כלי נשיפה ממתכת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נגני נשיפה ממתכת (חצוצרה, סוזאפון וטרומבון)
נגינה בחצוצרה

כלי נשיפה ממתכת הם קבוצה של כלי נגינה ממשפחת כלי הנשיפה. רוב הכלים המשתייכים לקבוצה עשויים פליז.

הצליל שנוצר בכלי הנשיפה ממתכת מקורו בתדר העצמי של הכלי והאוברטונים שלו. כלומר בלי לשנות דבר בכלי עצמו ניתן להפיק מספר גדול של צלילים במרווחים משתנים בין צליל אחד לשני. את הצלילים בין הצלילים הללו ניתן לקבל בעזרת הכפתורים המעטים הקיימים בכלי.

הפייה אינה יוצרת את הצליל כמו בכלי נשיפה מעץ אלא עוזרת לתאם בין השפתיים לכלי המגביר אותו ונותן לו את גון הצליל. האוויר לא יוצא משום חור מאז שנכנס דרך הפייה ועד שיצא מהפעמון. בניגוד לכלי עץ בהם האוויר יוצא דרך חורים הנמצאים בגוף הכלי.

משפחות כלי מתכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

שסתומים ישרים. כאשר השסתום לא לחוץ, האורך הכולל של הצינורות קצר יותר. כאשר השסתום לחוץ האורך הכולל גדול יותר. הצינורות המסומנים בצבע ורוד הם צינורות "מתים", כלומר - לא עובר בהם אוויר. הצינורות המסומנים בצבע אדום הם צינורות שעובר בהם האוויר
שסתומים סיבוביים. כאשר השסתום במצב אופקי, האורך הכולל של הצינורות קטן יותר, וכאשר השסתום במצב אנכי האורך הכולל של הצינורות גדול יותר.
(צינורות בהם עובר אוויר - באדום, צינורות "מתים" בכחול)

ישנם מספר משפחות של כלי מתכת כיום, רוב כלי המתכת המודרניים נמצאים באחת מהמשפחות האלו:

  • כלי מתכת טבעיים - בהם אין שסתומים. הנגן משנה את גובה הצליל בעזרת מתיחות השפתיים וחוזק הנשיפה בלבד. לדוגמה - הביוגל. החצוצרה הייתה כלי מתכת טבעי עד סוף המאה ה-18, כמוה קרן היער עד שנת 1820 לערך. כלי מתכת טבעיים עדיין משמשים במוזיקה קלאסית. ראו גם: חצוצרת בארוק, קרן טבעית.
  • כלי מתכת עם שסתומים - בדרך כלל שלושה או ארבעה שסתומים, המופעלים בעזרת אצבעות הנגן. משפחת כלי המתכת עם שסתומים כוללת את החצוצרה, הקורנית, הפלוגלהורן, הסקסהורן (אנ'), הבריטון, הטובה וקרן היער. ישנם שני סוגי שסתומים:
    • שסתומים ישרים - לחיצה על השסתום דוחפת אותו מטה וקפיץ מחזיר אותו למעלה עם שחרורו. השסתום מנתב את האוויר לצינור נוסף וגורם לשינוי האורך הכולל של צינורות כלי המתכת. ככל שהאורך הכולל של הצינורות גדול יותר כך הצליל נמוך יותר, וככל שהאורך הכולל קצר יותר כך הצליל גבוה יותר. השסתומים הישרים הם הנפוצים יותר.
    • שסתומים סיבוביים - לחיצה על מנוף מסובבת את השסתום, המנתב את האוויר לצינור נוסף. שסתומים סיבוביים נפוצים בעיקר בקרן היער ובטובה.
  • כלי מתכת עם חלקת או סלייד - המשמש להקטנת ולהגדלת האורך הכולל של הצינורות בכלי המתכת. שיטה זו מאפיינת את הטרומבון. קיימים גם טרומבונים עם שסתומים.
  • כלי מתכת עם כפתורים - המכילים חורים על גוף כלי המתכת שמכוסים בעזרת האצבעות או בעזרת כפתורים שמופעלים בעזרת האצבעות, בדומה לכלי נשיפה מעץ. משפחה זו כוללת את הקורנטו. כלים אלה התאפיינו בבעיות כיוון ובגון צליל לא אחיד לנגן, וכמעט נעלמו לאחר הופעת השסתומים.

מרכיבי כלי המתכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקת. ככל שהחלקת יותר רחוקה, כך האורך הכולל של הצינורות גדול יותר וכך הצליל נמוך יותר
מרכיבי החצוצרה לדוגמה

כלי המתכת שונים בצורתם אחד מהשני, אך קיים מבנה כללי המאפיין את רובם:

  • פייה - פייה היא החלק שדרכו נושפים. ברוב כלי המתכת יש פייה הניתנת להסרה. ישנם גדלים, צורות וסגנונות שונים של פיות, המתאימים לפעמים לכלי מתכת שונים. לחצוצרה מתאים בדרך כלל פית בצורת ספל, בעוד שלקרן היער מתאים פייה משולשת.
  • צינור - בכל כלי המתכת, בין הפייה לפעמון ישנו צינור המוביל את האוויר, ככל שהאורך הכולל של הצינור גדול יותר כך הצליל נמוך יותר ולהפך. בטובה האורך הכולל של הצינור הוא הגדול ביותר מכל כלי המתכת, וצלילה של הטובה נמוך מאוד. הצינור בכלי המתכת אינו עקבי. כלומר, הוא אינו באותו קוטר לכל אורכו, הצינור מתחיל בפייה בקוטר קטן, ומתרחב עד הפעמון.
    • צינורות כיוון - בדומה לחלקת של הטרומבון, לכל כלי המתכת יש צינורות כיוון, המאפשרים לכוון את אורך הצינור הכולל ובכך לכוון את גובה הצליל בחלקי הטון. לכל כלי מתכת יש מספר צינורות כיוון, אחד ראשי - המשמש לכיוון הכללי וכמה משניים המשמשים לכוון את הכלי בזמן הנגינה. על צינורות הכיוון המשניים יש בדרך כלל טבעת או חצי טבעת שבה מכניסים את האצבע כדי לכוון את הצינור בזמן הנגינה.
  • חורי הוצאת רוק - כאשר נושפים לתוך הכלי עובר גם רוק, רוק זה חוסם את הצינור ומונע מהאוויר לנוע בחופשיות ובכך יוצר צליל מעוות. על כל כלי המתכת יש מספר חורים (בדרך כלל שניים) המכוסים בכפתורים דמויי מנוף הנלחצים בעזרת האצבעות. כדי להוציא את הרוק מתוך הכלי, הנגן לוחץ על אחד הכפתורים האלו ונושף לתוך הפייה.
  • פעמון - משמש בדומה לתיבת תהודה בכלי מיתר. לכל כלי מתכת יש גודל פעמון אחר. בדרך כלל, ככל שהפעמון קטן יותר, כך מנעד הצלילים יותר גבוה. הטובה בעלת הפעמון הגדול ביותר והחצוצרה בעלת הפעמון הקטן ביותר וכך גם מנעדם.
  • צבע - רוב כלי המתכת צבועים בצבע דמוי זהב, כלי המתכת הנחשבים יקרים ואיכותיים יותר צבועים בכסף. ישנם גם כלי מתכת הצבועים בצבעי מתכת פשוטים שונים, כמו כחול, אדום, שחור וירוק, הם נחשבים זולים יחסית ופחות איכותיים.

כלי מתכת בהרכבים מוזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי מתכת מופיעים בהרבה סוגים של הרכבים מוזיקליים ותזמורות:

תזמורות סימפוניות, תזמורות צועדות, רביעית כלי מתכת, תזמורות צבאיות, תזמורות כלי נשיפה והרכבים אחרים.

כלי המתכת בתזמורת הסימפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתזמורת הסימפונית, כלי המתכת הם מרכיב חשוב שמוסיף הרבה נפח לצלילה של התזמורת. כלי המתכת נוהגים לנגן בקטעים תרועתיים וכאשר המלחין רוצה פורטה (דינמיקה חזקה). בתזמורת סימפונית סטנדרטית ישנן שתי חצוצרות, ארבע קרנות, שני טרומבונים וטובה אחת. ולעיתים רחוקות ישנן ארבע חצוצרות, ארבע קרנות, ארבעה טרומבונים וטובה אחת. כלי הנשיפה מתחלקים לארבעה קולות עיקריים - החצוצרה נחשבת לקול הסופרן, והיא מכפילה את הטימפני בדרך כלל, הקרן נחשבת לקול האלט ומנגנת צלילים ארוכים בדרך כלל, הטרומבון נחשב לקול הטנור והטובה לקול הבס. המלחינים נוהגים לתת לכלי המתכת כמה תווים בו זמנית, כל נגן מנגן תו אחר. סקציית כלי המתכת ממלאת את התזמורת הסימפונית, ומוסיפה לה נפח רב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלי נשיפה ממתכת בוויקישיתוף