נתן אדאדי – הבדלי גרסאות
עריכה |
מ הסבת תבנית:רב לתבנית:אישיות רבנית. ראו שיחת תבנית:אישיות רבנית (תג) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות רבנית |
|||
{{רב |
|||
|שם=רבי נתן אדאדי |
| שם = רבי נתן אדאדי |
||
|שם בשפת המקור= |
| שם בשפת המקור = |
||
|תמונה= |
| תמונה = |
||
|כיתוב= |
| כיתוב = |
||
|כינוי= |
| כינוי = |
||
|תאריך לידה |
| תאריך לידה = [[1740]] |
||
|מקום לידה=[[ארץ ישראל]] |
| מקום לידה = [[ארץ ישראל]] |
||
|תאריך פטירה |
| תאריך פטירה = [[4 בספטמבר]] [[1818]] |
||
|מקום פטירה=[[צפת]] |
| מקום פטירה = [[צפת]] |
||
| סיבת המוות = |
|||
|מקום קבורה= |
| מקום קבורה = |
||
| ⚫ | |||
| מדינה = |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| תקופת פעילות = |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| בן זוג = |
|||
| בת זוג = |
|||
| צאצאים = |
|||
| פרסים והוקרה = |
|||
| חתימה = |
|||
}} |
}} |
||
רבי '''נתן אדאדי''' ([[ת"ק]], [[1740]] - [[ג' באלול]] [[תקע"ח]], [[4 בספטמבר]] [[1818]], [[צפת]]) היה [[רב]] ו[[פרשני התלמוד|פרשן תלמוד]], מ[[יהדות טריפולי|חכמי טריפולי]] שב[[לוב]]; חתנו ותלמידו של רבי [[מסעוד חי רקח]], מחבר [[מעשה רקח]]. |
רבי '''נתן אדאדי''' ([[ת"ק]], [[1740]] - [[ג' באלול]] [[תקע"ח]], [[4 בספטמבר]] [[1818]], [[צפת]]) היה [[רב]] ו[[פרשני התלמוד|פרשן תלמוד]], מ[[יהדות טריפולי|חכמי טריפולי]] שב[[לוב]]; חתנו ותלמידו של רבי [[מסעוד חי רקח]], מחבר [[מעשה רקח]]. |
||
גרסה מ־01:58, 28 בינואר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
1740 ת"ק ארץ ישראל |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1818 (בגיל 78 בערך) ג' באלול תקע"ח צפת |
| תקופת הפעילות |
?–1818  |
| רבותיו | רבי מסעוד חי רקח (חמיו) |
| תלמידיו | רבי יצחק גואטה, רבי יהודה לביא |
| חיבוריו | מאורי נתן, חק נתן |
  | |
רבי נתן אדאדי (ת"ק, 1740 - ג' באלול תקע"ח, 4 בספטמבר 1818, צפת) היה רב ופרשן תלמוד, מחכמי טריפולי שבלוב; חתנו ותלמידו של רבי מסעוד חי רקח, מחבר מעשה רקח.
קורות חיים
נולד בארץ ישראל בשנת 1740, בצעירותו נשלח כשד"ר היישוב בירושלים, לליוורנו והתיישב בה. לאחר מכן עבר לטריפולי, שם היה תלמידו של ר' מסעוד חי רקח, שלאחר מכן לקחו לחתן לבתו. בשנת 1792 התמנה כדיין בטריפולי, לצד הדיינים רבי משה לחמייש, רבי חיים ואתורי ורבי שלום פלוס.[1]
בחג השבועות של שנת תקע"ח, 1818 עלה לארץ ישראל עם נכדו אברהם אדאדי, שהיה אז בן 17, והגיעו לעכו.[2] בהמשך עבר והשתקע בצפת, ובאותה שנה נפטר.
שמו מוזכר בין שמות רבני קהילות לוב, המוזכרים בליל יום הכיפורים אחרי אמירת כל נדרי, לפי מנהג יהדות לוב.
הוא חיבר את הספרים מאורי נתן וחק נתן, אך הם לא נדפסו ואבדו במשך השנים. ציטוטים מהם משוקעים בכתבי תלמידיו, כמו ספר "שדה יצחק" של תלמידו הרב יצחק גויטע.
הרב נתן אדאדי החל בהכנות להשלמת הכרך השני של חמיו ר' מסעוד - מעשה רקח פירוש על משנה התורה לרמב"ם (הלכות זכייה ומתנה פרקים י"א - י"ד), ולהדפסתם מכתבי יד, אך לא השלים את המשימה. נכדו, ר' אברהם חיים אדאדי, השלים בסופו של דבר את הספר ופרסם אותו בליוורנו בשנת 1862.
| תקופת חייו של הרב נתן אדאדי על ציר הזמן |
|---|
 |
| משפחת רקח | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערות שוליים
- ^ יהדות לוב, תל אביב, תש"ך. עמ' 68, ערכם של שלושת הדיינים האחרים.
- ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל, ירושלים, תשי"א, עמ' 675.