגליה\|אנגליות]] ובין המחזאים שהשתמשו בהם היו [[כריסטופר מרלו]] ו[[ויליאם שייקספיר]].

	ישנם מחלוקות רבות עם מקור השם; אך הרוב מניח שהוא נגזר מה[[רומנטיקה\|רומנטיקות]] האלכסנדרוניות ב[[המאה ה-12\|מאה ה-12]], שהגיבור של רובם המוחלט היה [[אלכסנדר הגדול]], שייצגו, במידה מסוימת באופן דומה לייצוג [[המלך ארתור]], את הגאווה והאבירות.		ישנם מחלוקות רבות עם מקור השם; אך הרוב מניח שהוא נגזר מה[[רומנטיקה\|רומנטיקות]] האלכסנדרוניות ב[[המאה ה-12\|מאה ה-12]], שהגיבור של רובם המוחלט היה [[אלכסנדר הגדול]], שייצגו, במידה מסוימת באופן דומה לייצוג [[המלך ארתור]], את הגאווה והאבירות.