קולה של אמא – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ שוחזר מעריכות של 89.139.36.45 (שיחה) לעריכה האחרונה של דורית
שורה 1: שורה 1:
'''קולה של אמא''' היא אחת מתוכניות הדגל של תחנת ה[[רדיו]] [[גלי צה"ל]].
'''קולה של אמא''' היא אחת מתוכניות הדגל של [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] [[גלי צה"ל]].


במסגרת התוכנית עולות לשידור אימהות של חיילים ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של בניהן, על תחביביהם ועל [[המשפחה]], על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.
במסגרת התוכנית עולות לשידור אמהות של [[חייל|חיילים]] ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.


הפורמט של התוכנית אינו מקורי לישראל ויובא בזמנו מגרמניה, שם הייתה תוכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן השוטרים, הכבאים וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התוכנית לישראל היא עברה כמובן את השינויים הנדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת [[אלכס אנסקי]] [[ואהוד גרף]]. בתחילה בהנחייתה של כתבת תרבות [[שירי דוידוביץ']], דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך לפני כ-13 שנה, הועלה הרעיון להוציא בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. ניידת השידור של קולה של אמא ביקרה בכל חלקי הארץ על מנת להביא את קולות החיילים אפילו מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים.
מבנה התוכנית אינו מקורי ל[[ישראל]] ויובא מ[[גרמניה]], שם הייתה תוכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן ה[[שוטר|שוטרים]], ה[[כבאי|כבאים]] וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התוכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת [[אלכס אנסקי]] ו[[אהוד גרף]]. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות התשעים]] הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. ניידת השידור של התוכנית ביקרה בכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים אפילו מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים.


ניידת השידור מאפשרת לחיילים הקרביים לספר קצת על הווי הפלוגה ונותנת לחיילים מעט זמן לשכוח מהפעילות המבצעית השוטפת והקשה שהם עוברים כל יום וכל שעה, וכמו כן מחלקת ניידת השידור פרסים לחיילים אותה היא מבקרת.
ניידת השידור מאפשרת ל[[לוחם|חיילים הקרביים]] לספר קצת על ההווי הצבאי ונותנת לחיילים מעט זמן לשכוח מהפעילות המבצעית השוטפת והקשה. כמו כן מחלקת ניידת השידור פרסים לחיילים אותם היא מבקרת.


בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התוכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]] בשנת [[2006]] קיבלה התוכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תוכניות הרדיו, כמו כן בערוצי הטלוויזיה ניסו להעלות גרסאות לתוכנית הרדיופונית המיתולוגית.
בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התוכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת [[מלחמת לבנון השנייה]] בשנת [[2006]] קיבלה התוכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תוכניות הרדיו. בנוסף, גם ב[[ערוץ טלוויזיה|ערוצי הטלוויזיה]] ניסו להעלות גרסאות לתוכנית הרדיופונית המיתולוגית.


===משתתפי התוכנית===
== מנחי התוכנית ==
את התוכנית, אשר משודרת ברציפות משנת [[1979]], הגישה קרוב ל-5 שנים ד"ר [[אורלי מיכאלי]]. היא פרשה מהגשת התוכנית באוגוסט [[2008]]. בדצמבר 2008 מונה מגיש חדש לתוכנית – [[עודד מנשה]]. עם כניסתו של מנשה לתפקיד נעשו שינויים גדולים במבנה התוכנית ובהם: קיצוץ משך התוכנית לשעה אחת במקום שעתיים, מיעוט האמהות המשתתפות בשידור וכן הוספו פינות חדשות. בעבר הגישו את התוכנית בין היתר: [[אהוד גרף]], [[אלכס אנסקי]], [[לאה עוז]], [[עומר פרנקל]], [[דני רובס]] ו[[סיוון דורון]].
את התוכנית, אשר משודרת כבר 27 שנים ברציפות, מגישה כבר קרוב ל-5 שנים ד"ר אורלי מיכאלי.

בעבר הגישו את התוכנית בין היתר, [[אהוד גרף]], [[אלכס אנסקי]], [[לאה עוז]], [[עומר פרנקל]], [[דני רובס]] ו[[סיוון דורון]].
== קישורים חיצוניים ==
* {{אישים}}


[[קטגוריה:תוכניות רדיו ישראליות]]
[[קטגוריה:תוכניות רדיו ישראליות]]
[[קטגוריה:גלי צה"ל]]
[[קטגוריה:גלי צה"ל]]

{{אין בינוויקי|תאריך=02:12, 27 ביולי 2008 (IDT)|סוג=ישראל - רדיו|סבירות=ג}}

גרסה מ־20:57, 20 בספטמבר 2010

קולה של אמא היא אחת מתוכניות הדגל של תחנת הרדיו גלי צה"ל.

במסגרת התוכנית עולות לשידור אמהות של חיילים ומספרות על בניהן או בנותיהן, על המסלול הצבאי של ילדיהן, על תחביביהם ועל המשפחה, על הקושי האישי שלהן ועל הפחדים שלהן.

מבנה התוכנית אינו מקורי לישראל ויובא מגרמניה, שם הייתה תוכנית רדיו בה קישרו אמהות עם בניהן השוטרים, הכבאים וגם החיילים דרך הרדיו. כש"יובאה" התוכנית לישראל היא עברה שינויים נדרשים בפורמט והייתה להצלחה עוד בתקופת אלכס אנסקי ואהוד גרף. בתחילה, דיברו בכל שבוע עם 4 אמהות ולא יצרו קשר עם החיילים בשטח, אך באמצע שנות התשעים הועלה הרעיון לשלוח בכל שבוע ניידת שידור אל החיילים בשטח, ומאז מבוצע הרעיון בהצלחה. ניידת השידור של התוכנית ביקרה בכל חלקי ישראל על מנת להביא את קולות החיילים אפילו מהנקודה הרחוקה ביותר בה הם נמצאים.

ניידת השידור מאפשרת לחיילים הקרביים לספר קצת על ההווי הצבאי ונותנת לחיילים מעט זמן לשכוח מהפעילות המבצעית השוטפת והקשה. כמו כן מחלקת ניידת השידור פרסים לחיילים אותם היא מבקרת.

בתקופות של אירועים מיוחדים הפוקדים את המדינה גם מערכת התוכנית מתגייסת למען החיילים והתושבים. בתקופת מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 קיבלה התוכנית משמעות רבה ובלטה בקרב תוכניות הרדיו. בנוסף, גם בערוצי הטלוויזיה ניסו להעלות גרסאות לתוכנית הרדיופונית המיתולוגית.

מנחי התוכנית

את התוכנית, אשר משודרת ברציפות משנת 1979, הגישה קרוב ל-5 שנים ד"ר אורלי מיכאלי. היא פרשה מהגשת התוכנית באוגוסט 2008. בדצמבר 2008 מונה מגיש חדש לתוכנית – עודד מנשה. עם כניסתו של מנשה לתפקיד נעשו שינויים גדולים במבנה התוכנית ובהם: קיצוץ משך התוכנית לשעה אחת במקום שעתיים, מיעוט האמהות המשתתפות בשידור וכן הוספו פינות חדשות. בעבר הגישו את התוכנית בין היתר: אהוד גרף, אלכס אנסקי, לאה עוז, עומר פרנקל, דני רובס וסיוון דורון.

קישורים חיצוניים

תבנית:אין בינוויקי