אוסטאוקלסט

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. הסיבה היא: ניסוח, בדיקה.

אוסטאוקלסט
osteoclastus

שיוך	מקרופאג, connective tissue cell
התפתחות מתוך	preosteoclast
מזהים
טרמינולוגיה היסטולוגיקה	H2.00.03.7.00005
FMA	66781
קוד MeSH	A11.329.372.700
מזהה MeSH	D010010

אוסטאוקלסט (Osteoclast, מיוונית ὀστέο - עצם ו-κλαστός - שבור) הוא אחד משלושת תאי רקמת העצם. האוסטואוקלסט הוא תא ממשפחת המונוציטים-מאקרופגים (חלק ממערכת החיסון), שמפרק עצם בוגרת ויוצר בה "מפרצי ספיגה" ותעלות, בהן עוברת אספקת הדם של העצם. האוסטאוקלסט חיוני מאוד גם במשק הסידן, כיוון שפעילותו משחררת סידן מהעצם אל זרם הדם. לתא אוסטאוקלסט טיפוסי יש כחמישה גרעינים, ולכן הוא סינקיטיון.

תפקוד לקוי של אוסטאוקלסטים גורם למחלה בשם אוסטאופטרוזיס ("עצם שיש") שבה העצמות צפופות מאוד ושבירות. תאי אוסטאוקלסטים ענקיים, המכילים עשרות גרעינים, מאפיינים מחלה אחרת - מחלת פאג'ט של העצם וכן יוחסו להשפעה של טיפול ממושך בביספוספונטים (תרופות נגד אוסטאופורוזיס). ביספוספונאטים, הנקשרים לסידן שבעצמות, פועלים על ידי פגיעה באוסטאוקלסטים הפעילים וכך מעלים את צפיפות העצם ומפחיתים את רמת הסידן בדם.

סוגי תאים בעצם ופעילות

העצם בנויה משלושה סוגי תאים: תא עצם צעיר\בונה, תא עצם בוגר ותא עצם הורס. תא העצם הצעיר בונה מסביבו "כלא" של סיבי קולגן שבשילוב עם חומרים אנ-אורגניים כגון סידן, מגנזיום, זרחן ועוד, הוא מתקשה והופך לעצם. ה"כלא" שהתא בונה נקרא לקונה (LACUNA). כאשר התא לא יכול יותר לבנות ולהוציא עוד סיבי קולגן הוא הופך לתא עצם בוגר שיכול רק לדאוג לסביבה שלו.

במשך היום, כאשר מבצעים פעולות מוטוריות, מופעל לחץ על העצם ונוצרים בעצם סדקים קטנים. במשך הלילה, "משחלפים" האוסטאוקלסטים את העצם כדי שהתאים הצעירים יוכלו לשקם אותה.

יש צורך בתא הורס מכיוון שהעצמות הם כמו מחסן של מינרלים, במיוחד סידן, וכדי שתהיה המשכיות ושהסידן ימשיך להגיע יש צורך בפעילות קבועה של בניה והריסה.

ראו גם

• אוסטאובלסט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוסטאוקלסט בוויקישיתוף

• אוסטאוקלסט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)