אריגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סרטונים הדגמת אריגה בנול עתיק, מוזיאון האריגה, ליידן, הולנד - וידאו
אריגה מסורתית בגווטמאלה
נול אריגה
אריגה מסורתית בהודו
אריגה בנול על ידי חברת מושב פורת

אֲרִיגָה היא אמנות טקסטיל ומלאכת יד עתיקה, שבה הופכים חוטים או סיבים ליריעת בד על ידי שילוב חוטי ערב לתוך חוטי השתי. אפשר לארוג תוך החזקה ביד של מסגרת קטנה, או על משטח קשיח שעליו אפשר למתוח את חוטי השתי. אפשר לארוג גם באמצעות נול אריגה.

סוגי נולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם נולים מכל מיני סוגים 'נול קרקע' שבו מותחים את השתי בין יתדות התקועות באדמה. 'נול מותניים'[1] שבו חוטי השתי קשורים מצד אחד למשהו מקובע וצידם השני קשור למותני האורג/ת שמותחת אותם בעזרת תנועות גופה. נול 'חור חריץ '[2] [Heddle] שהאריגה בו נעשית על ידי הרמת והורדת לוח שבו יש לסירוגין חורים וחריצים רבים. נול ממסגרת עץ עם או בלי מסמרים. אפשר גם לארוג על מקלות שמוחזקים בידיים או נשענים על קרש, או בעזרת קשי שתייה[3]. נולים שיש להם 'בתי ניר' והם עומדים על שולחן ואורגים בהם בידיים. נולים שעומדים על הרצפה ואורגים עליהם בשילוב ידי האורגות והרגלים שדורכות על דוושות של בתי הנירים. נולים תעשייתיים המופעלים על ידי [4]גלגלי מים[5], מנוע חשמלי או מיכני חיצוני.

אריגה שלא על גבי נול[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעשה אפשר לארוג על כל מיני חפצים, משטחים, ענפים, גלגלי מתכת רשת חזקה. גם קרעי נייר אפשר לארוג זה בזה ללא נול. תיקון גרביים נעשה גם הוא באריגה.

חוטים טווים בכישור הנקרא לעיתים גם גלגל טוויה או בפלך, מסיבים מהחי, מהצומח, או סיבים מעשי ידי אדם.

אריגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בד יכול להיות ארוג במגוון דוגמאות, הנוצרות על ידי השחלת השתי בהרכב מסוים על נירי הנול ועל ידי הרמת והורדת חוטי השתי בצורה מסוימת והשחלת הערב ביניהם. את הדוגמאות השונות[6] נוהגים לסמן במספרים בדומה לתווים מוזיקליים על גבי שורות אפקיות המסמלות את בתי הניר ואת הדריכות על הדוושה מסמנים על שורות אנכיות.

בחיבור אלכסוני (Twill) בצבע אחד או בשילובי חוטים בצבעים שונים. ניתן ליצור אריגות מגוונות, המכילות שכבת בד אחת או יותר ויוצרות מבנים ודוגמאות אריגה מורכבות. צורות האריגה השונות משפיעות תכונות הבד, על חוזקו, על הצורה בה הוא סופג נוזלים ועוד.

במלאכת האריגה מועבר כל חוט ערב, לסירוגין מעל ומתחת לחוטי השתי (אורכי). המכשיר שבאמצעותו מתבצעת האריגה קרוי נול. מכונה זו מרימה ומורידה לחלופין את חוטי השתי, כדי לאפשר לחוטי הערב להשתזר בהם. חלק חשוב בנול הוא הבוכייר (הסירה) המוביל את חוטי הערב בין שורות השתי. קיימות עדויות לנולים פרימיטיביים שהיו בשימוש עוד בתקופה הנאוליתית.

כיום מרבית הבדים נארגים על נולים מיכניים שמופעלים על ידי מחשב. עם זאת, בארצות מתפתחות, כגון הודו ונפאל, עדיין נעשה שימוש נרחב בנולי יד ובנולים המופעלים בעזרת הרגליים.

ישנו מגוון רחב של נולים המשמשים לאריגה וליצירת "טפטין" [Tapestry], אריגה שבה מניחים חוט רק באזורים מסוימים ולא לכל רוחב הבד.

לאריגה משמשים חומרים שונים: כותנה, פשתן, משי, צמר, ניילון ועוד. האריגים נבדלים על-פי סוגי המרקם (טקסקטורות) שלהם. לדוגמה: האריג הגלי שבו חוטי הערב מועברים מעל לחוטי השתי; האריג המלוכסן שדוגמתו אלכסונית והיא עשויה 2 - 4 חוטי שתי השזורים יחד; אריג האטלס (סטן) העשוי על-פי רוב חוטי משי, והוא נראה מבריק בשל קבוצות החוטים המתוחים על פניו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצרים היו מיומנים במיוחד באריגה, ויש המתייחסים אליהם כאל ממציאי האריגה. בד כותנה מצרית הצטיין בצפיפות החוטים ועדינות העבודה, והיה למפורסם בכל העולם העתיק. הבד הווה אחוז נכבד מכלל היצוא של הממלכה. באריגה עסקו הן גברים והן נשים. בציורי קיר, תבניות קבורה מעץ וטקסטים מתקופת הממלכה העתיקה והתיכונה מופיעות נשים העומדות ליד נולי אריגה וכן מספר גברים ועל כל העובדים מפקחת אישה. במקורות מתקופת הממלכה החדשה מופיעים בעיקר גברים כעוסקים במלאכת האריגה.

בחפירות במצדה של משלחת ידין, נמצא נול אריגה[7] בחלק הדרומי השקוע של הסוגר.

בבריטניה במאה ה-18 אריגים בצורה של[8] וילונות, ריפוד ואף מחיצות מתקפלות היו חלק חשוב מריהוט החדר.

במאה ה-18, בין השנים 17851792, פיתח אדמונד קרטרייט (Edmund Cartwright), כומר אנגלי וממציא רב פעלים, נול המונע בכוח מכני ולא בכוח האדם המפעיל אותו. נול זה חולל מהפכה בתחום הטקסטיל, וממנו התפתחו מאוחר יותר הנולים האוטומטיים והממוחשבים המשמשים כיום בתעשייה, ואשר באמצעותם ניתן לארוג דוגמות בד סבוכות מאוד.

בתחילת המאה ה-19 הומצא הנול של ז'אקאר ונודע כמכונה הראשונה שפעלה בעזרת כרטיסי ניקוב.

אריגה תלת ממדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על נול רגיל אפשר לארוג לא רק משטח בד אחד, אלא כמה משטחי בד אחד מעל השני, ואפשר גם לחבר ביניהם כדי לארוג משטח יותר רחב מהנול, או אפילו אריג תלת ממדי. כדי ליצור יותר ממשטח אחד או צינור, צריך שלנול יהיו יותר משני בתי נירים[9]. אריג תלת ממדי בצורת צינור ארוג כך שאינו זקוק לתפר כדי שיקיף משהו. אפשרות האריגה בתלת מימד מאפשרת יצירת ביגוד ללא תפרים, או עם פחות תפרים.

אפשרויות האריגה הזו מעניינת כפתרון למוצרים שונים וגם כשיטה לחסכון בחומר ובזמן הנחוץ לעשיית המוצר המוגמר. מחקרים[10] בנושא נעשים בכמה וכמה אוניברסיטאות.

אריגים בשרות הרפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות חוקרים מצרפת, קולומביה וארצות הברית, פיתחו חוט שנוצר מתאי עור אדם, מהחוט הזה אפשר לארוג טקסטילים אנושיים, לריפוי עור וחלקי גוף[11]. המאמר שהפרסם בכתב העת Acta Biomaterialia, הצוותים מסבירים את תהליך הייצור וכיצד להתאימם לצרכים השונים וכן לאנשים שונים. החומר החדש מוכן לניסויים על בני אדם, בתקווה להביא פתרונות ריפוי מהיר יותר לחלקי גוף פגומים.


אזכורי אריגה בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתנ"ך מוזכר כי במדבר העברים ארגו בדים. המלאכה מוזכרת בעיקר כמלאכת נשים.

  • "וַיַּעַשׂ אֶת-מְעִיל הָאֵפֹד, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, כְּלִיל, תְּכֵלֶת" (שמות ל"ט, כ"ב)
  • "וַיַּעֲשׂוּ אֶת-הַכָּתְנֹת שֵׁשׁ, מַעֲשֵׂה אֹרֵג, לְאַהֲרֹן, וּלְבָנָיו" (שמות ל"ט, כ"ז)
  • "אֲשֶׁר הַנָּשִׁים, אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים--לָאֲשֵׁרָה." (מלכים ב' כ"ג, ז')

לפירוש המונח 'מעשה אורג' כותבת יעל ישראלי, כי נראה שמדובר באריגה של בגד שלם כצורתו, המוכרת מן הממצאים הארכאולוגיים. 'מעשה חושב' לפי ישראלי, הוא אריג הארוג בדוגמאות מיוחדות הצריכות מומחיות וחישוב של אופן הכנת החוטים[12].

אמנות באריגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד בדים שנארגו בנולים מיכניים בתעשייה נראים לרוב אחידים ,תוצרת האריגה הידנית תמיד הייתה יצירתית וייחודית, האורגים דורכים בכח שונה אחד מהשני על הדוושות. ומהדקים בכוח קצת שונה את הערב, זה גורם לכך שאריג אחד לא יהיה זהה לחלוטין עם אריג אחר. בימי הביניים היו בדים מיועדים לקירות כדי לבודד את הקירות הקפואים, האצילים והעשירים שרצו להראות את מעמדם, שילמו לאורגים שישלבו דימויים שונים בשטיחי הטפטין שהפכו ממסך מבודד לתמונה ארוגה. תמונה ארוגה בניגוד לציור שמן ממוסגר, איפשרה לבעליה גם לגלול אותה ולקחתה עמם כשעברו מבתי החורף לבתי הקיץ שלהם ולהפך. בתי אריגה רבים ברחבי אירופה התמחו באריגת שטיחי קיר עם סיפור.

במאה ה20 נראתה חזרה לאריגה ידנית בקבוצות מסוימות בעיקר נשים שחיפשו לעצמן כלי הבעה לאמנות נשית.

בשנת 1991 הוצגה 'במשכן לאמנות עין חרוד' [13]התערוכה 'הסיב באמנות הפולנית בת ימינו' באצירת גייל וימר, גליה בר אור ודבורה לויט, בייעוץ של שולה ליטן.

אריגה ממוחזרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשקעה הרבה באריגת בד או שטיח, הפכה את הבד או השטיח שנארגו ליקרי ערך. אנשים בדורות הקודמים לא נהגו לזרוק בגדים או חומרים שהיו עדיין בני שימוש. בכל ארץ התפתחה שיטה שונה של שימוש חוזר באריגים המשומשים שלהם, למשל ביפן מיחזרו אריגי משי,[14] ואורגים ארגו מהם חגורות אובי [Obi] לקשירה מעל לקימונו. בקנדה ארגו כיסויי מיטה מ'חוטי בד כותנה', בארצות אירופה מיחזרו אריגי כותנה וצמר וככה התפתחו 'שטיחי סמרטוטים', בהם נארגו קרעי בדים ישנים לתוך שתיים של כותנה או פשתן חזקים.[15] 'שטיחי הסמרטוטים' שימשו לחימום רצפות, קירות וכריות או לקישוט. מעצם טבעם הם דו צדדיים. כביסים, קלים משטיחים משונצים . אפשר לארגם עם דוגמאות או לארוג עם מה שבא ליד ואז מקבלים שלל צבעים.

שימוש מחדש באריגים משפחתיים שימש גם מעין בד זיכרון. קרין לארסון, [Karin Larsson[ שיחד עם בעלה האמן המעצב קארל [Carl] הייו מיוצרי ה'סגנון השוודי' [16]כתבה על אריגת שטיחי הסמרטוטים שלה :"אני אורגת כעת שטיחי סמרטוטים עם חוטי זיכרון רבים, הנה פסים אדומים מהמעילים האדומים של הילדות, שאני יצרתי ושאבא צייר לעיתים קרובות, הסמרטוטים הלבנים היו פעם בגדי תינוק. הפס עם הכתמים הכחולים היה פעם שמלה שבה ישבתי כמודל לציור בעוד הילדים רצים סביבנו ערומים בין העצים בבולרהולמן [Bullerholmem]".

תיעוש תעשיית הטקסטיל, גרם להרבה פסולת טקסטיל,בעיקר מטקסטילים סינתטים שאינם מתפרקים, בסוף המאה ה-20 ותחלת המאה ה-21 התעוררו הרבה חוקרים לבעיתיות שבפסולת זו וקמה תנועה של מעצבים שפיתחו שיטות לניצול יעיל של חומרים הללו. למשל לואיזה סיבז [ Luisa Cevese] שהייתה ראש מחלקת המחקר של מפעל מאנטרו לאריגת משי [ Manetro Milan Silk weaving ] במילנו התחילה לעבוד רק עם פסולת שולי[17] קטעי האריג שנחתכים מן האריגים כבר בזמן האריגה. .היא שילבה אותם בפוליורטאן [Polyurethane] והפכה אותם לבד עמיד חסין מים שממנו מיצרים תיקים ארנקים, היא קוראת לתהליך ולקו היצור שלה Riedizioni 'מהדורה מחודשת '.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Myriam Gilby, Free Weaving, New York: Charles Scribner`s Sons, 1976, 1976, פרק Looms, עמ' 49-50, ISBN 0-684-14515-4. (באנגלית)
  2. ^ Grete Kroncke, Simple Weaving, תרגום: Christine Hauch, New York: VAN Nostrand, 1973, 1970, פרק Ribbon weaving and darning on a rigid heddle, עמ' 29-36, ISBN 0442299818. (באנגלית)
  3. ^ Sarita r. rainey, WEAVING WITHOUT A LOOM, Worcester Massachusetts: davis, 1966, 1966, פרק weaving with drinking straws, עמ' 84,ISBN 87192-024-7. (באנגלית)
  4. ^ 1770’s - Water-Powered Textile Mill, LOCAL HISTORY (באנגלית)
  5. ^ Rolf Momberg, Spinner Weber Kleidermacher, Hullhorst, Germany: Kurt Meyer, 1998, 1998, פרק Die Letzte Phse der Handweberei, עמ' 133-136, ISBN 3-920621-07-7. (בגרמנית)
  6. ^ Marguerite Porter Davison, A HANDWEARVER`S PATTERN BOOK, Swarthmore, Pennsylvania: Marguerite P. Davison, 1977, 1944, ISBN 0-9603172-0-1. (באנגלית)
  7. ^ סאס פיאלקו, [https://www.parks.org.il/new/שבנו-אל-הר-מצדה-בעקבות-תהילים-פרק-קנ/ רשות הטבע והגנים > חדשות > שבנו אל הר מצדה – בעקבות תהילים פרק ק'נ שבנו אל הר מצדה - בעקבות תהילים פרק ק'נ…] (עמ' משהו על סוגר 1103 בו נמצאה המגילה…), רשות הטבע והגנים, ‏19.9.2017 (בעברית)
  8. ^ Florence M. Montgommery Ne, The Art of the weaver, עריכה: Anita Schorsch, New York: Main Street, 1976, 1974, פרק Room Furnishing as seen in British Prints from Lewis Walpole Library, עמ' 64-75, ISBN 0-87663-982-1. (באנגלית)
  9. ^ Betty J. Beard, Fashions From The Loom, Loveland, Colorado: Interwaeve, 1980, 1980, פרק Understanding Double Warp Layers, עמ' 17,ISBN 0-934026. (באנגלית)
  10. ^ Robert Albanese, Bold Breaktheoughs in 3D Weaving, RISD (באנגלית)
  11. ^ Bob Yirka, Yarn created from skin cells can be woven into human textiles, PHYS Org, ‏7/2/2020 (באנגלית)
  12. ^ אנציקלופדיה מקראית, ערך מלאכה, עמ' 1007
  13. ^ גיל וימר, גליה בר אור , דנוטה וורבלבסקה, הסיב באמנות הפולנית בת זמננו, תרגום: שרה קיטאי, תל אביב: מודן, 1991, 1991. (בעברית , אנגלית)
  14. ^ Tom Knisely, Notes from the Fell: Rag Weaving--For the Love of Rags, HANDWOVEN, ‏13/2/20202 (באנגלית)
  15. ^ Osma Gallinger Tod and Josephine Couch Del Deo, Designing and Making Handwoven Rugs, New York: Dover, 1976, 1957, פרק Rag Rugs, עמ' 115-137,ISBN 0-486-23391x. (באנגלית)
  16. ^ Carl And Karin Larsson, עריכה: Muchael Snodin and Elisabet Stavenow-Hidemark, Boston: Bulfinch, 2001, 1997, פרק Tradition and Innovation, עמ' 178, ISBN 0-8212-2713-0. (באנגלית)
  17. ^ Scraps , Fashion, Textiles, and Creative Reuse, עריכה: Pamela Horn, New York: Cooper Hewitt, 2016, 2016, פרק Reimagining Industrial Waste, עמ' 51-76, ISBN 978-1-942303-17-6. (באנגלית)