פקטורי גדילה דמויי אינסולין – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
* IGF2
* IGF2


רמת הIGF בדם עולה בתלילות ומגיעה לשיא בשנות העשרה המאוחרות, ואח"כ יורדת בהתמדה עד לעשור החמישי.
רמת הסומטומדינים בדם עולה בתלילות ומגיעה לשיא בשנות העשרה המאוחרות, ואח"כ יורדת בהתמדה עד לעשור החמישי.


הIGF נישאים בדם על גבי [[חלבונים קושרים]] ספציפיים שמכונים IGF binding protein ,והם מווסתים את קשירת הפקטורים ל[[רצפטורים]].
הסומטומדינים נישאים בדם על גבי [[חלבונים קושרים]] ספציפיים שמכונים IGF binding protein ,והם מווסתים את קשירת הפקטורים ל[[רצפטורים]].


הרצפטור ל IGF נמצא ברוב רקמות הגוף. זהו [[פוליפפטיד]] בן 1337 חומצות אמינו, הדומה מאוד לרצפטורים של האינסולין .החלבונים הקושרים מווסתים את ביטוי הIGF. ברמה נמוכה, IGF קשור ל[[חלבון]] במקום לרצפטור. ברמה גבוהה מספיק חלק מהIGF נקשר לרצפטור.
הרצפטור לסומטומדינים נמצא ברוב רקמות הגוף. זהו [[פוליפפטיד]] בן 1337 [[חומצת אמינו|חומצות אמינו]], הדומה מאוד לרצפטורים של האינסולין . החלבונים הקושרים מווסתים את ביטוי הסומטומדינים. ברמה נמוכה, הסומטומדינים קשורים ל[[חלבון]] במקום לרצפטור. ברמה גבוהה מספיק חלק מהסומטומדינים נקשר לרצפטור.


רמת הIGF בדם גבוהה מאשר האינסולין אך רובה לא פעילה בגלל הקשירה לנשא .קשירה זו מאריכה את חיי הIGF.
רמת הסומטומדינים בדם גבוהה מאשר האינסולין אך רובה לא פעילה בגלל הקשירה לנשא. קשירה זו מאריכה את חיי הסומטומדינים.





גרסה מ־17:28, 22 ביולי 2005

פקטורים מעוררי צמיחה הידועים גם כIGF (ראשי תבות של Insulin like Growth Factor) או סומטומדינים, הם מלקולות פוליפפטיד שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מהכבד למחזור הדם. תפקידם העיקרי לעודד צמיחת סחוסים. כמו כן, הם פעילים בגדילת שרירי השלד והלב, התפתחות הראות, גדילה והתחדשות של מערכת העיכול, גדילת הכבד והכליות, גדילת המוח, התחדשות בלוטות הלימפה, תחזוקת והתחדשות כלי הדם, התעבות העור ורקמות החיבור. יש להם תפקיד בהתמיינות כדוריות הדם.

בחינת מבנם הראה שהתפתחו מפרו אינסולין (פרקרסור בלתי פעיל של אינסולין שמפריש הלבלב ).ישנם שני סוגי סומטומדינים:

  • IGF1
  • IGF2

רמת הסומטומדינים בדם עולה בתלילות ומגיעה לשיא בשנות העשרה המאוחרות, ואח"כ יורדת בהתמדה עד לעשור החמישי.

הסומטומדינים נישאים בדם על גבי חלבונים קושרים ספציפיים שמכונים IGF binding protein ,והם מווסתים את קשירת הפקטורים לרצפטורים.

הרצפטור לסומטומדינים נמצא ברוב רקמות הגוף. זהו פוליפפטיד בן 1337 חומצות אמינו, הדומה מאוד לרצפטורים של האינסולין . החלבונים הקושרים מווסתים את ביטוי הסומטומדינים. ברמה נמוכה, הסומטומדינים קשורים לחלבון במקום לרצפטור. ברמה גבוהה מספיק חלק מהסומטומדינים נקשר לרצפטור.

רמת הסומטומדינים בדם גבוהה מאשר האינסולין אך רובה לא פעילה בגלל הקשירה לנשא. קשירה זו מאריכה את חיי הסומטומדינים.