צ'ארלסטון (מחול) – הבדלי גרסאות
מ r2.6.5) (בוט מוסיף: sh:Charleston (ples) משנה: ru:Чарльстон (танец) |
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q1066703 |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בשנות ה-20, לאחר הצלחת ''The Charleston'' המקורי, נפוצו עוד ועוד הקלטות של שירי צ'ארלסטון לריקודים. הקצב של שירים אלה היה מהיר (300 - 350 [[תיבה (מוזיקה)|תיבות]] בדקה) והם נוגנו על ידי הרכבי תזמורות לריקודים ([[ביג בנד]] מוקטן שכלל כ-10 נגנים בכלי נשיפה ו[[חטיבת קצב]] שכללה [[מערכת תופים|תופים]], [[קונטרבס]] ו[[פסנתר]] או [[גיטרה]]). הריקוד שולב הן במופעי [[וודוויל]] כמופע ראווה (שם נדרשה מהרקדניות המופיעות גם [[להטוטנות]] ויכולת ריקוד ואקרובטיקה) והן במסיבות פרטיות, באולמות ריקודים ובבתי קפה (שבשל תקופת היובש מילאו את מקומם של ה[[פאב|בר]]ים) בהם ניגנו צ'ארלסטון לריקודים עבור קהל המבלים. |
בשנות ה-20, לאחר הצלחת ''The Charleston'' המקורי, נפוצו עוד ועוד הקלטות של שירי צ'ארלסטון לריקודים. הקצב של שירים אלה היה מהיר (300 - 350 [[תיבה (מוזיקה)|תיבות]] בדקה) והם נוגנו על ידי הרכבי תזמורות לריקודים ([[ביג בנד]] מוקטן שכלל כ-10 נגנים בכלי נשיפה ו[[חטיבת קצב]] שכללה [[מערכת תופים|תופים]], [[קונטרבס]] ו[[פסנתר]] או [[גיטרה]]). הריקוד שולב הן במופעי [[וודוויל]] כמופע ראווה (שם נדרשה מהרקדניות המופיעות גם [[להטוטנות]] ויכולת ריקוד ואקרובטיקה) והן במסיבות פרטיות, באולמות ריקודים ובבתי קפה (שבשל תקופת היובש מילאו את מקומם של ה[[פאב|בר]]ים) בהם ניגנו צ'ארלסטון לריקודים עבור קהל המבלים. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
[[קטגוריה:מחול]] |
[[קטגוריה:מחול]] |
||
[[קטגוריה:ארצות הברית: תרבות]] |
[[קטגוריה:ארצות הברית: תרבות]] |
||
[[en:Charleston (dance)]] |
|||
[[bg:Чарлстон]] |
|||
[[ca:Xarleston]] |
|||
[[cs:Charleston (tanec)]] |
|||
[[da:Charleston (dans)]] |
|||
[[de:Charleston (Tanz)]] |
|||
[[es:Charlestón]] |
|||
[[fr:Charleston (danse)]] |
|||
[[it:Charleston (ballo)]] |
|||
[[ka:ჩარლსტონი]] |
|||
[[nl:Charleston (dans)]] |
|||
[[pl:Charleston (taniec)]] |
|||
[[pt:Charleston (dança)]] |
|||
[[ru:Чарльстон (танец)]] |
|||
[[sh:Charleston (ples)]] |
|||
[[sv:Charleston (dans)]] |
|||
גרסה מ־08:37, 27 בפברואר 2013
הצ'ארלסטון הוא סוג של ריקוד ג'אז שהיה נפוץ בעיקר בשנות ה-20. הריקוד דרש תנועת רגליים ואגן מהירה ואנרגטית והיה לסמל הדור הצעיר של "תקופת הג'אז" בין שתי מלחמות העולם ("שנות העשרים הסוערות").
מקור הריקוד בשיר בשם The Charleston מאת ג'יימס פ. ג'ונסון, שהושפע מביקורו בעיר צ'ארלסטון (קרוליינה הדרומית). השיר הפך ללהיט במחזה Runnin' Wild[1] שהוצג בברודוויי בשנים 1923 - 1924.
הריקוד, הבנוי על מקצב ג'אז, הופיע במסבאות בלתי-חוקיות (speakeasy) בדרום ארצות הברית בתקופת היובש. למרות שהבסיס הקצבי נבע ממוזיקה אפרו אמריקאית או קובנית (לפי ניתוחו של המוזיקולוג גונתר שולר, מדובר בסוג של הבנרה[2]) נפוץ הריקוד בקרב לבנים. היה זה בתחילה ריקוד סולו של נשים שנחשב מיני, מגרה ובלתי מוסרי, מאוחר יותר נוצרו גם גרסאות ריקוד זוגיות וקבוצתיות. כמו כן נוצר שילוב של צ'ארלסון וסטפס שהיה תובעני ומורכב.
בשנות ה-20, לאחר הצלחת The Charleston המקורי, נפוצו עוד ועוד הקלטות של שירי צ'ארלסטון לריקודים. הקצב של שירים אלה היה מהיר (300 - 350 תיבות בדקה) והם נוגנו על ידי הרכבי תזמורות לריקודים (ביג בנד מוקטן שכלל כ-10 נגנים בכלי נשיפה וחטיבת קצב שכללה תופים, קונטרבס ופסנתר או גיטרה). הריקוד שולב הן במופעי וודוויל כמופע ראווה (שם נדרשה מהרקדניות המופיעות גם להטוטנות ויכולת ריקוד ואקרובטיקה) והן במסיבות פרטיות, באולמות ריקודים ובבתי קפה (שבשל תקופת היובש מילאו את מקומם של הברים) בהם ניגנו צ'ארלסטון לריקודים עבור קהל המבלים.
הערות שוליים
- ^ Runnin' Wild במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- ^ Early Jazz - Its Roots and Musical Development. Gunther Schuller. 1968. Oxford University Press. pages 148, 173 19-500097-8 0-19-504043-0. ISBN