לדלג לתוכן

מונוציט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונוציט
monocytus
מונוציטים מוקפים בתאי דם אדומים ממשטח דם היקפי כפי שנראים תחת מיקרוסקופ אור
מונוציטים מוקפים בתאי דם אדומים ממשטח דם היקפי כפי שנראים תחת מיקרוסקופ אור
שיוך מערכת הפגוציטים החד-גרעיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
לטינית (TA98) monocytus עריכת הנתון בוויקינתונים
טרמינולוגיה היסטולוגיקה H2.00.04.1.02010 עריכת הנתון בוויקינתונים
FMA 62864 עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד MeSH A11.118.637.555.652 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D009000 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0026473 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מונוציטיםאנגלית: Monocytes) הם תאים השייכים למערכת החיסון ומהווים אחד משלושת סוגי הפגוציטים במערכת החיסון. הם ידועים בעיקר כתאי-האם של המקרופאג'ים והתאים הדנדריטים, התאים הבלעניים החשובים ביותר במערכת החיסון; המונוציטים זורמים בדם ובולעים פתוגנים כדי להציגם(אנ') לתאי מערכת החיסון הנרכשת. הטחול הוא אתר האחסון החשוב ביותר עבור מונוציטים וממנו הם משוחררים בעת הצורך.[1] כשמונוציט נודד מהדם אל רקמה כלשהי הוא עובר התמיינות והופך למקרופאג' או תא דנדריטי.

לחצו כדי להקטין חזרה
לויקוציטלימפוציטתא NKתאי Tתאי Bתא פלזמהתא זיכרוןמונוציטמקרופאגתא פיטוםתא דנדריטיגרנולוציטנויטרופילבאזופילאאוזינופיל
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

תאי מערכת החיסון. התאים הכחולים מהווים את מערכת החיסון המולדת, והאדומים – את מערכת החיסון הלומדת. התאים המוקפים במסגרת צהובה הם פגוציטים. חץ סגול מציין שתא המוצא הופך, או מתמיין, לתא היעד.
לחצו על קופסה לקריאת ערך על כל סוג תא.

המונוציטים הם תאי הדם הלבנים הגדולים ביותר, והם גדולים פי שניים עד שלושה לערך מתאי דם אדומים; קוטרם נע בין 15 ו-25 מיקרומטר. אף על פי שאורך חייהם ארוך מאוד ומגיע למספר חודשים הם נשארים בדם כמונוציטים עד שלושה ימים.[2] מהדם הם יוצאים לרקמות השונות, והופכים בהן למקרופאג'ים (או לתאים דנדריטים, במקרה שהם מגיעים לעור או לריריות). שכיחות המונוציטים בדם נעה בין 4% ו-8% מסך כל תאי הדם הלבנים. למונוציטים גרעין תא גדול בצורת U. בשיטות שונות לצביעת תאים נצבעים המונוציטים באפור-כחול, ואילו הגרעין נצבע בסגול כהה. המונוציטים אינם אוכלוסיה הומוגנית ונבחנו בהם לפחות שלוש תת אוכלוסיות; מונוציטים קלאסיים, מונוציטים בינוניים ומונוציטים שאינם קלאסיים.[3]

המונוציטים מסווגים היסטורית אגרנולוציטים (אנ') - שכן הציטופלזמה שלהם אינה מכילה גרנולות גדולות הספציפיות למשפחת הגרנולוציטים - הנויטרופילים, האאוזינופילים והבאזופילים, אלא רק גרנולות אזורופיליות(אנ') עדינות (ליזוזומים) המשותפות לכלל תאי הדם הלבנים.[4] המונוציטים נמשכים באופן כימוטקטי אל אתר הזיהום, בולעים חיידקים ופתוגנים אחרים וממסים אותם (פגוציטוזה) ולאחר מכן מציגים אותם לתאי המערכת הנרכשת. בנוסף הם בולעים ומסלקים תאים עצמיים הנגועים בנגיפים או בחיידקים תוך-תאיים.

כשמתרחש זיהום ברקמה כלשהי, חלה נדידה מסיבית של מונוציטים מהדם אל הרקמה. אותות כימיים המשתחררים בסביבת הזיהום גורמים למונוציטים לגדול מעט; כמות הליזוזומים בתוכם גדלה בצורה דרסטית, והם הופכים למקרופאגים (הליזוזומים אחראיים להמסת הפתוגן לאחר שהפגוציט בלע אותו).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מונוציט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Filip K. Swirski, Matthias Nahrendorf, Martin Etzrodt, Moritz Wildgruber, Virna Cortez-Retamozo, Peter Panizzi, Jose-Luiz Figueiredo, Rainer H. Kohler, Aleksey Chudnovskiy, Peter Waterman, Elena Aikawa, Thorsten R. Mempel, Peter Libby, Ralph Weissleder, Mikael J. Pittet, Identification of Splenic Reservoir Monocytes and Their Deployment to Inflammatory Sites, Science 325, 2009-07-31, עמ' 612–616 doi: 10.1126/science.1175202
  2. Amit A. Patel, Yan Zhang, James N. Fullerton, Lies Boelen, Anthony Rongvaux, Alexander A. Maini, Venetia Bigley, Richard A. Flavell, Derek W. Gilroy, Becca Asquith, Derek Macallan, Simon Yona, The fate and lifespan of human monocyte subsets in steady state and systemic inflammation, The Journal of Experimental Medicine 214, 2017-07-03, עמ' 1913–1923 doi: 10.1084/jem.20170355
  3. Loems Ziegler-Heitbrock, Petronela Ancuta, Suzanne Crowe, Marc Dalod, Veronika Grau, Derek N. Hart, Pieter J. M. Leenen, Yong-Jun Liu, Gordon MacPherson, Gwendalyn J. Randolph, Juergen Scherberich, Juergen Schmitz, Ken Shortman, Silvano Sozzani, Herbert Strobl, Marek Zembala, Jonathan M. Austyn, Manfred B. Lutz, Nomenclature of monocytes and dendritic cells in blood, Blood 116, 2010-10-21, עמ' e74–80 doi: 10.1182/blood-2010-02-258558
  4. B. A. Nichols, D. F. Bainton, M. G. Farquhar, Differentiation of monocytes. Origin, nature, and fate of their azurophil granules, The Journal of Cell Biology 50, 1971-08, עמ' 498–515 doi: 10.1083/jcb.50.2.498