האזור המוטורי המשלים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ קישורים פנימיים
שורה 1: שורה 1:
'''האזור המוטורי המשלים''' (SMA) הוא חלק מ[[קליפת המוח]] המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]]{{הערה|שם=מקושי}}. הוא מעורב ב[[למידה]] וביצוע של [[התנהגות|התנהגויות]] הכרוכות ברצף של פעולות{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}.
'''האזור המוטורי המשלים''' (SMA) הוא חלק מ[[קליפת המוח]] המעורב בהיבטים מגוונים של [[תכנון (פעולה)|תכנון]] [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]]{{הערה|שם=מקושי}}. הוא מעורב ב[[למידה]] וביצוע של [[התנהגות|התנהגויות]] הכרוכות ברצף של פעולות{{הערה|שם=קרלסון|Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.}}.


האזור המוטורי המשלים מקבל מידע מ[[גרעיני הבסיס]]{{הערה|שם=ביופסיכו|Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.}}.
האזור המוטורי המשלים מקבל מידע מ[[גרעיני הבסיס]]{{הערה|שם=ביופסיכו|Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.}}.

גרסה מ־11:14, 1 באוגוסט 2013

האזור המוטורי המשלים (SMA) הוא חלק מקליפת המוח המעורב בהיבטים מגוונים של תכנון תנועה[1]. הוא מעורב בלמידה וביצוע של התנהגויות הכרוכות ברצף של פעולות[2].

האזור המוטורי המשלים מקבל מידע מגרעיני הבסיס[3]. בדומה לקליפת המוח הקדם-מוטורית גם האזור המוטורי המשלים מוציא לפועל את ההתנהגות המתוכננת באמצעות הקשרים שלו לאזור המוטורי העיקרי[2].

כחלק מתהליך התכנון של התנועה, האזור המוטורי המשלים תורם לניבוי התוצאות התחושתיות שלה עוד בטרם שהיא יוצאת אל הפועל. ניבוי התוצאות התחושתיות הוא היבט חיוני של התכנון המוטורי. זאת משום שמידע זה יכול לשמש כבסיס להשוואה עבור האותות המתקבלים בזמן אמת ולהגביר את דיוק התנועה של השרירים אל עבר היעד הרצוי[1].

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 Makoshi, Z., Kroliczak, G., & van Donkelaar, P. (2011). Human supplementary motor area contribution to predictive motor planning. Journal Of Motor Behavior, 43(4), 303-309.
  2. ^ 1 2 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  3. ^ Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.