חצי האי טאמאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:06, 22 באוקטובר 2007

חצי האי טאמאן הינו לשון יבשה המפרידה בין ים אזוב, מצפון ובין הים השחור, מדרום. ממערב לחצי האי טאמן נמצא מיצר קרץ' המפריד בינו ובין חצי האי קרים ומחבר בין הים השחור ובין ים אזוב.

חצי האי טאמאן שוכן בדרום מערב רוסיה ומאז התפרקות ברית המועצות הפך למחוז ספר, כי חצי האי קרים מהווה חלק מאוקראינה.

בתקופה העתיקה התיישבו בחצי האי טאמאן יוונים שהקימו את המושבות פאנאגוריה וחרמאנוסה. בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה היוונית חצי האי טאמאן היה חלק מבוספורוס הקימרית. בין המתישבים במקום היו סרמטים, יוונים ויהודים. במאה הרביעית נפל האזור לידי ההונים ומאוחר יותר הייתה פאנאגוריה בירת בולגריה הישנה. לאחר כיבוש המקום על ידי הממלכה הכוזרית היה חצי האי לחלק מהמדינה הכוזרית היהודית. הכוזרים בנו את המצודה טמוטאראכאן שכונתה על ידי הערבים בשם סאמקרץ' היהודית, שם שרימז על זהות תושביה. משנת 980 שלטה במקום רוס של קייב והנסיכות הרוסית של טמוטאראכאן ומשנת 1100 עבר השלטון לידי הקיפצ'אקים. במקום שלטו גם המונגולים ובתקופת מסעי הצלב, בשנת 1239, הפך לחלק מהטריטוריה של רפובליקה גנואה.

החל משנת 1419 נוהל המקום על ידי משפחה יהודית מגנואה, כשמייסד השושלת היה שמעון גיזולפי, שבא מגנואה והתחתן עם נסיכה מקומית. ב-1483 נכלל חצי האי טאמאן בח'אנות קרים ומ-1783 באימפריה העות'מאנית. ב-1791, במהלך מלחמת רוסיה-טורקיה, 1792-1787, עברה לשליטת האימפריה הרוסית

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 חצי האי טאמאן שוכן בדרום מערב [[רוסיה]] ומאז התפרקות [[ברית המועצות]] הפך למחוז ספר, כי חצי האי קרים מהווה חלק מ[[אוקראינה]].
-בתקופה העתיקה התיישבו בחצי האי טאמאן [[יוונים]] שהקימו את המושבות [[פאנאגוריה]] ו[[חרמאנוסה]]. בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה היוונית חצי האי טאמאן היה חלק מ[[המלכות הקימרית של בוספורוס]]. בין המתישבים במקום היו [[סרמטים]], יוונים ו[[יהודים]]. ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]] נפל האזור לידי ה[[הונים]] ומאוחר יותר הייתה פאנאגוריה בירת [[בולגריה הישנה]]. לאחר כיבוש המקום על ידי [[הממלכה הכוזרית]] היה חצי האי לחלק מהמדינה הכוזרית היהודית. הכוזרים בנו את המצודה [[טמוטאראכאן]] שכונתה על ידי ה[[ערבים]] בשם '''סאמקרץ' היהודית''', שם שרימז על זהות תושביה. משנת [[980]] שלטה במקום [[רוס של קייב]] והנסיכות הרוסית של טמוטאראכאן ומשנת [[1100]] עבר השלטון לידי ה[[קיפצ'אקים]]. במקום שלטו גם ה[[מונגולים]] ובתקופת [[מסעי הצלב]], בשנת [[1239]], הפך לחלק מהטריטוריה של [[רפובליקה גנואה]].
+בתקופה העתיקה התיישבו בחצי האי טאמאן [[יוונים]] שהקימו את המושבות [[פאנאגוריה]] ו[[חרמאנוסה]]. בתקופה הקלאסית של ההיסטוריה היוונית חצי האי טאמאן היה חלק מ[[בוספורוס הקימרית]]. בין המתישבים במקום היו [[סרמטים]], יוונים ו[[יהודים]]. ב[[המאה ה-4|מאה הרביעית]] נפל האזור לידי ה[[הונים]] ומאוחר יותר הייתה פאנאגוריה בירת [[בולגריה הישנה]]. לאחר כיבוש המקום על ידי [[הממלכה הכוזרית]] היה חצי האי לחלק מהמדינה הכוזרית היהודית. הכוזרים בנו את המצודה [[טמוטאראכאן]] שכונתה על ידי ה[[ערבים]] בשם '''סאמקרץ' היהודית''', שם שרימז על זהות תושביה. משנת [[980]] שלטה במקום [[רוס של קייב]] והנסיכות הרוסית של טמוטאראכאן ומשנת [[1100]] עבר השלטון לידי ה[[קיפצ'אקים]]. במקום שלטו גם ה[[מונגולים]] ובתקופת [[מסעי הצלב]], בשנת [[1239]], הפך לחלק מהטריטוריה של [[רפובליקה גנואה]].
 החל משנת [[1419]] נוהל המקום על ידי משפחה יהודית מ[[גנואה]], כשמייסד השושלת היה [[שמעון גיזולפי]], שבא מגנואה והתחתן עם נסיכה מקומית. ב-[[1483]] נכלל חצי האי טאמאן ב[[ח'אנות קרים]] ומ-[[1783]] ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]]. ב-[[1791]], במהלך [[מלחמת רוסיה-טורקיה, 1792-1787]], עברה לשליטת [[האימפריה הרוסית]]