פאנאגוריה
.JPG) | |
| חורבות העיר | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 75 דונם |
| היסטוריה | |
| תרבויות | יוון העתיקה |
| תקופות | יוונית עתיקה עד ימי הביניים |
| נבנה | 543 לפנה"ס |
| סוג | התיישבות |
| אתר ארכאולוגי | |
| התגלה | המאה ה-18 |
| מצב | הרוס |
| מיקום | |
| מדינה |
 רוסיה |
| מיקום | חצי האי טאמאן, רוסיה |
| קואורדינטות | 45°16′37″N 36°57′58″E / 45.27694°N 36.96611°E |
 | |
  | |
פַאנַאגוֹרִיה או פַנַגוֹריָה (ביוונית עתיקה: Φαναγόρεια, ברוסית: Фанагория) הייתה עיר יוונית עתיקה ששכנה על חצי האי טאמאן (כיום ברוסיה) אשר הוקמה במאה ה-6 לפנה"ס על ידי מתיישבים איונים מהעיר היוונית טאוס (אנ').
העיר הייתה העיר היוונית הגדולה ביותר באזור חצי האי טאמאן והבוספורוס, ולאחר הקמתה נהייתה לעיר הבירה של ממלכת הבוספורוס העתיקה. בעיר היה מרכז מסחרי ותרבות משמעותי ששירת את כל היישובים ששכנו בקרבתה. העיר הייתה ידועה הודות לחשיבותה הגאוגרפית והתרומה שלה למסחר באזור. עמים רבים חיו בעיר, כגון יוונים, סרמטים, יהודים ומאוטיאנים.[1] העיר שרדה במשך כ-1,500 שנים.
חורבות העיר נמצאו במאה ה-18, וחפירות מאסיביות באזור החלו בתחילת המאה ה-20. באזור העיר נמצאו שרידים רבים של טירות, בתים, בארות, חומות ונמלים. כיום, שרידי העיר נמצאים סמוך לעיר סנוי שבחבל קרסנודאר שברוסיה, והם מהווים אתר ארכאולוגי רחב בעל עניין בינלאומי רב.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיר הוקמה על ידי מתיישבים איונים מהעיר היוונית טאוס שנמצאת בשטח טורקיה של היום. על פי כתביו של ההיסטוריון אריאנוס, העיר הוקמה בקירוב בשנת 542 לפנה"ס. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באזור נמצאו כלי מטבח עתיקים המתוארכים לסוף המאה ה-6 לפנה"ס.[2] העיר הוקמה בשלהי הכיבושים של כורש באזור אנטוליה, ככל הנראה על ידי פליטים יוונים שברחו מהעיר טאוס על מנת להימלט מהקונפליקט עם האימפריה הפרסית. על פי אריאנוס, העיר נקראה בשמה על שם אחד מהפליטים, פאנאגורוס.[3]
במהלך המאה ה-5 לפנה"ס, העיר ניהלה מסחר שוטף עם שבטים סקיתים וסינדים ששכנו על יד העיר. העיר נבנתה על אחד מאיי הארכיפלג העתיק בים השחור, והודות למיקומה הייתה לעיר חשיבות אסטרטגית רבה. העיר התפרסה של שטח של כ-75 דונם. באותה תקופה גובה פני הים היה נמוך בכארבעה מטרים מהיום, מה שאפשר לכשליש משטח עיר להיבנות על אזור שהיום נמצא מתחת לפני הים.[4]
בתחילת המאה ה-4 לפנה"ס השפעתה של ממלכת בוספורוס גדלה באזור, והממלכה כבשה את פאנאגוריה, שעד אז הייתה עיר חופשית. עם זאת, גם תחת השלטון החדש הממלכה שמרה על מעט אוטונומיה. כשנכבשה העיר היא הפכה להיות הבירה המזרחית של הממלכה, ועם חלוף השנים עלתה בחשיבותה האזורית הודות לדעיכת הערים השכנות.[5] על פי כתביו של ההיסטריון סטראבו, באותה תקופה פעל בעיר מקדש יווני מפורסם המוקדש עבור האלה אפרודיטה.[6] לאורך התקופה היוונית העיר עסקה בעיקר בחקלאות, במלאכה ובמסחר. העיר ניהלה מסחר עם ערים אחרות לאורך כל הים התיכון.[7]
.svg)
במאה ה-1 לפנה"ס, המלך מיתרידטס השישי הכריז מלחמה על העיר במטרה לכבוש אותה ולספח אותה לממלכתו.[8] במלחמות מיתרידטס, פאנאגוריה נכנסה לברית עם הרפובליקה הרומית, בעוד שהבירה המערבית של ממלכת הבוספורוס נשארה נאמנה לשליט פונטוס מיתרידטס. העיר פרצה במרד נגד שלטון מיתרידטס יחד עם שאר הערים המקומיות שהתנגדו לשלטון. על פי המסופר מיתרידטס התעלל וטבח באזרחי הערים באופן קבוע. פאנאגוריה שרדה את המצור שהוטל עליה במהלך המלחמה.[9] לאחר שנכבשה ממלכתו של מיתרידטס על ידי רומא, ברחה משפחתו לעיר והתחבאה באקרופוליס של העיר. תושבי העיר התגודדו סביב האקרופוליס ותפסו את ילידיו של מיתרידטס, אותם שלחו לרומא. בתמורה לנאמנותה של העיר לאימפריה הרומית, האימפריה הגנה על העיר ולא סיפחה אותה לשטחה.[10] שמה של העיר שונה באופן זמני לאגריפיה, וקהילות יהודיות ונוצריות החלו להתיישב ולהתפתח בעיר.[11] העיר התקיימה ברצף עד שנבזזה ונחרבה על ידי שבטים הונים במאה ה-4. העיר הוקמה מחדש זמן קצר לאחר מכן בתמיכת האימפריה הביזנטית ונכנסה תחת חסות הביזנטים.[11]
בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-7 לספירה שימשה העיר בתור הבירה של בולגריה הישנה תחת שלטונו של קובראט.[11] לאחר נפילת הממלכה, העיר נכבשה על ידי ממלכת הכוזרים. מסופר כי כאשר יוסטיניאנוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית נרדף ונאלץ לברוח מקונסטנטינופול, הוא התחבא בפאנאגוריה בברכת הכגן שהחזיק בעיר.[10] העיר דעכה בהדרגתיות עד המאה ה-12 והיישוב בה הפסיק להתקיים עד שמושבה גנואית הוקמה על פני שרידי העיר.
חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שרידי העיר זוהו לראשונה במאה ה-18 על ידי מבקרים אירופאים. לאחר שחצי האי טאמאן סופח לאימפריה הרוסית, העתיקות המפוארות שנמצאו בקרב השרידים משכו את תשומת הלב של היסטוריונים וארכאולוגים רוסים רבים. חיילים רוסים רבים שעברו במקום בזזו את השרידים מהעתיקות שנמצאו. המהנדס הצבאי וון דר וויד היה הראשון שפתח בחקר מקיף של האתר הארכאולוגי, עד שנת 1836, בה החל מוזיאון העתיקות של קרץ' בחפירות חובבניות של האתר.
במחצית השנייה של המאה ה-18 החלו ארכאולוגים רבים מהעולם להביע עניין באתר וקצב החפירות הוגבר. בשנת 1853 נמצאה כתובת אבן המוקדשת לאלה אפרודיטה, וכתוצאה מכך שטח החפירות התרחב. בשנת 1936 המוזיאון הגדול ביותר במוסקבה, מוזיאון פושקין, מימן משלחת של ארכאולוגים לאתר, ולאחר מכן החלו חפירות ארכאולוגיות מקצועיות באתר. [12]
הקהילה היהודית בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקהילה היהודית בעיר היא מבין הקהילות היהודיות העתיקות ביותר בעולם, והיא החלה להתקיים בתחילת המאה ה-1 לספירה, עוד לפני תחילת גלות רומי. הקהילה המשיכה להתפתח במשך במשך מאות שנים, עד שנעלמו עקבותיה ביחד עם קץ היישוב בעיר במאה ה-12. העדות הראשונה בכתב המעידה על נוכחות היהודים בעיר היא מהמאה ה-4, אך בין שרידי העיר נמצאו מספר רב של ראיות המעידות על כך שהיהודים החלו להתיישב בעיר עוד במאה הראשונה.[13]
הראיה הקדומה ביותר המעידה על נוכחות היהודים בפאנאגוריה באה מכתובת שנמצאה בין השרידים ועליה חרוטה המילה "בית כנסת" ביוונית עתיקה. כתובת זו מתוארכת לשנה 16, אך קיימים ארכאולוגים המפקפקים באמינות הכתובת עקב מצבה הרע.[14][15] בין השרידים נמצאה עוד כתובת ועליה המילה "בית כנסת", זו מתוארכת לשנת 51.[15] בחפירות שנערכו בעיר במאה ה-20 ובמאה ה-21 נמצאו בעיר שפע של כתובות אבן המעידות על קיום הקהילה היהודית, כולן מתוארכות למאה הראשונה לספירה. כתובות האבן מעוטרות בסממנים יהודים, כגון חריטות של המנורה, הלולב, מוט אהרון ושופרות. על חלק מהכתובות מופיעות מילים בעברית.[16][17]
מוצא היהודים שחי בעיר באותה תקופה אינו ידוע. על פי מקורות מאוחרים, היהודים הראשונים בעיר היו שבויים שנתפסו במהלך המרד הגדול והוגלו לעיר. אך טענה זו לא מתייחסת לעובדה שהנוכחות היהודית בעיר קדמה את המרד הגדול. על פי כתביו של החוקר דרנבורג, היהודים היגרו לעיר מערים יווניות אחרות ומארץ ישראל. מקורות אחרים טוענים שהיהודים היגרו לעיר עוד במאה ה-1 לפנה"ס תחת שלטון מיתרידיטס השישי.[13] על פי ולדימיר קוזנצ'וב, ממפקחי החפירות באתר, ייתכן כי היהודים הראשונים בעיר היו יהודים שהתגיירו, עד שלאחר מרד בר כוכבא הצטרפו אליהם היהודים שהוגלו מארץ ישראל.[15]
בין שרידי העיר נמצאו כ-60 קברות יהודיים המתוארכים למאה ה-3 ולמאה ה-4, ועליהם חרוטים סימנים יהודיים ומילים בעברית. ריכוז הקברות הגבוה מאותה תקופה מעיד על שינויים משמעותיים באורח החיים של היהודים שחיו בעיר. שינוי זה יכול להעיד על כך שגל נוסף של מהגרים יהודים ללא השפעה הלניסטית בעלי תרבות ומנהגים שונים הגיע לעיר והתיישב בה.[15][18] על הקברות מופיעים שמות עבריים, כמו מנחם, מרים, יהושוע ומאיר.
בימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת המאה ה-7 העיר נכבשה על ידי ממלכת הכוזרים היהודית, ויהודי העיר זכו ליחס חיובי מהכוזרים. האופי היהודי של העיר התעצם והקהילה היהודית בעיר שגשגה. כמות גדולה של יהודים ממדינות שכנות, בעיקר משטח האימפריה הביזנטית, היגרו אל פאנגוריה הודות לשלטון הכוזרי שקיבל את היהודים בידיים פתוחות. במאה ה-8, תחת שלטונו של לאו השלישי, ברחו יהודי האימפריה אל פאנאגוריה כדי להימלט משלטונו האכזרי של הקיסר.[19] תאופנס, היסטוריון ביזנטי בן המאה ה-7, כותב על הקהילה היהודית של פאנאגוריה וקורא לעיר "עיר יהודית".[20] גם אבן ח'ורדאדבה, גאוגרף פרסי בן המאה ה-9, מתייחס אל העיר בתור עיר יהודית.[15]
בית הכנסת שבעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעיר פעל אחד מבתי הכנסת העתיקים ביותר בעולם. שרידי בית הכנסת נמצאו במהלך חודש אוגוסט בשנת 2023. בית הכנסת נבנה במהלך תקופת בית המקדש השני ופעל במשך כ-500 שנה, עד המאה ה-6, בה נחרב בעת מתקפה הונית על העיר. תחילת תקופת פעילותו של בית הכנסת מתוארכת לשנת 16 או לשנת 51. צורת בית הכנסת הייתה מרובעת. אורכו 21 מטרים ורוחבו 6 מטרים, עם 2 חדרים מרכזיים. שטח כל אחד מהחדרים היה 60 מטר רבוע. בפנים בית הכנסת עמדו עמודי שיש גבוהים, קירות מקושטים בעיטורים יהודיים למיניהם, ומספר מנורות אבן גדולות.[21][15] ייתכן כי בניית בית הכנסת החלה עוד במאה ה-1 לפנה"ס, ועל כן תחילת היישוב היהודי בעיר מוקדמת יותר משהוערך לפני גילוי ממצאי בית הכנסת.[22]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מערכת feedy, האם בית הכנסת העתיק בעולם היה ברוסיה?, באתר ישראל היום, 27 באוגוסט 2023
- Ruth Schuster, Synagogue from late Second Temple period found by Black Sea in Russia, Haaretz, 16 באוגוסט 2023
- פאנאגוריה, האוצר הארכיאולוגי של רוסיה באתר Archeaology.wiki (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Phanagoria, www.encyclopediaofukraine.com
- ^ Thomas Heine Nielsen, Yet More Studies in the Ancient Greek Polis, Franz Steiner Verlag, 1997, עמ' 51, ISBN 978-3-515-07222-9. (באנגלית)
- ^ Gocha R. Tsetskhladze, The Greek Colonisation of the Black Sea Area: Historical Interpretation of Archaeology, Franz Steiner Verlag, 1998, עמ' 259, ISBN 978-3-515-07302-8. (באנגלית)
- ^ G. R. Tsetskhladze, Ancient West & East: Volume 1, No. 1, BRILL, 2021-11-08, עמ' 180, ISBN 978-90-04-49644-6. (באנגלית)
- ^ Kadir I. Natho, Circassian History, Xlibris Corporation, 2009-12-03, עמ' 50, ISBN 978-1-4653-1699-8. (באנגלית)
- ^ David Braund, Greek Religion and Cults in the Black Sea Region: Goddesses in the Bosporan Kingdom from the Archaic Period to the Byzantine Era, Cambridge University Press, 2018-05-31, עמ' 222, ISBN 978-1-107-18254-7. (באנגלית)
- ^ Mikhail Abramzon, Abramzon M.G. Numismatic studies. In: Kuznetsov V.D. (ed.), Phanagoria. Moscow, 2016, 108-119, עמ' 14
- ^ Phanagoria, The Chaff, 2013-08-05 (באנגלית)
- ^ Ryzhov V.A., The last battles of Mithridates VI Eupator and the fate of the Pontic kingdom, Top War, April 4 2023 (באנגלית)
- ^ 1 2 Mikhail Abramzon, Abramzon M.G. Numismatic studies. In: Kuznetsov V.D. (ed.), Phanagoria. Moscow, 2016, 108-119, עמ' 16
- ^ 1 2 3 The Historical and Archaeological Context of the Taman Peninsula — Articles and Catalogues — Golubitskoe Art Foundation, golubitskoefoundation.com (באנגלית)
- ^ Mikhail Abramzon, Abramzon M.G. Numismatic studies. In: Kuznetsov V.D. (ed.), Phanagoria. Moscow, 2016, 108-119, עמ' 20-27
- ^ 1 2 Elizabeth Leigh Gibson, The Jewish Manumission Inscriptions of the Bosporus Kingdom, Mohr Siebeck, 1999, עמ' 22, ISBN 978-3-16-147041-7. (באנגלית)
- ^ Mikhail Treister, Mikhail Treister (ed.), Gold of Phanagoria (Moscow: Institute of Archaeology Russian Academy of Sciences 2015). 604 pp, ills. (Phanagoria. Results of archaeological studies. Series ed. Vladimir Kuznetsov, Vol. 2) (in Russian)., עמ' 19
- ^ 1 2 3 4 5 6 Blocked Page - Haaretz, www.haaretz.com (באנגלית)
- ^ Elizabeth Leigh Gibson, The Jewish Manumission Inscriptions of the Bosporus Kingdom, Mohr Siebeck, 1999, עמ' 23, ISBN 978-3-16-147041-7. (באנגלית)
- ^ Elizabeth Leigh Gibson, The Jewish Manumission Inscriptions of the Bosporus Kingdom, Mohr Siebeck, 1999, עמ' 15, ISBN 978-3-16-147041-7. (באנגלית)
- ^ TAMAN - JewishEncyclopedia.com, www.jewishencyclopedia.com
- ^ CRIMEA - JewishEncyclopedia.com, jewishencyclopedia.com
- ^ CRIMEA - JewishEncyclopedia.com, jewishencyclopedia.com
- ^ Archaeologists discover ancient synagogue in the Black Sea region, HeritageDaily - Archaeology News, 2023-08-14 (באנגלית אמריקאית)
- ^ Second Temple era synagogue discovered in Russia, The Jerusalem Post | JPost.com (באנגלית אמריקאית)
