קרן טבעית – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מ הסרת הכיתוב בתבנית בערכים בהם יש כיתוב ללא תמונה. גם אם יש תמונה מוויקינתונים, הכיתוב עדיין מוסר מחשש שאין התאמה בין התמונה לכיתוב. מי שסובר שהכיתוב חשוב ומתאים יכול להציב בתבנית בערך גם את התמונה בנוסף לכיתוב. הבוט אינו מטפל בכיתוב כאשר יש תמונה מקומית (תג) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{כלי נגינה |
{{כלי נגינה |
||
|רקע=כלי נשיפה |
|רקע=כלי נשיפה |
||
|כיתוב=קרן טבעית ב[[מוזיאון ויקטוריה ואלברט]] ב[[לונדון]] |
|||
|סיווג=[[אירופוניים]] |
|סיווג=[[אירופוניים]] |
||
|קבוצה=[[כלי נשיפה]]}} |
|קבוצה=[[כלי נשיפה]]}} |
||
גרסה מ־05:26, 31 באוגוסט 2019
.JPG) | |
| סיווג | אירופוניים |
|---|---|
| קבוצה | כלי נשיפה |
  | |
קרן טבעית הוא כלי נשיפה ממתכת, שממנו התפתחה קרן היער המודרנית. היא עשויה פייה, צינור מפותל ופעמון מתרחב. ההבדל העיקרי בין הקרן הטבעית לקרן המודרנית הוא היעדרם של שסתומים בכלי העתיק. על מנת לנגן צלילים בגבהים שונים עומדות לרשות הנגן הטכניקות הבאות:
- שינוי במתח השפתיים, בדומה לכלי נשיפה מודרניים. בדרך זו ניתן לנגן את סדרת הצלילים העיליים.
- החלפת אחד המפרקים בצינור ממנו עשוי הכלי - זהו תהליך ארוך יחסית, ולא נהוג לעשותו באמצע הפרק המוזיקלי.
- שינוי בתנוחת היד בתוך הפעמון. טכניקה זו הייתה בשימוש נפוץ עד הופעת קרן השסתומים.
כל היצירות לקרן שנכתבו עד תחילת המאה ה-19 כתובות לקרן טבעית, כיוון שקרן השסתומים נכנסה לשימוש נפוץ רק באמצע המאה. בכך כלולים הקונצ'רטי של מוצרט והסימפוניות של בטהובן. לגבי יצירות מאוחרות יותר המצב אינו תמיד ברור. בראהמס, לדוגמה, הכיר את קרן השסתומים, אך העדיף עליה את הקרן הטבעית, ורוב התזמורות שניצח עליהן השתמשו עדיין בקרנות טבעיות, כך שכל יצירותיו כתובות לכלי הטבעי. גם שומאן, כפי הנראה, כתב לקרן טבעית. החל מסוף המאה התשע-עשרה כל המוזיקה לקרן יער כתובה לקרן מודרנית.
כיום חזרה הקרן הטבעית לבמות הקונצרטים, עם צמיחת התנועה לביצוע אותנטי; קהלים חדשים מגלים את האיכויות הייחודיות של הכלי, ואת הצבע השונה שהוא מעניק לתזמורות בארוק וקלאסיות.