מלאכת אוכל נפש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור |
תיקנתי - קצת - הערך לא מדוייק כלל |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אוכל נפש''' בהלכה, הוא הגדרה הלכתית המשמשת בשני עניינים : |
|||
'''אוכל נפש''' הוא כינוי למלאכות הנעשות לצורך הכנת [[מאכל]]ים ל[[ארוחה|סעודות]] ה[[חגי ישראל ומועדיו|חג]], אשר מותר לעשותן ב[[יום טוב]]. |
|||
1. אוכל נפש שמלאכתו מותרת ב[[יום טוב]]. |
|||
2. כלי מלאכת אוכל נפש אסורים בלקיחה עבור משכון. |
|||
==ביום טוב== |
|||
ב[[שבת]] אסורה מלאכה כלל ועיקר, ואילו ביום טוב מותר [[בישול|לבשל]] לאכילת היום. כך הותרו [[שחיטה]], [[ל"ט אבות מלאכה#לישה|לישה]], [[אפייה]] וכיוצא באלה. |
ב[[שבת]] אסורה מלאכה כלל ועיקר, ואילו ביום טוב מותר [[בישול|לבשל]] לאכילת היום. כך הותרו [[שחיטה]], [[ל"ט אבות מלאכה#לישה|לישה]], [[אפייה]] וכיוצא באלה. |
||
ה[[חכמים]] אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה ב[[ערב (יום)|ערב]] יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון [[ל"ט אבות מלאכה#טחינה|טחינה]] וניפוי ה[[קמח]] וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג. |
ה[[חכמים]] אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה ב[[ערב (יום)|ערב]] יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון [[ל"ט אבות מלאכה#טחינה|טחינה]] וניפוי ה[[קמח]] וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג. |
||
כמו כן, נאסרה בו קדיחת [[אש]] חדשה בכל דרך שהיא משפשוף [[צור (סלע)|אבנים]] ועד הדלקה על-ידי [[גפרור]] או [[מצית]]. |
כמו כן, נאסרה בו קדיחת [[אש]] חדשה בכל דרך שהיא משפשוף [[צור (סלע)|אבנים]] ועד הדלקה על-ידי [[גפרור]] או [[מצית]]. |
||
==במשכון== |
|||
איסור משכון כלי אוכל נפש הוא משום משום "כי נפש הוא חבל" ([[דברים]], כ"ד ו'). מדובר בכלים המשמשים למאכל ממש כמו ריחיים של תבואה וסכין שחיטה. |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־14:42, 27 במאי 2009
אוכל נפש בהלכה, הוא הגדרה הלכתית המשמשת בשני עניינים : 1. אוכל נפש שמלאכתו מותרת ביום טוב. 2. כלי מלאכת אוכל נפש אסורים בלקיחה עבור משכון.
ביום טוב
בשבת אסורה מלאכה כלל ועיקר, ואילו ביום טוב מותר לבשל לאכילת היום. כך הותרו שחיטה, לישה, אפייה וכיוצא באלה.
החכמים אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה בערב יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד או חיסרון, זאת כדי שאדם לא ידחה ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון טחינה וניפוי הקמח וכיוצא באלה, ואז ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג. כמו כן, נאסרה בו קדיחת אש חדשה בכל דרך שהיא משפשוף אבנים ועד הדלקה על-ידי גפרור או מצית.
במשכון
איסור משכון כלי אוכל נפש הוא משום משום "כי נפש הוא חבל" (דברים, כ"ד ו'). מדובר בכלים המשמשים למאכל ממש כמו ריחיים של תבואה וסכין שחיטה.
קישורים חיצוניים
- 'אוכל נפש', באתר 'דעת'
