הדחק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ויקי איננה מילון
שורה 1: שורה 1:
'''הֶ‏דְחֶ‏ק''' (ב[[אנגלית]]: Displacement) במכניקת נוזלים הוא משקל ה[[נוזל]] שדוחק גוף השקוע בנוזל.
'''הֶ‏דְחֶ‏ק''' במכניקת נוזלים הוא משקל ה[[נוזל]] שדוחק גוף השקוע בנוזל.
[[תמונה:Comic_History_of_Rome_p_186_Archimedes_taking_a_Warm_Bath.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ארכימדס באמבטיה (איור משנת 1850)]]
[[תמונה:Comic_History_of_Rome_p_186_Archimedes_taking_a_Warm_Bath.jpg|שמאל|ממוזער|200px|ארכימדס באמבטיה (איור משנת 1850)]]



גרסה מ־12:05, 27 באוגוסט 2008

הֶ‏דְחֶ‏ק במכניקת נוזלים הוא משקל הנוזל שדוחק גוף השקוע בנוזל.

ארכימדס באמבטיה (איור משנת 1850)

עצם אשר הושקע לחלוטין בנוזל דוחק כמות נוזל בנפח השווה לנפח הגוף כולו. חוק ארכימדס קובע כי גוף השקוע בנוזל מאבד ממשקלו משקל השווה למשקל הנוזל הנדחק. אם משקל הגוף הוא פחות מאשר משקל הנוזל הנדחק - הגוף יצוף, מכאן שכמות הנוזל הנדחה קשורה ישירות למשקל הגוף.

המונח "הדחק" משמש בתחום הספנות לציון גודלו (משקלו) של כלי שיט. הדחק הוא משקל נפח המים, בטונות, שדוחק גוף האנייה השקוע במים, ושווה למשקל האנייה כולה. הדחק בטעון (loaded displacement) מביא בחשבון את משקל האנייה כולל המטען, האספקה, הדלק, הנוסעים והצוות. הדחק בריק (light displacement) הוא משקל האנייה גופא, לאחר ניכוי משקל המטען, האספקה וכו'. את ממדיהם של כלי שיט מלחמתיים מציינים בטון הדחק, שהיא יחידת משקל, בעוד שממדי כלי שיט מסחריים נקבעים על פי נפח המטען שהם מסוגלים לשאת ונמדדים בטון תפוסה שהיא יחידת נפח (100 רגל מעוקב).