אריגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סרטונים הדגמת אריגה בנול עתיק, מוזיאון האריגה, ליידן, הולנד - וידאו
אריגה מסורתית בגווטמאלה
נול אריגה
אריגה מסורתית בהודו
אריגה בנול על ידי חברת מושב פורת

אֲרִיגָה היא אמנות טקסטיל ומלאכת יד עתיקה, שבה הופכים חוטים או סיבים ליריעת בד על ידי שילוב חוטי ערב לתוך חוטי השתי. אפשר לארוג תוך החזקה ביד של מסגרת קטנה, או על משטח קשיח שעליו אפשר למתוח את חוטי השתי. אפשר לארוג גם באמצעות נול אריגה. ישנם נולים מכל מיני סוגים 'נול קרקע' שבו מותחים את השתי בין יתדות התקועות באדמה. 'נול מותניים' שבו חוטי השתי קשורים מצד אחד למשהו מקובע וצידם השני קשור למותני האורג/ת שמותחת אותם בעזרת תנועות גופה. נול 'חור חריץ ' שהאריגה בו נעשית על ידי הרמת והורדת לוח שבו יש לסירוגין חורים וחריצים. נול ממסגרת עץ עם או בלי מסמרים. נולים שיש להם 'בתי ניר' והם עומדים על שולחן ואורגים בהם בידיים. נולים שעומדים על הרצפה ואורגים עליהם בשילוב הידיים האורגות והרגלים שדורכות על דוושות של בתי הנירים. נולים תעשייתיים המופעלים על ידי מנוע חשמלי או מיכני חיצוני.

חוטים טווים בכישור הנקרא לעיתים גם גלגל טוויה או בפלך, מסיבים מהחי, מהצומח, או סיבים מעשי ידי אדם.

בד יכול להיות ארוג בחיבור אלכסוני (Twill) בצבע אחד או בשילובי חוטים בצבעים שונים. ניתן ליצור אריגות מגוונות, המכילות שכבת בד אחת או יותר ויוצרות מבנים ודוגמאות אריגה מורכבות. צורות האריגה השונות משפיעות תכונות הבד, על חוזקו, על הצורה בה הוא סופג נוזלים ועוד.

במלאכת האריגה מועבר כל חוט ערב, לסירוגין מעל ומתחת לחוטי השתי (אורכי). המכשיר שבאמצעותו מתבצעת האריגה קרוי נול. מכונה זו מרימה ומורידה לחלופין את חוטי השתי, כדי לאפשר לחוטי הערב להשתזר בהם. חלק חשוב בנול הוא הבוכייר (הסירה) המוביל את חוטי הערב בין שורות השתי. קיימות עדויות לנולים פרימיטיביים שהיו בשימוש עוד בתקופה הנאוליתית.

כיום מרבית הבדים נארגים על ידי נולי ז'אקאר שנשלטים על ידי מחשב. עם זאת, בארצות מתפתחות, כגון הודו ונפאל, עדיין נעשה שימוש נרחב בנול ידני.

ישנו מגוון רחב של נולים המשמשים לאריגה וליצירת "טפסטרי", אריגה שבה מניחים חוט רק באזורים מסוימים ולא לכל רוחב הבד.

לאריגה משמשים חומרים שונים: כותנה, פשתן, משי, צמר, ניילון ועוד. האריגים נבדלים על-פי סוגי המרקם (טקסקטורות) שלהם. לדוגמה: האריג הגלי שבו חוטי הערב מועברים מעל לחוטי השתי; האריג המלוכסן שדוגמתו אלכסונית והיא עשויה 2 - 4 חוטי שתי השזורים יחד; אריג האטלס (סטן) העשוי על-פי רוב חוטי משי, והוא נראה מבריק בשל קבוצות החוטים המתוחים על פניו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצרים היו מיומנים במיוחד באריגה, ויש המתייחסים אליהם כאל ממציאי האריגה. בד כותנה מצרית הצטיין בצפיפות החוטים ועדינות העבודה, והיה למפורסם בכל העולם העתיק. הבד הווה אחוז נכבד מכלל היצוא של הממלכה. באריגה עסקו הן גברים והן נשים. בציורי קיר, תבניות קבורה מעץ וטקסטים מתקופת הממלכה העתיקה והתיכונה מופיעות נשים העומדות ליד נולי אריגה וכן מספר גברים ועל כל העובדים מפקחת אישה. במקורות מתקופת הממלכה החדשה מופיעים בעיקר גברים כעוסקים במלאכת האריגה.

במאה ה-18, בין השנים 17851792, פיתח אדמונד קרטרייט (Edmund Cartwright), כומר אנגלי וממציא רב פעלים, נול המונע בכוח מכני ולא בכוח האדם המפעיל אותו. נול זה חולל מהפכה בתחום הטקסטיל, וממנו התפתחו מאוחר יותר הנולים האוטומטיים והממוחשבים המשמשים כיום בתעשייה, ואשר באמצעותם ניתן לארוג דוגמות בד סבוכות מאוד.

בתחילת המאה ה-19 הומצא הנול של ז'אקאר ונודע כמכונה הראשונה שפעלה בעזרת כרטיסי ניקוב.

אריגה תלת ממדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על נול רגיל אפשר לארוג לא רק משטח בד אחד, אלא כמה משטחי בד אחד מעל השני, ואפשר גם לחבר ביניהם כדי לארוג משטח יותר רחב מהנול, או אפילו אריג תלת ממדי. כדי ליצור יותר ממשטח אחד או צינור, צריך שלנור יהיו יותר משני בתי נירים[1]. אריג תלת ממדי בצורת צינור ארוג כך שאינו זקוק לתפר כדי שיקיף משהו. אפשרות האריגה בתלת מימד מאפשרת יצירת ביגוד ללא תפרים, או עם פחות תפרים, למשל אפשר לארוג סוודר[1] עם שרוולים ללא תפרים, אחר כך יוצרים את גוף הסוודר באריגת שתי שכבות מחוברות בצד אחד, כך שהכתפיים מחוברות אך האימרה פתוחה ואחרי שאורגים את גוף הסוודר שוב סורגים בעיגול.

אפשרויות האריגה הזו מענינת כפתרון למוצרים שונים וגם כשיטה לחסכון בחומר ובזמן הנחוץ לעשיית המוצר המוגמר. מחקרים[2] בנושא נעשים בכמה וכמה אוניברסיטאות.

איזכורי אריגה בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מוזכר כי במדבר העברים ארגו בדים. המלאכה מוזכרת בעיקר כמלאכת נשים.

  • "וַיַּעַשׂ אֶת-מְעִיל הָאֵפֹד, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, כְּלִיל, תְּכֵלֶת" (שמות ל"ט, כ"ב)
  • "וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, לְאַהֲרֹן, וּלְבָנָיו" (שמות ל"ט, כ"ז)
  • "אֲשֶׁר הַנָּשִׁים, אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים--לָאֲשֵׁרָה." (מלכים ב' כ"ג, ז')

לפירוש המונח 'מעשה אורג' כותבת יעל ישראלי, כי נראה שמדובר באריגה של בגד שלם כצורתו, המוכרת מן הממצאים הארכאולוגיים. 'מעשה חושב' לפי ישראלי, הוא אריג הארוג בדוגמאות מיוחדות הצריכות מומחיות וחישוב של אופן הכנת החוטים[3].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Betty J. Beard, Fashions From The Loom, Loveland, Colorado: Interwaeve, 1980, 1980, פרק Understanding Double Warp Layers, עמ' 17,ISBN 0-934026. (באנגלית)
  2. ^ Robert Albanese, Bold Breaktheoughs in 3D Weaving, RISD (באנגלית)
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך מלאכה, עמ' 1007