שטיח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:שטיחים באמצעות HotCat
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
יש המבחינים בין שטיח ל'''מחצלת''' על פי גודלם, כשהראשון בהם גדול יותר והשני עשוי לרוב מ[[קש]] או [[גבעול|קנים]] ומשמש אף לכריכה או כמחיצה.{{הערה|'''[[מילון בן יהודה]]''', עמ' 2927.}}
יש המבחינים בין שטיח ל'''מחצלת''' על פי גודלם, כשהראשון בהם גדול יותר והשני עשוי לרוב מ[[קש]] או [[גבעול|קנים]] ומשמש אף לכריכה או כמחיצה.{{הערה|'''[[מילון בן יהודה]]''', עמ' 2927.}}


מקורם של שטיחי קשרים עשויים עבודת-יד הוא כנראה [[מונגוליה]] או [[טורקסטן]] בין [[האלף ה-4 לפנה"ס]] ל[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף ה-2 לפנה"ס]].
מקורם של שטיחי קשרים עשויים בעבודת יד הוא כנראה [[מונגוליה]] או [[טורקסטן]] בין [[האלף ה-4 לפנה"ס]] ל[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף ה-2 לפנה"ס]].


אריגת שטיחים הוכנסה לראשונה ל[[ספרד]] ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] לספירה בידי ה[[מורים]]. [[מסעות הצלב]] הביאו ל[[אירופה]] שטיחים טורקיים, שם שימשו לתלייה על קירות או כיסוי לשולחנות.
אריגת שטיחים הוכנסה לראשונה ל[[ספרד]] ב[[המאה ה-10|מאה ה-10]] לספירה בידי ה[[מורים]]. [[מסעות הצלב]] הביאו ל[[אירופה]] שטיחים טורקיים, שם שימשו לתלייה על קירות או כיסוי לשולחנות.
שורה 17: שורה 17:
קיימים שני סוגי שטיחים עיקריים: שטיחים קילים, הארוגים שתי וערב ושטיחי קשירה, שהם אריגים שעליהן נקשרות לולאות-לולאות חוטים בצפיפות גבוהה.
קיימים שני סוגי שטיחים עיקריים: שטיחים קילים, הארוגים שתי וערב ושטיחי קשירה, שהם אריגים שעליהן נקשרות לולאות-לולאות חוטים בצפיפות גבוהה.


הארצות העיקריות המייצרות שטיחים עבודת יד כיום הן איראן, טורקיה, פקיסטן, סין, טורמניסטן ואפגניסטן.
הארצות העיקריות המייצרות שטיחים עשויים בעבודת יד כיום הן איראן, טורקיה, פקיסטן, סין, טורמניסטן ואפגניסטן.


'''שטיח מקיר לקיר''' הוא כיסוי המחובר לרצפה, העשוי בדרך כלל מ[[אריגה]] עבה - לעיתים קרובות מ[[צמר]] אך גם [[כותנה]], [[קנבוס]], קש, או כל תחליף סינתטי - ומודבק על פי רוב לשכבת בסיס עשויה שתי וערב. לאחר מכן נגזר ונתפר להתאמת המידות ומחוזק לרצפה במסמרים, סיכות או דבק.
'''שטיח מקיר לקיר''' הוא כיסוי המחובר לרצפה, העשוי בדרך כלל מ[[אריגה]] עבה - לעיתים קרובות מ[[צמר]] אך גם [[כותנה]], [[קנבוס]], קש, או כל תחליף סינתטי - ומודבק על פי רוב לשכבת בסיס עשויה שתי וערב. לאחר מכן נגזר ונתפר להתאמת המידות ומחוזק לרצפה במסמרים, סיכות או דבק.

גרסה מ־18:57, 8 ביוני 2020

נשים אלג'יראיות אורגות שטיח, בסביבות 1899
ייבוש שטיחים במפעל כפרי, (עמק אוריקה, מרוקו)
מחצלות קש (קטורי, יפן)

שטיח הוא יריעה או בד מרופדים או ארוגים בנול, המיועדים לפרישה על הרצפה או לתלייה על קיר.

יש המבחינים בין שטיח למחצלת על פי גודלם, כשהראשון בהם גדול יותר והשני עשוי לרוב מקש או קנים ומשמש אף לכריכה או כמחיצה.[1]

מקורם של שטיחי קשרים עשויים בעבודת יד הוא כנראה מונגוליה או טורקסטן בין האלף ה-4 לפנה"ס לאלף ה-2 לפנה"ס.

אריגת שטיחים הוכנסה לראשונה לספרד במאה ה-10 לספירה בידי המורים. מסעות הצלב הביאו לאירופה שטיחים טורקיים, שם שימשו לתלייה על קירות או כיסוי לשולחנות.

עם פתיחת דרכי המסחר במאה ה-17 הגיעו שטיחים פרסיים לראשונה למערב אירופה, אך רק במאה ה-18 החל שימוש נפוץ בשטיחים ככיסוי לרצפות.

פרט למטרות נוי, שטיח עשוי לשמש להפחתת רעשים ואובדן חום דרך הרצפה.

קיימים שני סוגי שטיחים עיקריים: שטיחים קילים, הארוגים שתי וערב ושטיחי קשירה, שהם אריגים שעליהן נקשרות לולאות-לולאות חוטים בצפיפות גבוהה.

הארצות העיקריות המייצרות שטיחים עשויים בעבודת יד כיום הן איראן, טורקיה, פקיסטן, סין, טורמניסטן ואפגניסטן.

שטיח מקיר לקיר הוא כיסוי המחובר לרצפה, העשוי בדרך כלל מאריגה עבה - לעיתים קרובות מצמר אך גם כותנה, קנבוס, קש, או כל תחליף סינתטי - ומודבק על פי רוב לשכבת בסיס עשויה שתי וערב. לאחר מכן נגזר ונתפר להתאמת המידות ומחוזק לרצפה במסמרים, סיכות או דבק.

שטיחים ביתיים נהוג לנקות על יד שימוש בשואב אבק. בעבר היה נפוץ יותר השימוש בחובט שטיחים.

ראו גם

הערות שוליים