כריסטו וז'אן-קלוד – הבדלי גרסאות

כריסטו וז'אן-קלוד
לידה	13 ביוני 1935; קזבלנקה, מרוקו (ז'אן קלוד) /; סופיה, בולגריה (קריסטו)
פטירה	18 בנובמבר 2009 (ז'אן קלוד) /; 31 במאי 2020 (קריסטו); ניו יורק, ארצות הברית
תחום יצירה	אמנות אדמה
זרם באמנות	ריאליזם חדש
יצירות ידועות	Valley Curtain, The London Mastaba, L'Arc de Triomphe, Wrapped, Surrounded Islands, The Floating Piers, The Umbrellas, השערים, The Pont Neuf Wrapped, Wrapped Reichstag
פרסים והוקרה	פרימיום אימפריאל (1995); דב ברלין (1993)
	christojeanneclaude.net

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־00:30, 2 ביוני 2020

קריסטו יבשב (Christo Javacheff;‏ 13 ביוני 1935 – 31 במאי 2020), וז'אן קלוד (נולדה כז'אן קלוד דנאט דה גוילבו, Jeanne-Claude Denat de Guillebon;‏ 13 ביוני 1935 – 18 בנובמבר 2009) היו זוג נשוי מארצות הברית שפעלו כאמני סביבה. החל משנות ה-60 השניים יצרו יחד ברחבי העולם, כאשר עד לשנת 1994 חתמו על עבודתם בשם "קריסטו".

הם הוכרו בזכות סגנון עבודתם הכוללת עטיפת חפצים ומבנים מפורסמים בכמויות אדירות של בד, בהם חוף באורך של 2.4 קילומטר באוסטרליה, בניין הרייכסטאג בברלין, גשר הפון נף בפריז, וכן פרויקט השערים בסנטרל פארק בניו יורק.

אודות

שני בני הזוג נולדו באותו יום ובאותה שנה. קריסטו נולד בסופיה שבבולגריה והוא למד אמנות, פיסול ועיצוב תפאורה באקדמיה בסופיה (1956-1953) ובאקדמיה בווינה (1956). ז'אן קלוד נולדה בקזבלנקה שבמרוקו למשפחה צרפתית ולמדה פילוסופיה ולטינית באוניברסיטת תוניס. הם נפגשו לראשונה בפריז באוקטובר 1958 כאשר קריסטו קיבל הזמנה לצייר פורטרט של אמה של ז'אן קלוד. בשנת 1964 עבר הזוג להתגורר בניו יורק.

יצירות הזוג

במשך השנים סירבו הזוג לעסוק במשמעות התאורטית של עבודתם. עטיפת מבנים מפורסמים וגדולים גורמת לצופה לזווית מבט חדשה על הנופים היום-יומיים המקיפים אותו ועל הקשר שבין המבנים פרי יצירת האדם לבין הטבע המקיף אותם. הבדים שעוטפים את המבנים מציתים את הדמיון וגורמים לסקרנות לגבי מה נמצא מאחוריהם. כמו כן הבדים עושים שימוש במוטיבים כמו צל, אור ונפח.

יצירות הנוף של הזוג קשורות לאמנות האדמה שהתפתחה בארצות הברית בשנות השישים. היצירות של הזוג לא יכולות היו להישאר במקומן מעבר לכמה ימים ולכן הן הופכות למופע (happening) שבו תהליך ההקמה, התיעוד והפירוק הוא חלק בלתי נפרד מהיצירה.

הזוג החל לעסוק בעטיפת אובייקטים עוד בפריז כשהם עוטפים חפצים קטנים כמו זרי פרחים או שולחנות בבדים או בגיליונות פלסטיים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כריסטו וז'אן-קלוד בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של כריסטו וז'אן-קלוד
מיכאל יעקבסון, האיש שעטף את העולם: קריסטו מת דווקא כשהתיירות זקוקה לו, באתר Xnet‏, 1 ביוני 2020
נעמה ריבה, כריסטו: האמן שעטף בניינים ביריעות בד ואז פירק את עבודותיו, באתר הארץ, 1 ביוני 2020
האמן כריסטו הלך לעולמו בגיל 84, באתר ynet, 1 ביוני 2020
האמן הבינלאומי כריסטו מת בגיל 84, באתר וואלה!‏, 1 ביוני 2020

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 |מקום פטירה=[[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
 }}
-'''קריסטו יבשב''' ('''Christo Javacheff''';{{כ}} [[13 ביוני]] [[1935]] – [[31 במאי]] [[2020]]), ו'''ז'אן קלוד''' (נולדה כז'אן קלוד דנאט דה גוילבו, '''Jeanne-Claude Denat de Guillebon''';{{כ}} [[13 ביוני]] [[1935]] – [[18 בנובמבר]] [[2009]]) היו זוג נשוי מ[[ארצות הברית]] שפעלו כאמני סביבה. החל מ[[שנות השישים]] השניים יצרו יחד ברחבי העולם, כאשר עד לשנת [[1994]] חתמו על עבודתם בשם "קריסטו".
+'''קריסטו יבשב''' ('''Christo Javacheff''';{{כ}} [[13 ביוני]] [[1935]] – [[31 במאי]] [[2020]]), ו'''ז'אן קלוד''' (נולדה כז'אן קלוד דנאט דה גוילבו, '''Jeanne-Claude Denat de Guillebon''';{{כ}} [[13 ביוני]] [[1935]] – [[18 בנובמבר]] [[2009]]) היו זוג נשוי מ[[ארצות הברית]] שפעלו כאמני סביבה. החל מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] השניים יצרו יחד ברחבי העולם, כאשר עד לשנת [[1994]] חתמו על עבודתם בשם "קריסטו".
 הם הוכרו בזכות סגנון עבודתם הכוללת עטיפת חפצים ומבנים מפורסמים בכמויות אדירות של בד, בהם [[חוף עטוף|חוף באורך של 2.4 קילומטר באוסטרליה]], בניין ה[[רייכסטאג]] ב[[ברלין]], גשר ה[[פון נף]] ב[[פריז]], וכן פרויקט [[השערים]] ב[[סנטרל פארק]] ב[[ניו יורק]].