משתמש:רפול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

29 ספטמבר 1933, דגל עברי מונף לראשונה בימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש ספטמבר 2008 צויין יובל 75 שנה להנפת הדגל העברי לראשונה בעת החדשה, כמו גם שנת ה-80 מאז נוסד ביה"ס הימי העברי הראשון בשנת 1928 בשמו "האגודה הימית" 'זבולון' ובשמו "המחודש" משנת 1930 שנשמר עד היום "אגודת יורדי ים זבולון ארץ ישראל".

30 בינואר, יום זכרון להיעלמה של האונייה "עמנואל" וצוותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יום זכרון להפלגתה האחרונה של עמנואל ביום 30 ינואר 1934 מנמל פול - אנגליה לארץ ישראל ולטביעתם של חלוצי ימאות עברית בא"י; רב חובל אריה גרבנוב * סגנו, קצין הסיפון בנימין לוין * המכונאי אליהו רוזין ושלושה אנשי צוות זרים זכרונם לברכה.

(הערה: בחודש נובמבר 2009 התקשר עימי דרך הויקיפדיה, אדם בשם דניאל צבי החוקר קברי יהודים בהר הזיתים בירושלים ושאל: 'האם יש אצלי מידע לגבי אליהו רוזין ז"ל כי מצא את קברי הוריו ולידם מצבה שהוצבה בסמוך לקברו של אביו ועוד כמה מבני משפחתו, בחלקת חב"ד עליה חרוט: "לזכר אליהו בן מאיר ופייגה ברכה רוזין ז"ל נולד בירושלים כ"ג שבט תרס"ט אבד עם העלם האניה העברית הראשונה עמנואל בחרף תרצ"ד"

בשנת 2011 נוצר קשר ביני לבין נצר משפחתו, חיפאי שסיפר לי כי אחותו מכפר שמריהו עוסקת באיסוף החומר על אליהו. מסרתי לו את כל הידוע לי).

ולשם כך נבנה פרוייקט זה בויקיפדיה בשמו:

היווצרותה של ימאות עברית בפלשתינא ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

1914 פגישת תאום בחוף חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר מאיר גורביץ, מורה צעיר מהגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב הקטנה. יהודי ציוני, מתמטיקאי ומהנדס תעופה בהכשרתו, חובב ימאות מאז ימי ילדותו באסטוניה, פוגש את החיפאי יצחק ברגר בחוף חיפה. ברגר, חבר יהודי ציוני ואיש עסקים חיפאי ממוצע רוסי, צעד עימו על החול והשניים סיכמו בינהם "להקים חברת ספנות ברוסיה בשם "זבולון", שרווחיה יממנו הפעלת "בית ספר עברי למקצועות התעופה והימאות במסגרת הטכניון בחיפה". המטרה היא "כיבוש האוויר והים" על ידי "העברי החדש". הטכניון, אז היה חלום עברי חדש ומתגשם כבן שנתיים.

פרצה מלחמת העולם הראשונה. אחרי שנים, בימי 'קרב באר שבע', גורביץ איש 'הגדודים העבריים' מקבל ידיעה קשה מברגר, המודיע לו כי החברה הוקמה והחלום רק החל מתגשם, אלא שמהפכה בולשביקית פרצה ומחקה אותו.

הגדודים חדלו מלהתקיים ופוזרו במהלך 1918. גורביץ מנוסה כבר בעשייה ציבורית, נכשל פעמיים לפחות. כעות'מאני משנת 1909 בארץ ישראל, משהשכיל והפך מהנדס תעופה בראשית ימיה בעולם, בנה בסוף שנת 1913 דגם אווירון, הקים חברת מניות לתעופה, ומכר מניותיה ביישוב העברי. לרוע המזל, טיסת ראווה שביצע טייס עות'מאני בנוכחות קהל רב, הסתיימה בהתרסקותו אל חוף תל אביב הקטנה. משהחלה בסמיכות מלחמת העולם ב-1914, נגנזה תכניתו ראשית התעופה העברית בארץ ישראל.

1918 הקמת ימיה עברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורביץ מורה בגימנסיה. חזונו בוער בו והוא מקים ועדה שתעסוק בענייני ימיה עברית, במטרה לכבוש את העבודה בים לפתוח כלכלה עברית בארץ ישראל. לשם כך עושה בקשריו עם שועי הארץ אז, כמו בן גוריון, בן צבי וחברתו ינאית. עם יוסף טרומפלדור ואישים נוספים מהשורה הראשונה של פעילי ציונות כמו מנחם אוסישקין איש קק"ל מועד הצירים ואנשי העסקים ועשייה, כמו קבלן הבניין ובונה בניין ימק"א בירושלים, המהנדס ברוך קטינקא ואחרים.

בשנת 1918 מקים גורביץ את "ועדת המים" אשר בשנת 1920 הקימה חברת מניות שמחציתן מכר גורביץ לאנשי הגדודים העבריים ושמה החברה לאסדות וספנות חופית בע"מ, שהייתה חברת הספנות העברית הראשונה. זו חכרה את החלוץ אוניית משא שאף שברה מצור יבשתי, וקלטה אנשי ים מנוסים. הידועים בהם היו הגר, רב החובל אריה באייבסקי והמלח [ירמיהו הלפרן].

1920 התיישבות בכפרי דיג לאורך החוף, והפעלת קבוצות דיג באוניות דיוג[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1920 הוקמו כפרי דיג בהם שולבו גרים סובותניקים מהקוקז ועבריים מתנועת החלוץ. גוייסו קבוצות דיג מיוון, מלטה ואפילו סקנדינביה, והחל הנסיון לכבוש את העבודה בים, בדיג ובספנות תוך מחקר ימי. לרוב, הקשיים הכלכליים מנעו התפתחות.

גורביץ נסע להשכיל שלוש שנים בתחום הימי באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל וושינגטון ארה"ב חזר והמשיך בעשייה. ועדת המים הייתה חלשה כלכלית ו"תנועת העבודה המאוגדת" (עם "הפועל הצעיר"), למרות התמיכה של ועד הצירים, לא יכלו עדיין לתמוך בארגון פרוייקט כה גדול. 'פוליטיקה' ממנה סלד כמוהו גם חברו טרומפלדור, שגשגה.

ארגון 'ההסתדרות' קם וצמח תוך ביצוע משימת כיבוש העבודה היבשתית והתעלמות מצרכי הימיה העברית. כך עד הכרזת בן גוריון (1935) על הצורך בכיבוש העבודה בים, עד שבשנת 1937 הוקמה חברת נחשון.

1928 יזמות פרטית, הקמת בית ספר ימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורביץ היה כמעט לבד, אך לא נואש. הוא החליט לחנך בעצמו את תלמידיו מהגימנסיה, גם לימאות עברית וללמדם את רזי השיט והימאות. הצלחתו הייתה סוחפת והביאה אותו להקים בשנת 1928 את "התנועה הימית זבולון". התנועה הקימה בחוף תל אביב את בית הספר הימי הראשון. היישוב הכיר בייחודו ושלח את גורביץ ללמוד במשרד החקלאות והדיג של ממשלת ארה"ב בוושינגטון פיתוח ימי, בכלל זה נמלים תעבורה וכדומה.

גורביץ מינה שניים לנהל את ביה"ס הימי בהעדרו (את חיים לייבוביץ ואתו את עמנואל טובים). משחזר, הבין כי מה שיעשה לבד יצלח יותר והעביר את משימות ועדת המים אותה ייסד 12 שנים קודם, לאגודה הימית זבולון.

3 שנות מאבק עיקש להפעיל "בית ספר ימי-יומי" ברמה גבוהה התישו אותו. חבריו חשבו אחרת והעדיפו "מועדון שיט" ו"בית ספר ערב" על בית ספר אקדמי, יומי.

גורביץ רכש בכספו את הגולדפישר, אונייה ששימשה אותו לגייס את ידידו מורה השיט, רב החובל אריה באייבסקי ללמד את תלמידי זבולון ובמקביל, לכלכל את המסגרת הבית ספרית הצפה, על ידי עבודה בדיג ושינוע מטענים חופיים כאוניית משא.

1933 דגל עברי בצי עברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידו מהגימנסיה הרצליה שאהב את הים, למד והוסמך כרב חובל, רכש אונייה ישנה והפך במעשיו לחלוץ הימאות העברית משהניף עליה דגל עברי כאוניית צי עברי לראשונה בעת החדשה. היה זה חודש ספטמבר שנת 1933, חודש אחרי עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה.

רב החובל העברי, צעיר כבן 21 היה כשהגיע עם אונייתו עמנואל וחמשת העבריים אנשי צוותו ללונדון, והציע לימיה הבריטית "להוות צי עברי נספח לצי הבריטי". גרבנוב לא המתין לתשובה. כדרכו, נאלץ לצאת לדרך כשיעדו ארץ ישראל. שם חשב, ישקם את אונייתו הרעועה "עמנואל". הם הפליגו בבוקר 30 ינואר 1934 אל מפרץ ביסקאיה הגועש ומאז נעלמו. זכר לא נותר ומקום קבורתם לא נודע.

1933 צי עברי, ראשיתו של הצי הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיונם של תלמידי זבולון וגיבושם תחת דגל ומדים. יציאתם להשכלה ימית באקדמיות באנגליה בלגיה צרפת ואיטליה, במקביל לפעילות בצי הסוחר הבריטי ובצי המלחמה הבריטי במלחמת העולם השניה. נסיונה הימי של זבולון ושיתופה את תנועת מכבי ולהבדיל, תנועות האצ"ל ובית"ר שיצאו מזבולון לאיטליה לרוסיה ולעומקה של אירופה, ופעילות ההגנה הרחק מעיני שלטון המנדט הבריטי בא"י. אלה הביאו להקמת הימיה העברית. להקמת תנועות ימיות כמו, הפועל וצופי-ים ולהקמת בי"ס ימי בטכניון (בסמ"ת 1938) שהפך ל"ביה"ס לקציני ים עכו" ועד להקמת הפלוגה הימית העשירית של הפלמ"ח (הפלי"ם) ועד להקמת צי סוחר עברי וחיל ים ישראלי, ועד להקמת הצי הישראלי.

"היקיצה הימית"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"היקיצה הימית" הוא מסמך סקירה מכונן משנת 1937 שכתב ד"ר מאיר גורביץ במטרה לתאר את פועלם של חלוצים בני דורו וממשיכיהם לתחיית הימאות העברית בארץ ישראל. בכאבו על אובדן תלמידו גרבנוב וחבריו לצוות, כתב כבר בראשית 1934 'דברי ימים' וקרא שמם "היקיצה הימית", אך רק בשנת 1937 מצא עוז להביאם לדפוס בעתון ואף הגיש כתב יד כרוך להוריו השכולים של תלמידו האהוב ('כתב יד' המודפס במכונת כתיבה).

גורביץ יליד אסטוניה, ד"ר במתמטיקה (ז'נבה 1909), מהנדס תעופה (פריז 1913), לוחם בגדודים העבריים, מוסמך אקדמיה ימית (אוניברסיטת וושינגטון בסיאטל וושינגטון ארה"ב, 1923), מורה ומחנך בגימנסיה הרצליה (1928-1914). מייסד ויו"ר "ועדת המים" כ'סניף הימים' של 'תנועת העבודה המאוחדת' (1918-1930). איש ציבור ששמר על עצמאותו. האיש שהקים את התנועה הימית זבולון והביא לתחיית הימאות העברית בעת החדשה.

"היקיצה הימית" הוא מסמך ערוך, המודפס במכונת כתיבה על גבי שבעה עמודים כרוכים. נמסר על ידי כותבו ביום 19 מאי 1937 להוריו השכולים של תלמידו רב חובל אריה גרבנוב הנעדר. בקיץ 2008 נמצא המסמך עם אוסף מאמרי עתונות המדברים בשבחו של גרבנוב. במקביל, כנראה הועבר עותק לעתון "דבר".

הטיוטא הראשונה למסמך "היקיצה הימית" נכתבה עם היוודע דבר העדרם של גרבנוב וצוותו בראשית חודש פברואר שנת 1934. טיוטא זו, המסומנת בהרבה תיקוני ציפורן, נמצאת בתיק אחד מבין 8 תיקי 'מאיר גורביץ' ב-"מכון לבון" בתל אביב. בתיק נמצאה תמונתו של גורביץ, צמודה ל'כרטיס מציג' בתערוכת "תחבורה" ראשונה שהתקיימה בשנת 1932 ב"יריד המזרח" הראשון שהתקיים בגני התערוכה הישנים בצפון תל אביב. שם הציג גורביץ לעולם את "בית הספר הימי זבולון" ביה"ס עברי, הראשון לימאות בא"י.

אחרי פטירת אחייניתו היחידה של גרבנוב, מיקי גרינקר (לבית פלטניק-גרבנוב), נחשף בעזבונה החומר כולו ומסמך "היקיצה הימית" שפך אור רב ושימש בסיס למחקר שהביא לכתיבת עשרות ערכים המתארים את התפתחות הימאות העברית בא"י, מראשית המאה העשרים ועד להקמת המדינה. כבנה, המסמך נמצא ברשותי.


הימאות העברית בארץ ישראל 1913-1948[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזמנה לאזכרה, עשור להיעלמם של עמנואל וצוותה.

ערכים אלה נכתבו לזכרם של מעיזים מחלוצי האומה כצוות ה-"עמנואל" ורב החובל שלה אריה ולזכר אחינו אריאל הנקרא על שמם.

*צי עברי ראשית ימי התחייה, התהוות הצי הישראלי.........................(1913-1948)

מחזון להתארגנות מבנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

*קפא"י 'קופת פועלי ארץ ישראל', 'אוצר' התנועה הציונית................................(1909)

*תל אביב הקטנה......................................................................................(1909)

*איתמר בן אב"י השלמת הערך, עם חוזה הימאות העברית...............................(1913)

*מאיר גורביץ ממייסדי התעופה (1913) והימאות העברית ביישוב......................(1913)

*הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל נוסד ב-1924. החל כ-טכניקום ב-1914

*ראשית התעופה העברית בארץ ישראל 'ניצני התעופה' השלמת הערך (גורביץ)..(1913)

*התעופה במלחמת העולם הראשונה בסיני ובארץ ישראל - השלמת הערך

*ועדת המים 'ימיה עברית' עצמאית, בגיבוי היישוב. נמוגה........................(1918-1930)

*סניף הימים ערך המפנה לערך ועדת המים...................................................(1918)

פירות ראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

*יוסף טרומפלדור השלמה, כיבוש העבודה בים ויישוב כפרי דיג................(1920)

*החברה לאסדות וספנות חופית בע"מ חברת הספנות העברית הראשונה....(1920)

*החלוץ (אונייה) האונייה הראשונה של היישוב.....................................(1920)

*אריה באייבסקי רב חובל מנוסה, גר, חלוץ ימאות עברית........................(1920)

כיבוש הים - קבוצות וספינות דיג[עריכת קוד מקור | עריכה]

*חלוץ (אונייה) בבעלות 'אגודת הים' של באייבסקי..............................................(1925)

*אגודת הים חברת ספנות עברית של באייבסקי...................................................(1925)

המפנה ב 1928, הגשמת החזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות העשרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

*זאב הים (רב חובל) חלוץ ימאות עברית.........................................................(1925)

*גוזל (אונייה) דגם סקונר כעמנואל.................................................(1928)

*אריה גרבנוב רב חובל עברי בן 19, מייסד הצי העברי........................(1928)

*בית הספר הימי זבולון בית הספר הימי העברי הראשון ביישוב............(1928)

*אליעזר חודורוב רב חובל מראשוני הצי העברי................................(1928)

*אגודת יורדי ים זבולון 'אגודה ימית' במקום ועדת המים.....................(1930)

שנות השלושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

*יום הים חג הימאות העברית בא"י כ-"יום העצמאות העברי"...........(הראשון ב-1932)

*שירות ימי ארץ ישראלי חברת ספנות עברית. הוקמה ע"י אליעזר חודורוב.(סוף 1932)

*כרמל (אונייה) שמה ניתן בעצת ח.נ.ביאליק..............................................(1932)

*קינגפישר (אונייה) אוניית בית הספר הימי זבולון לאימון ולדיג .....................(1933)

*חופיה בע"מ חב' ספנות עברית, נמל בית ביפו. בעליה אריה גרבנוב...............(1933)

*התאחדות הימאים בארץ ישראל מייסד רב חובל אריה גרבנוב, נשיא............(1933)

*עמנואל (אונייה) אוניית הצי העברי הראשונה, של חברת חופיה העברית........(1933)

*דגל עברי הונף לראשונה בדנמרק על עמנואל ב-29 ספטמבר........................(1933)

*דורה וקרולה...................................................................................(1933)

*לויד ימי ארץ ישראלי חברה עברית לספנות ושיט....................................(1934)

*הר ציון (אונייה) אונייה ראשונה של 'לויד ימי א"י', דגל בריטי.....................(1934)

*חברה לשירות ימי עתיד בע"מ. שכתוב ועדכון........................................(1934)

*הר כרמל (אונייה) השנייה של לויד ימי א"י. נאכפה תקנת נס אדום מחודש מאי (1935)

*חברת ספנות ארץ-ישראלית הבעלים של האונייה תל אביב.........................(1935)

*מרים (אונייה).................................................................................(1938)

*תל-אביב (אונייה) א/ק1.....................................................................(1935)

*רודי גל בית ספר ימי עברי בלטביה בים הבלטי על 'תאודור הרצל'................(1935)

*בית הספר הימי בצ'יוויטווקיה קצרמר.................................................(1935)

*נמל תל אביב שכתוב באתר................................................................(1936)

*צ'טבורטי קצרמר............................................................................(1936)

*החבל הימי לישראל.........................................................................(1936)

*נחשון (חברת דיג) ראשונה עם ספינות דיג ומשא דו תרניות (רחף)..............(1937)

*בית הספר לקציני ים עכו שכתוב ועדכון. ותמונת נס אדום........(1938-1939,1954)

שנות הארבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

*אצילה (אונייה).................................................................(1941)

אישים נוספים בתקופה ותרומתם לימאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

*ברוך קטינקא מהנדס בניין, חבר הנהלת ועדת המים, אחד משלושה.... (1918)

*נחום וילבוש מימד וצבע, שמן יסוד תעשייה ומחקר שימוש בכח המים (1918)

*אברהם ריבוצקי מנהל החברה לאסדות וספנות חופית בע"מ......(1920-1921)

*ולטר שטייניץ חיבור עם ערך קיים דיג בארץ ישראל............ (1921-1927)

*טוביה דוניה מהנדס בניין, שותף לברוך קטינקא (ימק"א, פלאס)........(1927)

*מיכאל פולק יזם מפעלי המלט 'נשר', גוזל,זאב הים..........................(1928)

*חיים לייבוביץ 45 שנה בזבולון מחציתן הראשונה כמנכ"ל...............(1928)

*עמנואל טובים 22 שנות עשייה בזבולון ובא"י. נהרג בתאונת דרכים...(1928)

*הנרייטה דיאמונד אם הצי הישראלי, נשיאת זבולון אנגליה...............(1930)

*רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג........................................(1930)

*משתמש:רפול/רדינג (מרקיזה) - אוחד בערך 'רופוס דניאל...'....... (1930)

מקומות התרחשות ומושגים נלווים לתקופה ולארועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

*נמל יפו

*נחשולים "כפר דיג" בזכיון רוטשילד, מפעולות ועדת המים............(1920)

*טנטורה

*עתלית

*רחוב בוגרשוב,'בכ"נ נורדיה' ויד זכרון כמרחב זמן ותקופה...(1922-1923)

*שכונת נורדיה - מגיסטר, מרחב זמן ותקופת א גרבנוב........ (1922-1923)

*תל-נורדאו (שכונה) מרחב זמן ותקופה, לייבוביץ .............. (1922-1923)

*מלון פאלאס נבנה ע"י ברוך קטינקא מועדת המים שכתבתי...(1927-1929)

*בית זבולון קצרמר מצריף הציידים נמרוד לאוסישקין 9.............. (1929)

*נחל הירקון

*שמן עץ הזית קצרמר, מימד לחיים לייבוביץ ........................... (1933)

*נמל חיפה - מר רוג'רס, בהקשר זאב הים ובה"ס הימי השני בא"י....(1939)

*חוף תל אביב

*חצי האי הירקוני

*שפך הירקון

מושגים בהקשר הימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

*נס אדום שכתוב בהקשר ל"תיקון התקנה המנדטורית ואכיפתה".....(1927-1935)

*צי הצללים - הפיכת הצי העברי לצי הישראלי............................(1946-1948)

*האמיר פארוק - בהקשר רכש הטרפדות האיטלקיות ע"י זאב הים..........(1948)

*הצי הישראלי......................................................(1948)

*צי הסוחר הישראלי..............................................(1948)

*מבצע שנונית......................................................(1954)

*שייטת 13 - שיוך מבצע שנונית ע"י קישור פנימי

*ימאי שיטור במדינת ישראל....................................(1977)

*סקונר חופים, דגם האונייה עמנואל

*צי סוחר

*שרטון

*נמל בית

*דיג בארץ ישראל -

*דיג בישראל -

*דיג -

*שיט

*לידיה לזרוב

*טביעה (כלי שיט)

*דגל ישראל

*דגל ימי

*דגל (ספנות)

*הגמנסיה העברית הרצליה

ערכים שונים חדשים ותרומות בקיימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשוני החולה

*אלפרד מונד

*יסוד המעלה

*אגם החולה

*קדחת

*נשר מפעלי מלט ישראליים

*מלאך שביל

*תרמילאות

*תרמילאי

*ליאון יוריס

*אדמונד וילהלם ברילנט - ממייסדי הצי הישראלי

*מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי

*חקלאות ימית - שכתוב

בעבודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

*משתמש:רפול/אריה יעקבי צלם צבאי יליד 1919 הקים מעבדת הצילום של חיל אוויר *משתמש:רפול/יהודה גרינקר יליד המושבה יסוד המעלה. חקלאי, חלוץ, מראשוני המושבה נהלל, ממייסדי תנובה.

                                    פעיל עלייה ומוכתר יהודי מרוקו מהרי האטלס בתענ"ך, לכיש ואחרים.