כריסטופר מרלו

דיוקן של אלמוני, יש הגורסים כי זהו כריסטופר מרלו

כריסטופר מרלו (באנגלית: Christopher Marlowe;‏ 26 בפברואר 1564 - 30 במאי 1593), מהמחזאים האנגלים החשובים של העידן האליזבתני.

חייו

נולד בעיר קנטרברי שבמחוז קנט ולמד באוניברסיטת קיימברידג'. במשך חייו הקצרים אך מלאי ההרפתקאות (ייתכן והיה סוכן כפול), הספיק לכתוב חמש טרגדיות שהצלחתן הייתה רבה והשפיעו רבות על בני תקופתו, שהמפורסם בהם הוא ויליאם שייקספיר. מרלו קנה את עולמו בכך שהחדיר לעולם התיאטרון האנגלי את השימוש בחרוזים לבנים, שאפשר דיבור דרמטי הקרוב למציאות הרבה יותר מהשירה המחורזת של המחזאים שקדמו לו.

מרלו נרצח בשנת 1593, אך נסיבות הרצח המדויקות שרויות באפלה. בשל אי-הבהירות סביב התגרה שבה מצא את מותו בפרוור הלונדוני דפטפורד נוצרו תאוריות קשר סביב מותו: יש האומרים שמרלו הוא המוח האמיתי מאחורי יצירות המופת של שייקספיר. התאוריה (שאינה מקובלת על חוקרים רציניים) אומרת שמרלו ביים את מותו משום שהיה נרדף, ברח לאיטליה ופרסם את כתביו דרך השחקן ויליאם שייקספיר. השערה מקובלת יותר משייכת את מותו לפעילותו הוודאית בשירות החשאי של המלכה אליזבת.

התאוריה שמרלו עומד מאחורי כתיבת יצירותיו של שייקספיר מבוססת בין השאר על העובדה שבמחזותיו משולבים תיאורים מדויקים של מקומות ברחבי אירופה ששייקספיר מעולם לא ביקר בהם. כמו כן, עולה מניתוח צוואתו של שייקספיר כי ספרייתו הפרטית הייתה דלה ביותר באופן שאינו מתיישב עם הידע וההשכלה שהפגין ביצירותיו, וזאת בהשוואה לצוואות של משכילים בני דורו של שייקספיר שספרייתם העשירה עמדה בלב הצוואה שלהם.

יצירתו דוקטור פאוסטוס שנכתבה בעקבות "אגדת פאוסט" היוותה השראה מסוימת ליצירתו המפורסמת של המחזאי הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה ומאוחר יותר גם לאופרה "פאוסט" של המלחין הצרפתי שארל גונו. יצירה זו ודמותו של מרלו עמדו גם במרכז העלילה של הסרט "רב מכר לרצח" של הבמאי ראודי הרינגטון ובכיכובו של קובה גודינג ג'וניור המגלם את דמותו של עורך הדין לאסון ראסל. עלילת הסרט חושפת המשלה בין מכירת נשמתו של פאוסט לשטן, לבין החלטתו של עורך-דין להביא לזיכויים של נאשמים שביצעו רצח.

מחזותיו

• טמבורליין (שני חלקים)
• דוקטור פאוסטוס.
• היהודי ממלטה
• אדוארד II: נוסח עברי, אחרית דבר והערות: מאיר ויזלטיר. הוצאת דביר והמפעל לתרגום ספרות מופת, 2009.
• הטבח בפריז
• דידו, מלכת קרתגו

לקריאה נוספת

• כריסטופר מארלו – קטע מתוך 'הרו ולאנדר' (מאנגלית: רונן סוניס), "דחק" - כתב עת לספרות טובה, כרך ג', 2013.

ראו גם

• שאלת זהותו של מחבר מחזות שייקספיר

קישורים חיצוניים

• כתביו של כריסטופר מרלו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• מאיר ויזלטיר, אחרית הדבר לספר "דוקטור פאוסטוס", ההוצאה לאור אוניברסיטת תל אביב, 2011
• כריסטופר מארלו, פאוסטוס, בוגד, אכלא את נשמתך, באתר הארץ, 15 באפריל 2011
• אריאנה מלמד, נפש למכירה, ynet ‏, 14.02.03
• מיכאל הנדלזלץ, על המחזה "אדוארד השני", באתר הארץ, 31/03/09
• יצחק לאור, נסיך מתוק שלי, אני כבר בא, באתר הארץ, 13/02/09
• זאב גלילי, מי כתב את הזוהר הקדוש ומי כתב את מחזות שקספיר, באתר "היגיון בשיגעון"
• יואב רינון, הן כאן הגיהנום ואני נמצא בו, באתר הארץ

ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.