יוסף צבי שטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־02:34, 11 בספטמבר 2016

יוסף צבי שטיין (1864 - 1936) היה פעיל ציוני, רופא, יושב ראש ההסתדרות הרפואית בישראל, מייסד ועורך כתב העת הרפואה.

ביוגרפיה

נולד ב-1864 בבוגופול, פודוליה, רוסיה. אביו, אברהם, היה רב מטעם הממשלה. בצעירותו למד בחדר, ולאחר מכן בגימנסיה. התקבל ללימודי רפואה באוניברסיטת קייב, אותם סיים בשנת 1890. לאחר לימודיו עבד כרופא בבוגופול עד שנת 1894. לאחר מכן עבר ליליזבטגרד, שם עבד כרופא עד 1920.

שטיין שימש כציר בקונגרס הציוני העולמי השישי והשביעי ובוועידת מינסק. בשנת 1905 היה ממייסדי סוכנו הידיעות היהודית יט"א.

בשנים 1918 - 1920 שימש כיושב ראש וועד הקהילה ביליזבטגרד.

בשנים 1920 - 1922 היה יו"ר וועד קהילת אודסה וחבר במרכז ציוני אוקראינה.

עלה ל-ארץ-ישראל ב-1922 והתיישב ב-תל אביב.

שטיין עמד בראש הסתדרות הרופאים בארץ ישראל משנת 1925 עד 1932, בתקופת כהונתו התנהל מאבק בין הנהלת הדסה לבין ההסתדרות הרפואית על רקע אחוז גבוה של רופאים מובטלים, במהלך ועידת ההסתדרות הרפואית הוא האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. בדבריו אמר "במרפאות "הדסה" מקבלים חולים אמידים, תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו". באותה וועידה הוחלט בין השאר על המשך עליה חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות ממשלת המנדט הבריטי להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד.^[1]

הקים בתל אביב שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ברחוב ליליינבלום וברחוב שבזי.ד"ר אפרים סיני סיפר: "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".

ייסד את כתב העת המדעי הרפואה והיה עורכו הראשון.

היה נשוי לטובה טיטיאנה שטיין.

נפטר ב-1936 ונקבר בבית הקברות הישן של תל אביב.

ראו גם

ההסתדרות הרפואית בישראל

הרפואה

לקריאה נוספת

יוסף שטיין, הרפואה, 11, תרצ"ז, עמוד 657.
"ספר האישים לקסיקון ארצישראלי", הוצאת מסדה, תל אביב, תרצ"ז, 1936, עמוד 517.
מהחלטות הועידה, דואר היום, 3 באפריל 1928
ניסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", הוצאת איתי בחור, זיכרון יעקב, מרץ 2012, מהדורה שנייה, ערך : יוסף צבי שטיין, עמודים 405–406

הערות שוליים

^ אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139

[1] אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''יוסף צבי שטיין''' ([[1864]] - [[1936]]), פעיל ציוני, רופא, יו"ר ההסתדרות הרופאים העבריים (1925 - 1932), מייסד ועורכו הראשון של [[הרפואה]], ([[1922]] - [[1924]]).
+'''יוסף צבי שטיין''' ([[1864]] - [[1936]]) היה פעיל ציוני, רופא, יושב ראש [[ההסתדרות הרפואית בישראל]], מייסד ועורך כתב העת [[הרפואה]].
 ==ביוגרפיה==
-נולד ב-1864 בבוגופול, [[פודוליה]], [[רוסיה]]. אביו אברהם היה רב מטעם הממשלה. שטיין הצעיר למד בחדר, ולאחר מכן בגימנסייה. התקבל ללימודי רפואה ב[[אוניברסיטת קייב]].
+נולד ב-1864 בבוגופול, [[פודוליה]], [[רוסיה]]. אביו, אברהם, היה רב מטעם הממשלה.  בצעירותו למד ב[[תלמוד תורה|חדר]], ולאחר מכן ב[[גימנסיה]]. התקבל ללימודי רפואה ב[[אוניברסיטת קייב]], אותם סיים בשנת [[1890]]. לאחר לימודיו עבד כרופא בבוגופול עד שנת [[1894]]. לאחר מכן עבר ל[[יליזבטגרד]], שם עבד כרופא עד [[1920]].
+שטיין שימש כציר ב[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני העולמי]] השישי והשביעי ובוועידת [[מינסק]]. בשנת [[1905]] היה ממייסדי סוכנו הידיעות היהודית [[JTA|יט"א]].
-סיים את הלימודים בשנת [[1890]]. עד שנת [[1894]] עבד בבוגופול כרופא. מ-1894 עד [[1920]] עבד כרופא ביליסבטגראד.
+בשנים [[1918]] - 1920 שימש כיושב ראש וועד הקהילה ביליזבטגרד.
-שטיין היה ציר בקונגרסים הששי והשביעי ובוועידת [[מינסק]]. בשנת [[1905]] היה ממיסדי [[JTA|יט"א]].
-בשנים [[1918]] - 1920, יושב ראש וועד הקהילה ביליסבטגרד.
+בשנים [[1920]] - [[1922]] היה יו"ר וועד קהילת [[אודסה]] וחבר במרכז ציוני [[אוקראינה]].
+עלה ל-[[ארץ-ישראל]] ב-1922 והתיישב ב-[[תל אביב]].
-בשנים [[1920]] - [[1922]] יו"ר וועד קהילת [[אודסה]] וחבר במרכז ציוני [[אוקראינה]].
+שטיין עמד בראש הסתדרות הרופאים בארץ ישראל משנת [[1925]] עד [[1932]], בתקופת כהונתו התנהל מאבק בין הנהלת [[מרכז רפואי הדסה|הדסה]] לבין ההסתדרות הרפואית על רקע אחוז גבוה של רופאים מובטלים, במהלך ועידת ההסתדרות הרפואית הוא האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. בדבריו אמר "במרפאות "הדסה" מקבלים חולים אמידים, תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו". באותה וועידה הוחלט בין השאר על המשך עליה חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות ממשלת [[המנדט הבריטי]] להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד.{{הערה| אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139}}
-עלה ל-[[ארץ-ישראל]] ב-1922, התיישב ב-[[תל אביב]].
+הקים בתל אביב שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ב[[רחוב ליליינבלום]] וברחוב שבזי.ד"ר [[אפרים סיני]] סיפר: "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".
-שטיין עמד בראש הסתדרות הרופאים בארץ ישראל משנת [[1925]] עד [[1932]].
-ייסד והיה עורכו הראשון של [[הרפואה]].
+ייסד את כתב העת המדעי [[הרפואה]] והיה עורכו הראשון.
-הקים בתל אביב שתי מרפאות שהיו מיועדים לחולים מיעוטי יכולת שפעלו ב[[רחוב ליליינבלום]] וברחוב שבזי.
-ד"ר [[אפרים סיני]] סיפר: "מספר רופאים עבדו בהם בתורנות, שעה אחת ביום והרוויחו חמש-שש לירות בחודש, התשלום עבור ביקור היה שני גרוש, ביקור בית שלושה גרוש, וביקור לילה חמישה גרוש".
-על דאגתו של שטיין לציבור הרופאים בארץ יעיד הסיפור הבא: ב-[[1922]] התנהל בארץ מאבק בין הנהלת "הדסה" וההסתדרות הרפואית בגלל אחוז הגבוה של הרופאים המובטלים. המאבק בא לביטוי חריף בוועידה של ההסתדרות הרפואית בשנת 1925.
-יושב ראש וועידת הרופאים ד"ר [[הלל יפה]], התריע על כך "שצורת העבודה של "הדסה" גובלת ב"צדקה", וניכר בה יחס ביטול לכל מה שנעשה קודם. השיטה של "הדסה" יקרה,
-דרגות המשכורות של הרופאים ב"הדסה" הן גבוהות כמו ב"אמריקה" . אל הרופאים ואל ההסתדרות הרופאים מתייחסים כמו אל "נייטיבס" (ילידים).
-ד"ר יוסף שטיין יושב ראש ההסתדרות הרפואית, "האשים את "הדסה" ביחס מעליב כלפי היישוב והרופאים. במרפאות "הדסה" מקבלים חולים אמידים, תופעה המגבירה את השנוררות בארץ, מבצעים בדיקות מרובות ומיותרות ומטפחים את המחלות המדומות הנפוצות בעמנו".
-אותה וועידה ששטיין עמד בראשה החליטה, בין השאר על המשך עליה חופשית של הרופאים לארץ, וזאת בתגובה למזימות ממשלת [[המנדט הבריטי]] להגביל את עלייתם, על הפסקת קבלת חולים אמידים ב"הדסה" ובקופת חולים, על איסור לרופאים לעבוד ביותר מעיר אחת ובמקום עבודה אחד.{{הערה| אפרים סיני, "במלוא העין - מעולמו של רופא, צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, 1994, עמודים 138-139}}
 היה נשוי לטובה טיטיאנה שטיין.
-נפטר ב-1936.
+נפטר ב-1936 ונקבר ב[[בית הקברות הישן של תל אביב]].
 ==ראו גם==