אברהם חיים אדאדי

אברהם חיים אדאדי
	שער הספר "השומר אמת" יצא לאור בליוורנו בשנת תר"ט, 1849
לידה	1800; תק"ס; טריפולי, לוב
פטירה	1874 (בגיל 74 בערך); כ"ח בסיוון תרל"ד; צפָת, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי העתיק בצפת
מקום פעילות	טריפולי, צפת
תקופת הפעילות	?–1874
חיבוריו	השומר אמת, הקונטרס האחרון, שו"ת ויקרא אברהם, שדה מגרש, יוסף לאמר, ספר דרושים פירש לחיים

רבי אברהם חיים אדאדי (ה'תק"ס, 1800 – ה'תרל"ד, 13 ביולי 1874) היה מגדולי רבני לוב במאה ה-19.

תולדות חייו

נולד בטריפולי שבלוב למשפחת רבנים. אביו היה רבי מסעוד חי אדאדי, סבו היה רבי נתן אדאדי מחבר ספר "מאורות נתן" ואבי סבו היה רבי מסעוד חי רקח מחבר הספר "מעשה רקח".

בהיותו נער צעיר נפטרו הוריו, והוא גדל בבית סבו רבי נתן אדאדי ולמד בישיבתו. תלמיד נוסף שלמד בישיבה היה רבי יהודה לביא (מצאצאי ר' שמעון לביא), שהיה אחד מרבותיו של רבי אברהם.

בשנת תקע"ח (1818) עלה רבי אברהם עם סבו ר' נתן וכל משפחתו לארץ ישראל. בדרכם הטילו עוגן בנמלים שונים כדי להצטייד במזון ומים. תחנתם הראשונה הייתה בטריאסטה שבאיטליה. משם נסעו לחיפה, ומשם המשיכו לעכו, אליה הגיעו בבוקר חג השבועות. לאחר החג שמו פעמיהם לצפת והתיישבו בה. בצפת למד רבי אברהם בישיבתו של חכם יוסף קארו, לימד ושימש בדיינות.

בעקבות המצב הכלכלי הקשה בארץ נאלץ ר' אברהם לצאת לארצות הגולה על מנת להתרים את הנדיבים למען יושבי הארץ. במסעות נדודיו הגיע לבבל, פרס, דמשק, איטליה וארצות צפון אפריקה.

בשנת תקצ"ז (1837) התחוללה רעידת אדמה בצפת שהחריבה את העיר, באותה העת שהה ר' אברהם בליוורנו שבאיטליה, לאחר מכן שב לטריפולי מכיוון שלא יכול לשוב לעירו צפת שנהרסה^[א].

בטריפולי שימש כרב, כראש ישיבה וכאב בית דין שבין דייניו היו רבי חיים הכהן, רבי פרג'אללה דאבוש, רבי שלום עגיב ורבי יעקב מימון.

בשנת תרכ"ה (1865) חזר רבי אברהם, שוב, לצפת וישב בה עד פטירתו. בשנות ישיבתו בארץ ישראל יצא רבי אברהם כשד"ר בשליחות היישוב בצפת לקהילות יהודיות רבות בעולם ובהן מצרים, עיראק, פרס, מרוקו ותוניסיה.^[1]

משפחתו

נישא לשרה. בנם היה רבי שאול אדאדי. בעת שהותו בצפת היה עמו בקשרי מכתבים, העוסקים בדברי תורה שהתחדשו לרבי אברהם בארץ ישראל, ותשובות בהלכה לשאלות ששאל בנו.

ביום י"ט בחשוון תרכ"ט (1869) בנו הצעיר בן 15 נפטר. עליו התאבל רבות וכתב קינה.

פטירתו

בשנת תרל"א שלוש שנים לפני פטירתו כתב ר' אברהם צואה בה הוא מצווה שלא יכנוהו בתוארי כבוד אלא ידברו בשבחה של ארץ ישראל. וכן כתב רבי מרדכי הכהן בספרו הגיד מרדכי: "החכם רבי אברהם אדאדי צווה לפני מותו לבלתי יזכירו אותו בתור דיין, רק החכם הישיש"

ביום שבת בכ"ח בסיוון תרל"ד (1874) נפטר רבי אברהם ונקבר בבית העלמין של צפת ובהלווייתו השתתפו אלפים. וכן הקדיש את ביתו לקהילה, חדר אחד להיות בית הכנסת וחדר נוסף מלא ספרי קודש להיות בית ועד לחכמים ללמוד שם.

בהיוודע מותו בעיר איזמיר שבטורקיה הספידו רבי אברהם פלאג'י בנו של רבי חיים פלאג'י ובספרו "אברהם את ידו" כתב: "וגם מעיר הקדש צפת ת"ו, אל הלקח ארון האלוקים סבא דמשפטים הרב אברהם אדאדי זצ"ל...שהיה פסקן גדול מפורסם בעולם ושם מצינו ענוונותו שהיה שולח לאבונא מרנן ז"ל. דרך כתיבתו כתלמיד לפני רבו, עם היותו רב זקן מופלג בתורה...".

הוא נטמן בבית העלמין בצפת בחלקת הרבנים. ארבע שנים אחר כך נפטרה אשתו שרה, ונקברה סמוך לקברו.

ספריו

שער הספר "ויקרא אברהם" יצא לאור בליוורנו בשנת תרכ"ה, 1865

רבי אברהם כתב מספר ספרים אשר יצאו לאור בליבורנו שבאיטליה. בספריו באה לידי ביטוי גדולתו בתורה, בקיאותו הרבה בכתבי הראשונים והאחרונים, וכן מאמציו לחקור את מנהגי הקהילות בהן פעל. בכתביו יש תיעוד נדיר של מנהגי קהילת טריפולי בלוב, וכן הווי חייהם ומנהגיהם של יהודי צפת לפני ואחרי רעידת האדמה הגדולה בשנת 1837. רבי אברהם חקר גם את מנהגי הקהילות בהן שהה, אף אם לזמן קצר, כפי שכתב בספרו "השומר אמת":

"יודע אני שיש נוסח לליל פסח, עדת קדושים...ובלכתי למתא בבל, מצאתי ביד אחד פרסי, נוסח זה ממש, וכתוב עליו שהוא מתיקון הגאונים, וכתוב שם שמם, אלא דלעת כזאת באורך ימים שכחתי...".

על ספרו "ויקרא אברהם" קיבל רבי אברהם הסכמה מרבי חיים פלאג'י אשר אף הביא את פסקיו בספריו.^[2] ספר זה עודנו משמש רבנים שונים, בהם רבי ישועה שמעון חיים עובדיה,^[3] הרב כלפון משה הכהן,^[4] רבי רחמים חי חויתה הכהן,^[5] הרב עובדיה יוסף^[6] ועוד.

השומר אמת - על הלכות ספר תורה, ליבורנו ה'תר"ט.
- הקונטרס האחרון - חמש תשובות הלכתיות, נספח לספר "השומר אמת".
ויקרא אברהם - על ארבעת חלקי השולחן ערוך. ליבורנו ה'תרכ"ה, בת ים: מרכז אור שלום, ה'תש"ף.
- שדה מגרש - עיון בענייני גיטין, נספח לספר "ויקרא אברהם".
- מקום שנהגו - חקר מנהגי יהדות לוב הכולל סימוכין מדברי הראשונים והאחרונים, נספח לספר "ויקרא אברהם".

קישורים חיצוניים

אברהם חיים אדאדי, באתר "החכם היומי"
אברהם חיים אדאדי (1800-1874), דף שער בספרייה הלאומית

ביאורים

^ הנוסע רבי ישראל יוסף בנימין ( "בנימין השני") המבקר בטריפולי בשנת 1853 כותב בספר מסעותיו ספר מסעי ישראל: "עיר טריפולי עומדת על שפת ים התיכון... בעדת היהודים נמצאו אלף משפחות ולהם ארבעה חכמים הנקראים דיינים. הראש וראשון מהם ר' אברהם חיים אדאדי, השני ר' שלום אגב (עגיב) איש עיוור, השלישי ר' ראובן (ר' יוסף רובין) והרביעי ר' פרעאדיעה (ר' פרג'אללה דאבוש, אביו של הרב רפאל דאבוש), לכולם יד ושם בידיעת התלמוד והפוסקים"

הערות שוליים

^ איגוד עמלי התורה, מדור 'מאורי האומה', הקהילות - גיליון ט"ו, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, תשפ"א
^ בספר "חיים ביד" סימן ע"ז, דיבור המתחיל "ואשר אני..."
^ בספר "ישמח לבב" (חלק יוד, סימן כ"ד, דיבור המתחיל "כל זה...").
^ בספר "שואל ונשאל" (חלק ב', או"ח, סימן כ"ט, דיבור המתחיל "אך כפי...", ועוד).
^ בספר "שמחת כהן" (חלק או"ח, סימן קס"ו, דיבור המתחיל "תשובה כתב..." וגו').
^ בספר "יביע אומר" (חלק ד', או"ח, סימן נ"א, דיבור המתחיל "ותבט...").

[1] הנוסע רבי ישראל יוסף בנימין ( "בנימין השני") המבקר בטריפולי בשנת 1853 כותב בספר מסעותיו ספר מסעי ישראל: "עיר טריפולי עומדת על שפת ים התיכון... בעדת היהודים נמצאו אלף משפחות ולהם ארבעה חכמים הנקראים דיינים. הראש וראשון מהם ר' אברהם חיים אדאדי, השני ר' שלום אגב (עגיב) איש עיוור, השלישי ר' ראובן (ר' יוסף רובין) והרביעי ר' פרעאדיעה (ר' פרג'אללה דאבוש, אביו של הרב רפאל דאבוש), לכולם יד ושם בידיעת התלמוד והפוסקים"

[2] איגוד עמלי התורה, מדור 'מאורי האומה', הקהילות - גיליון ט"ו, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, תשפ"א

[3] בספר "חיים ביד" סימן ע"ז, דיבור המתחיל "ואשר אני..."

[4] בספר "ישמח לבב" (חלק יוד, סימן כ"ד, דיבור המתחיל "כל זה...").

[5] בספר "שואל ונשאל" (חלק ב', או"ח, סימן כ"ט, דיבור המתחיל "אך כפי...", ועוד).

[6] בספר "שמחת כהן" (חלק או"ח, סימן קס"ו, דיבור המתחיל "תשובה כתב..." וגו').

[7] בספר "יביע אומר" (חלק ד', או"ח, סימן נ"א, דיבור המתחיל "ותבט...").

[א]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]