Sound-icon-rtl.png

גלי צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "גל"צ" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו גל"צ (פירושונים).
גלי צה"ל
GaltzLogo.svg
פרטי התחנה
סוג רדיו ממלכתי
שפה עברית
מדינה ישראלישראל  ישראל
בעלות צה"ל
אזורי קליטה ותדרים
אזור קליטה דרום בקעת הירדן, צפת, מישור החוף
נקלט בתדר 96.6FM
אזור קליטה חיפה, באר שבע, גוש עציון
נקלט בתדר 102.3FM
אזור קליטה גוש דן, מצפה רמון, ים המלח, ירושלים והסביבה, טבריה, בקעת בית שאן, גליל עליון, אילת
נקלט בתדר 104FM
HOT אפיק 301
yes אפיק 740
http://glz.co.il
לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 19501958
חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל

גלי צה"לראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם. מפקד התחנה הוא העיתונאי שמעון אלקבץ.

שידורי גלי צה"ל כוללים יומני חדשות, תוכניות אקטואליה, תוכניות מוזיקה, תוכניות תרבות, שידורים של מופעי מוזיקה, מגזינים בנושאי צבא וביטחון ועוד. בין התוכניות הבולטות של התחנה: "בוקר טוב ישראל" (יומן הבוקר), "נכון להבוקר", "מה בוער", "המילה האחרונה", וילנסקי את ברדוגו (יומן הערב), "ציפורי לילה", "קולה של אמא", "אוניברסיטה משודרת", "24 היום שהיה" ועוד, ותוכניות העבר "נכון לעכשיו", "שעתיים בשתיים", "מה יש".

מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, מועצת תאגיד השידור הישראלי אחראית לפקח על השידורים הלא צבאיים של התחנה (המהווים למעלה מ-90% משידוריה)[1].

אולפני גלי צה"ל ממוקמים מאז 1958 ברחוב יהודה הימית ביפו, והם צפויים לעבור לירושלים. התחנה מפעילה גם אולפנים בבית החייל בירושלים, הקרויים על שמו של העיתונאי ואיש הצבא עמירם ניר.

תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל, וכן יש לתחנה הכנסה מפרסומות ומתשדירי שירות. על פי הערכות עלות הפעלת התחנה היא מעל 40 מיליון ש"ח בשנה, וההכנסות מפרסומות וחסויות עלו מכ-20 מיליון ש"ח בשנת 2011[2] לכ-32 מיליון ש"ח בשנת 2014[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית גלי צה"ל הייתה בקיומו של משדר רדיו שהיה ברשות צה"ל אך לא היה בו כל שימוש. לאור בקשה של ראש שירותי המודיעין לקיים שידורים מטעם הצבא, נבדקו מספר חלופות לביצוע השידורים, ובהם שימוש במשרד הפנוי או חלוקת שעות שידור עם תחנת הרדיו של קול ישראל, למשל לטובת הגדלת הכיסוי של קול ישראל באזורים נוספים. לבסוף באוגוסט 1950 הוצע שהשידורים יכונו בשם '"גלי צ.ה.ל" שדורי צבא הגנה לישראל' בהסבר שזה ימנע מהציבור את ההרגשה שתחנת השידור של המדינה הפכה לתחנה צבאית. ברוב של 5 מול 4 החליטה ממשלת ישראל ב-7.9.1950 על תחילת השידורים בתחנה נפרדת, לניסיון של שנה[4].

גלי צה"ל החלה את שידוריה ב-24 בספטמבר 1950 בשעה 18:30. לאחר תרועת חצוצרה ונגינת "התקווה", פתח את שידורי התחנה ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון[5]. באותו טקס, הגדיר ראש הממשלה את שתי המטרות העיקריות של התחנה החדשה. הראשונה — להיות מכשיר ביטחון והתגוננות, אמצעי קשר יעיל לכוחות הצבא הסדיר וצבא המילואים. והשנייה — להיות מכשיר לחינוך הנוער והעם, אמצעי לקליטת העולים, להנחלת הלשון וידיעת הארץ. סיפוק צרכים בידוריים כלשהם לא עמד במוצהר כלל על הפרק[6].

שידורי התחנה הועברו מבניין בית הספר "המנחיל" שברמת-גן, ששימש את התחנה עד מאי 1958, אז עברה התחנה לבניין ברחוב יהודה הימית ביפו אשר משמש אותה עד היום. ב-23 בספטמבר 2014, במלאת 64 שנים לגלי צה"ל, הוסר הלוט בטקס חגיגי מעל לוחית זיכרון בבית הספר "המנחיל". במהלך השנים עלו כמה הצעות להעביר את התחנה מיפו. ההצעה העומדת כרגע על הפרק היא להעביר את תחנת השידור לירושלים.

מעמדה הממלכתי של גלי צה"ל קיבל תוקף בחקיקה ב-1965, בסעיף 48 לחוק רשות השידור, שהעניק לגלי צה"ל מעמד של תחנת רדיו ממלכתית. עם ביטולו של חוק רשות השידור הוסדר הפיקוח על גלי צה"ל בסעיף 88 לחוק השידור הציבורי הישראלי. שידורי חסות ותשדירי שירות בתחנה הוסדרו בשנת 2005 בחוק גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות)[7] ובתקנות שהותקנו מכוחו.[8]

במשך שנים רבות שידרה התחנה שידורים המופנים בעיקר לחיילים, תוכניות מוזיקה עם ד"שים (דרישות שלום) מחיילים ותוכניות שונות על צה"ל. משנת 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים, עברה התחנה לשדר 24 שעות ביממה, ומפקדה מיוני 1974, מרדכי נאור, נאבק לאחר כניסתו לתפקיד להמשיך מתכונת שידורים זו[9]. במהלך כהונתו הרחיבה את שידוריה לכלל אזרחי המדינה והוסיפה שידורי חדשות ותוכניות אקטואליה, והוכנסו חידושים כמו שימוש ב"טלפון האדום" לקבלת ידיעות מהמאזינים ותוכניות "האוניברסיטה המשודרת". נאור נאבק על עצמאות גלי צה"ל אל מול רשות השידור[10].

ב-1983 החליט הרמטכ"ל, רב אלוף משה לוי, להפסיק את שידורי החדשות של גלי צה"ל, לקצץ את תקציב התחנה ולצמצם את מספר עובדיה. בעקבות לחצים שהתעוררו בכנסת ובוועד המנהל של רשות השידור בוטלה תוכניתו. ב-1992 הציע הרמטכ"ל החדש, רב אלוף אהוד ברק, לסגור את התחנה או להעבירה מצה"ל לידי משרד החינוך. בעקבות לחץ ציבורי, גם הצעה זו לא מומשה.

ב-1993 החלה גלי צה"ל להפעיל ערוץ רדיו נוסף בשם גלגלצ, המשדר מוזיקה בשילוב דיווחי תנועה בשיתוף הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

באפריל 1991 הציע הרמטכ"ל, רב אלוף אהוד ברק, להעביר את התחנה מצה"ל לידי רשות השידור. בעקבות לחץ ציבורי, גם הצעה זו לא מומשה.

במרץ 2012 מונה העיתונאי ירון דקל למפקד התחנה, וערך בה שינויים ארגוניים ותוכניים בולטים. החל מספטמבר 2012 לבשו מהדורות החדשות, המובאות בכל שעה עגולה, צורה חדשה. המהדורה נקראה: "מה שקורה עכשיו" והיא נפתחת ומסתיימת באות חדש. תוכנית הדגל "אוניברסיטה משודרת" בוטלה. בנוסף, בוטלו מרבית מבזקי החצי, יומן הצהריים ויומן חצות[11] ומחלקות התחנה השונות אוחדו לשלוש מחלקות בלבד – אקטואליה, תוכניות וגלגלצ[12] בעקבות ביטול התקנים פרשו בעלי תפקידים בולטים בתחנה, בהם ראש מחלקת התרבות אתי אנטה-שגב, השדרן הוותיק אהוד גרף שעמד בראש מחלקת התעודה (לאחר מכן חזר לתחנה וכיום הוא מקריין מהדורות חדשות), ראש מחלקת התוכן גלעד אמיליו שנקר, אחראי הארכיון שמוליק לדרמן ועוד[13] שינויים אלו עוררו ביקורת בקרב גורמים בתחנה ואנשי תקשורת שונים[14].

ב-31 באוגוסט 2017 החל שמעון אלקבץ לכהן כמפקד גלי צה"ל. כבר בטקס החלפת המפקדים הודיע אלקבץ כי הוא יחזק את הקשר עם צה"ל ויחזיר את הג'ינגל המוכר "הבית של החיילים". בנוסף נוספו ללוח השידורים תוכניות נוספות בהגשת חיילים, ביניהן "שטח אש" – יומן שבועי המסכם את חדשות צה"ל, ו"שוברים דיסטנס" – תוכנית בידורית בימי חמישי בערב.

הזיקה לצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין גלי צה"ל ברחוב יהודה הימית ביפו

גלי צה"ל פועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם, ובעל התפקיד הבכיר בתחנה מוגדר כ"מפקד גלי צה"ל". תקציב התחנה הוא חלק מתקציב הביטחון של ישראל.

אחד המאפיינים הייחודיים לגלי צה"ל הוא שילובם של חיילים בשירות סדיר בתפקידים בתחום התקשורת, כולל קריינים, כתבים, עורכים, מפיקים, מגישי חדשות, מגישי מוזיקה, עורכים מוזיקליים ועוד. לצידם עובדים בתחנה עיתונאים המועסקים על ידי צה"ל (אזרחים עובדי צה"ל – אע"צ). שילוב זה הפך את גלי צה"ל לחממה המצמיחה עיתונאים ואנשי תקשורת, שמועסקים אחר כך בעיתונים ובערוצי השידור האזרחיים. בין אנשי התקשורת שצמחו בגלי צה"ל ניתן למצוא את ענת דולב, גאולה אבן, יעקב אילון, יצחק איתן, עודד בן-עמי, טל ברמן, אריה גולן, דב גיל-הר, אברי גלעד, אילנה דיין, ירון דקל, ארז טל, גולן יוכפז, יונית לוי, תמר איש-שלום, גדי ליבנה, קרן מרציאנו, קרן נויבך, עמית סגל, גיא פינס, סיון רהב-מאיר, עידו רוזנבלום, רפי רשף, יעל שטרנהל, מתן חודורוב, יאיר שרקי, דפנה ליאל, גיא רולניק ועוד.

כמה מבוגרי התחנה השתלבו בפוליטיקה, וביניהם מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ, ומפקד התחנה לשעבר נחמן שי.

קבלה לשירות בגלי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאלפיים מלש"בים (מיועדים לשירות ביטחון – צעירים לפני גיוס) מבקשים לשרת בגלי צה"ל מדי שנה, אך רק כעשרים מהם מתקבלים לשירות בתחנה, בסופו של תהליך מיון ארוך ומורכב. תהליך המיון כולל בחינות ידע כללי וידיעת הארץ, ידע במסורת ותרבות, אתיקה עיתונאית, בחינות קול, ראיונות וסימולציות (הדמיות). הדרישות הבסיסיות העיקריות הן אינטליגנציה וידע כללי נרחב, כושר ביטוי הולם, עברית ברמה גבוהה ויכולת אלתור. כמו כן, תהליך המיון כולל שלב ראיון אישי, ובו נדרש המועמד להוכיח את איכותו מול בוחנים בכירים. קורס העיתונאים של גל"צ מתקיים פעמיים בשנה, בחודשים אוגוסט-ספטמבר ופברואר-מרס, והעוברים אותו מתחלקים לתפקידים השונים: כתבים, קריינים, מפיקי חדשות, מפיקי תוכניות, עורכי מוזיקה ועורכי דיגיטל.

מחלקות ומדורים בגלי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקליטיית גלגלצ

תחנת גלי צה"ל מורכבת ממספר מחלקות העוסקות בשידור:

  • מטה גלי צה"ל – מורכב ממחלקת הדיגיטל, לשכת מפקד גלי צה"ל, ארכיון גלי צה"ל, מחלקת השיווק, היועצת המשפטית, מחלקת תקציבים והממונה על פניות הציבור. ראש המטה הוא דני קיפר. דוברת גלי צה"ל היא יעל חדאד.
  • מחלקת החדשות – מפיקה את תוכניות החדשות בתחנה כגון "בוקר טוב ישראל", "חמש בערב" עם ירון וילנסקי, "עושים צהריים" עם יעל דן, ואת מבזקי החדשות. ראש המחלקה היא אילאיל שחר.
  • מחלקת השידורים – אחראית על בניית לוח השידורים של התחנה, על התנהלות במצבי חירום, על קרייני התחנה, על ניהול הפקות התחנה וכן על יצירת ושיבוץ הפרומואים שמשודרים בגלי צה"ל ובגלגלצ. ראש מחלקת השידורים והממונה על פניות הציבור הוא ערן אליקים.
  • מחלקת התוכניות – הוקמה בשנת 2013 כאיחוד של מחלקת הקריינים, מחלקת האומר והתעודה, מחלקת מבצעים מיוחדים, מחלקת שידורי חיילים וצבא וחטיבת התרבות והמוזיקה. בין תוכניות המחלקה: "שאלות אישיות", "ספרים רבותיי, ספרים", "יהיה בסדר", "האוניברסיטה המשודרת", "גל עברי ירוק", "הקשב!", "רצועת הביטחון", "משפחה גרעינית", "קולה של אימא", "הולכות בחצות", "ציפורי לילה", "בילוי נעים", ועוד. ראש המחלקה היא איילת טריאסט.
  • גלגלצ – נחשבת בתחנה כמחלקה, אך למעשה היא תחנת שידור נפרדת. מנהל התחנה הוא נדב רביד.
  • מחלקת הדיגיטל – אחראית על תפעול, עדכון ועריכת אתר האינטרנט של התחנה הכולל את רוב תוכני הרדיו ותכנים מיוחדים לאתר, כמו גם את המדיה החברתית של התחנה והיישומון. בחודש ספטמבר 2017 החלה המחלקה להעלות לאתר וליישומון גלי צה"ל מגוון פודקאסטים המורכבים מתוכן חדש ומקורי וגם מתוכניות עבר אהובות. ראש המחלקה היא אביה גל.
  • מחלקת שיווק ומדיה – אחראית על שיווק התחנה ועל הפרסומות בה. ראש המחלקה היא קרן גונן.
  • חטיבת ההנדסה – אחראית על הפן הטכני בתחנה ותחתיה פועלים טכנאי אולפנים ומדור המחשב, האחראי על הטיפול במחשבים בתחנה. ראש החטיבה הוא איציק פסטרנק.

אתר גלי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט, שמותג בעבר כ"גלי צה"ל און-ליין", זוכה לכ-125 אלף כניסות ביום ומלווה את פעילות תחנת הרדיו. מחלקת הדיגיטל, שמתחזקת את האתר, הרחיבה את פעילותה ברשתות החברתיות – בפייסבוק, באינסטגרם ובטוויטר, בו עשרות אלפים עוקבים אחרי עדכוני החדשות של התחנה.

האתר הוקם ב-1999 על ידי ראש מחלקת האינטרנט הראשון גידי אורשר בתמיכה טכנית של מיקרוסופט ישראל והיה חלק עיקרי מפורטל MSN. גל"צ לא שילמה ל‭MSN-‬ או לחברת אינטרנט זהב עבור הפעלת האתר אך הייתה לספק החדשות הראשי של הפורטל ופרסמה אותו בשידורי התחנה ובאתר. בשנת 2004 מתח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, ביקורת על התחנה וקבע כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה ללא "תמחור כולל של השירותים שנותן כל אחד מן הצדדים"[15]. עקב כך דרש המבקר מהתחנה לצאת למכרז מחודש לבחירת אתר חסות[16]. גלי צה"ל רכשה את זכויות האינטרנט והתחילה להפעיל את האתר בכוחות עצמה.

בינואר 2013 עבר האתר שינוי עיצובי, שבמסגרתו נמחקו מאתר כל התכנים הרבים שנצברו בו עד אותה עת[17].

בשנת 2017 האתר עוצב מחדש, ועבר לפורמט וסגנון מודרני המבוסס על טכנולוגיית HTML5. האתר כולל כעת שידור חי, קטעי אודיו ותוכניות להאזנה מאוחרת ותחנות דיגיטל, ומחובר עם גלגלצ באותו אתר, עם האפשרות לעבור לגלגלצ ובחזרה בלחיצה על לוגו המופיע בצד שמאל לתפריט באמצע האתר. השימוש בכתבות טקסט באתר הופסק לטובת קטעי אודיו רלוונטיים מתוכניות שונות.

הסמליל ששימש את גל"צ עד שלהי 2015

תוכניות בתחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך השנים נוצרו בתחנה תוכניות אשר הפכו עם הזמן לנכסי צאן ברזל, חלקן משודרות כבר לאורך עשרות שנים.

תוכניות בימי חול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בוקר טוב ישראל – יומן הבוקר של גלצ, בהגשת אפי טריגר. היומן, המשודר בשעה 6:00 בבוקר, ממותג כ"חדשות הראשונות של הבוקר". על פי סקרי TGI, זהו יומן החדשות המואזן ביותר ברדיו הישראלי. היומן מורכב מכתבות ומראיונות.
  • נכון להבוקר – שעה יומית של אקטואליה בהגשת ישי שנרב. התוכנית משודרת בשעה 8:00. בימי ה' מגישה אילנה דיין.
  • מה בוער – תוכנית אקטואליה בהגשת רזי ברקאי. התוכנית משודרת בשעה 9:00 בימים א'–ד'.
  • דקלסגל – תוכנית אקטואליה בהגשת ירון דקל ועמית סגל. התוכנית משודרת בשעה 9:00 ביום ה'.
  • המילה האחרונהעירית לינור וקובי אריאלי בשיחה קלילה על ענייני היום. התוכנית משודרת בשעה 11:00 בימים א'–ד'.
  • רינו צרור – תוכנית העוסקת בנושאי כלכלה, חברה ורווחה. התוכנית משודרת בשעה 12:00 בימים א'–ד'.
  • עושים ספורט – תוכנית ספורט בהגשת אלי אוחנה ואפי טריגר. התוכנית משודרת בשעה 12:00 ביום ה'.
  • עושים צהריים – יומן הצהריים של התחנה בהגשת יעל דן המשודר בימים א'–ד', המשודר בשעה 13:00. תוכן היומן לעיתים קרובות עוסק בנושאים שוליים וחברתיים יותר הנמצאים על סדר היום, כגון להט"ב, תרבות, זכויות הנשים, מדיה חברתית וכו'. באותה משבצת ביום ה' משודר "יומן חוץ" בהגשת גלית אלטשטיין, הסוקר ידיעות שונות מהעולם.
  • באופן מילולי – פינה יומית של אבשלום קור בענייני השפה העברית.
  • יהיה בסדר – תוכנית כלכלית צרכנית בהגשת אביב לביא ונעמי רביע או לינוי בר-גפן, לסירוגין. התוכנית מנסה לתת מענה למאזינים שנתקלו בקשיים או בעוולות מצד חברות וגופים ביורוקרטיים שונים. התוכנית משודרת בשעה 15:00 בימים א'–ד'.
  • שטח אש – יומן חדשות צה״ל בהגשת דניאל גורדון-לויטן ופיי גוטמן. התוכנית משודרת בשעה 14:00 ביום חמישי.
  • ארבע אחרי הצהרים – תוכנית יומית של שירים עבריים, המשודרת בשעה ארבע אחר הצהריים. התוכנית משודרת בשעה 16:00 בימים א'–ה'.
  • בילוי היום – מגזין של רבע שעה על ענייני תרבות ופנאי, אותו מגישים לסירוגין אפי בן אברהם וענבל גזית בשעה 16:45 בימים א'–ה'.
  • חמש בערב – יומן הערב בהגשת ירון וילנסקי ויעקב ברדוגו. היומן ממותג כ"סיכום אירועי היום", ומורכב מיומן כתבות קצר ולאחריו פרק ראיונות עם דמויות בולטות בחדשות היום.
  • מה הלו"ז – תוכנית מוזיקה ובידור יומית, בהגשת שיר הדס מאיר ויורם סוויסה. התוכנית משודרת בשעה 18:00 בימים א'–ד'.
  • סטטוס קוו – תוכנית סאטירה בהגשת ענבל גזית ובהשתתפות אושיות רשת. התוכנית משודרת בשעה 18:00 ביום ה'.
  • התוכנית הכלכלית – מגזין הכלכלה היומי של גלצ בהגשת ובעריכת עודד לבינסון, שמארח אנשי מפתח בכלכלה המקומית על צרכנות, מדע, טכנולוגיה ועוד. התוכנית משודרת בשעה 19:00.
  • רצועת הביטחון – תוכנית צבאית יומית שעוסקת בהיבטים שונים של הפעילות הצבאית, הן של צה"ל והן של צבאות אחרים בעולם. התוכנית משודרת בשעה 19:30. ביום א', טל לב-רם עוסק בנושא הצבא; ביום ב', יוני שנפלד עוסק בממשל ואסטרטגיה; ביום ג', אבי יששכרוף דן בעולם הערבי ובמזרח התיכון; ביום ד', האלופה במיל' אורנה ברביבאי דנה ביחסים שבין הצבא והחברה.
  • הקשב – מגזין החיילים היומי של גלצ, בהגשת מאיה ראכלין ואהוד לוסין, המורכב משירים ומפינות מתחלפות ביניהן – קצינים/נגדים מקדישים שירים לחבריהם מהשירות, כתבי "במחנה" מדווחים מהשטח ועוד. התוכנית משודרת בשעה 21:00.
  • 24 היום שהיה – תוכנית סיכום חדשות היום. התוכנית, בהגשתו של אפי בן אברהם, כוללת סיכום חדשותי של היום, פינה כלכלית, וגיחה תרבותית. התוכנית משודרת בשעה 23:00 בימים א'–ד'.
  • ציפורי לילה – רצועת רדיו אישית המשודרת בין 0:00–2:00. התוכנית עלתה לשידור בשנת 1976 ומשודרת מאז ברציפות. מגישי הרצועה משתנים בין ימות השבוע.
אולפן ה' על שם אורי אורבך, ממנו משודרות מרבית תוכניות גל"צ

תוכניות בסוף השבוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קולה של אימא – תוכנית המעלה לשידור אמא (או קרוב אחר) של חייל סדיר לשיחה קלילה. התוכנית משודרת בשעה 11:00 ביום ו'.
  • בטלים בשישי – תוכנית בהגשת אודיה קורן ונתן דטנר. התוכנית משודרת בשעה 13:00 ביום ו'.

פודקאסטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודקאסטים מקוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • רשת הקשר – סדרת מתח שעוסקת בסיפורים אמיתיים ומסמרי שיער המגיעים לידי מוקדי כוחות הביטחון וההצלה. בהגשת כתבת המשטרה של גלי צה"ל, הדס שטייף.
  • חלומות – תסכיתים קצרים הבנויים סביב חלומותיהם של אנשי התרבות והבידור בישראל.
  • זרים – ניסוי חברתי בו זוג זרים מוחלטים ננעלים באולפן לשעה ומתעסקים בסדרת שאלות שחלקן אישיות, חלקן הזויות וכולן מובילות לשיחות מרתקות.
  • מעבר לים – הכתבות והסיפורים המעניינים ביותר ששודרו בשנים האחרונות ביומן החוץ של גלי צה"ל. עשרים דקות של סקירה עולמית בהגשת מאיה ראכלין.
  • הבגרות המשודרת – מיזם שהחל בינואר 2017 שמטרתו סיוע לנבחנים בבגרויות בעזרת פרקי סיכום לחומר הנלמד במקצועות היסטוריה, אזרחות, תנ"ך, ספרות ומחשבת ישראל. בנוסף לפרקי הסיכום הוכנו שאלונים אינטראקטיביים הבודקים את רמת הידע של הנבחנים לאחר האזנה לפרקים השונים. התוכנית זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל לתוכנית ביכורים בשנת תשע"ז, והושמעה מעל רבע מיליון פעמים בשנתה הראשונה.
פודקאסטים של גלגלצ[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • נפגשנו – בכל פרק מארח מוזיקאי צעיר את ההשראה המוזיקלית הכי גדולה שלו בארץ, לשיחה אחד על אחד.
  • רגע, רגע, רגע – פרקים קצרים המכילים עובדות חשובות, מוזרות, משעשעות ומעניינות לגבי כמה מהמושגים הבולטים בעולם המוזיקה.
  • שיר על הפרק – לבנת בן חמו ודויד פרץ דנים בכל פרק על שיר ישראלי ועל הקשר שלו לתנ"ך. הופק בשיתוף מיזם 929.
תוכניות עבר שהועלו מחדש[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שעה היסטורית – התוכנית שודרה בין השנים 1983–2013 ועסקה בנושאים מגוונים לאורך ההיסטוריה בסגנון סיפורי. מנחה התוכנית היה פרופסור מיכאל הרסגור ולצדו, הנחו במשך השנים השדרנים אלכס אנסקי, ערן סבאג וליעד מודריק.
  • למרות הכל – תוכניתו של איש המוזיקה יואב קוטנר ששודרה בין השנים 1995–1997 וסקרה לאורך מאה פרקים, את תולדות הרוק הישראלי על כל הרבדים שבו. בסדרה הושמעו הקלטות נדירות ושירים נדירים וידועים כאחד.
  • מסע הקסם המסתורי – התוכנית שודרה בשנים 1981–1982 בהגשתו ובעריכתו של יואב קוטנר. היא מספרת את סיפורה של הלהקה המפורסמת ביותר בעולם, "הביטלס". בתוכנית הושמעו שירים, הקלטות נדירות, סיפורים על חברי הלהקה וראיונות עמם. התוכנית כוללת 60 פרקים. בנוסף, נכללו גם שני פרקי בונוס.
  • קוטנר על איינשטיין – יואב קוטנר עם 50 פרקים שיקיפו את כל מה שרציתם לדעת על אריק איינשטיין. שעה עם ההיסטוריה המלאה של הקלטותיו של אריק איינשטיין, העובדות המעניינות שמאחורי השירים וקטעים מיוחדים ונדירים מאלבומיו.

משדרים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלה האחים שלי – מיזם חדש לזכר חללי מערכות ישראל, בו חיילים מלחינים ומבצעים שירים שנכתבו על ידי נופלים.
  • בקולם – פרויקט מיוחד בגלצ, בשיתוף יד ושם – תיעוד מפגשים אישיים בין חיילי גלי צה"ל לניצולי שואה.

תוכניות בולטות ששודרו בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יש עם מי לדבר – תוכנית שנתנה במה למאזינים להעלות נושאים בעלי עניין לציבור. בשנת 2010 התוכנית הוסרה מלוח השידורים.
  • מה יש – תוכנית מערכונים ובידור ששודרה בשנות ה-80 של המאה ה-20 והייתה לדעת רבים אחת מנקודות המפתח בהפיכת הרדיו מממלכתי ומעונב לקליל וחופשי.
  • סיפור ישראלי[18]הפודקאסט הישראלי הראשון שעשה את המעבר מהאינטרנט לרדיו.
  • עוד מעט נהפוך לשיר – פרויקט הזיכרון השנתי של התחנה, במסגרתו אמנים מובילים בישראל מבצעים שירים שנכתבו על ידי חללי מערכות ישראל. ב-2012 יצא אלבום כפול הכולל 40 שירים ממיטב השנים שבהן שודר המיזם. התוכנית ירדה לאחר כ-13 שנים ובמקומה הגיע המיזם "אלה האחים שלי" שמשודר בתחנה משנת 2014.
  • אראל סג"ל – הפובליציסט ואיש התקשורת אראל סג"ל מסקר את אירועי היום מהזווית שלו. בכל יום, מגיש אורח מנחה איתו את התוכנית. התוכנית שודרה בשעה 11:00.

האוניברסיטה המשודרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – האוניברסיטה המשודרת

האוניברסיטה המשודרת היא אחת מתוכניות גלי צה"ל הוותיקות ביותר, נוסדה כמיזם בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. התוכנית היא סדרת הרצאות אקדמיות מגוונות, אותה יזם בשנת 1977 מפקד גלי צה"ל דאז מרדכי נאור.

במתכונתה הנוכחית, התוכנית משדרת ארבעה סוגי הרצאות: ביום א', "מסע סביב רעיון" – סדרת הרצאות, המוגשת על ידי מומחים שונים, שנסובה סביב רעיון-על אחד. ביום ב', "המדען העירום" – בן שני נפגש עם חוקרים שונים לשיחה אחד-על-אחד מול קהל. ביום ג', "מבוא ל-" – קובי מידן נפגש עם חוקרים שונים לראיונות סביב נושא משותף. ביום ד', "מהים התיכון למזרח התיכון", ליעד מודריק נפגשת עם מומחים בנושא הגיאו-פוליטיקה של ישראל וסביבתה. העורכת הראשית היא מאיה גייר.

ביקורת ציבורית כלפי גלי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכב שידור של גלי צה"ל

על תחנת השידור הצבאית נמתחה במשך השנים ביקורת בנושאים שונים:

  • תדמית סקטוריאלית – נטען[דרושה הבהרה] כי לתחנה תדמית אשכנזית, חילונית ותל אביבית, המדירה משידוריה חלקים נרחבים של האוכלוסייה. שדר התחנה, אברי גלעד, סיפר כי בעת שירותו הצבאי בתחנה כחייל, היו מתקיימים טקסים של הטחת תקליטים מזרחיים אל הקיר בכל עת שאלו היו נשלחים לתחנה מטעם האמנים. על פי עדותו, הטקסים לוו בתחושות "סיפוק", "עליונות" ו"יהירות"[19]. בשנים האחרונות נשמעת ביקורת כלפי מדיניות הפלייליסט של גלגלצ (מחלקה ותחנת בת של גלי צה"ל), על פיה השירים המושמעים בתחנה נקבעים על ידי מספר מצומצם של עורכים. הזמר-יוצר עמיר בניון טען שגלי צה"ל וגלגלצ מחרימים אותו מאז שהוציא את השיר "אני אחיך" המבקר את השמאל הרדיקלי על שיתוף פעולה עם ועדת גולדסטון והגשת תביעות כנגד חיילי צה"ל[20][21]. בתוכנית סאטירה ליום העצמאות 2014 הקומיקאי אריאל ויסמן הביע רצון לדלל את אוכלוסיית החרדים וטען כי יש להם טעם מגעיל. לבסוף התנצלה התחנה על הדברים[22]. העיתונאית יעל פז מלמד ביקרה אף היא את גל"צ וכתבה שהעובדה שאנשי התקשורת הישראלית בילו ברובם את שירותם הצבאי ככתבים בתחנה, לא אפשרה להם להכיר את גווניה של החברה הישראלית ולקבל פרספקטיבה רחבה ואמינה יותר כלפיה.
  • סמלי יחידת גלי צה"ל
    חוסר איזון והטיה פוליטית – הביקורת מגיעה בעיקר מצידה הימני של המפה הפוליטית[23], אך גם מהשמאל[24]. תנועת ישראל שלי פתחה ב-21 ביוני 2011 במסע פרסום נגד התחנה בטענה שזו פועלת נגד חיילי צה"ל ומביעה אג'נדה פוליטית שמאלית קיצונית. ב-26 ביוני למעלה מ-100 חיילי מילואים יוצאי יחידות קרביות, הפגינו מול תחנת גלי צה"ל בקריאה להפריט את התחנה או לאזן את שידוריה באופן שיהלום כלי תקשורת הנושא את התווית "שידורי צבא ההגנה לישראל"[25].
  • ביקורת מתוך הצבא – ב-2016 אמר הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט כי "לא נכון שצה"ל יחזיק בתחנה צבאית שעוסקת במחלוקות אזרחיות, מה גם שמספר התקנים של חיילים ואנשי קבע בתחנה זו הוא גדול מאוד". באותה השנה התבטא ראש אכ"א חגי טופולנסקי כי אינו מכיר צבא שיש לו תחנה צבאית חוץ מקוריאה הצפונית.
  • דו"ח מבקר המדינה מבקר בחריפות את התחנה: "דרוש ניתוח שיפריד את גלי צה"ל מהצבא. עקרונית, זה לא הגיוני שלצבא יש תחנת שידור שלא משדרת לצבא, וזה לא יכול להימשך שהיא תישאר במימון צבאי. צבא שאין לו כסף למים ללוחמים, אסור לו לתחזק תחנה שאינה תורמת לצבא כלום"[26].
  • חוסר שוויון בין החיילים – העיתונאי נחום ברנע ביקר את הקונספט של גל"צ וטען כי בזמן שחיילים רבים משרתים שירות קרבי תובעני ואינם יוצאים עם מקצוע לאחר שחרורם מצה"ל, חיילי גל"צ בונים לעצמם קריירה תקשורתית מבטיחה בזמן שירותם.
  • תנאי העסקת העובדים בתחנה בוקרו בשל האחוז הגבוה של שדרנים העושים את עבודתם בהתנדבות. לצד חיילים בשרות סדיר ואזרחים עובדי צה"ל מועסקים בתחנה שדרנים רבים כפרילנסרים ללא תנאים סוציאליים, או אף ללא שכר כלל. על פי התחנה והמתנדבים עצמם, מצב זה נגרם בשל בעיות תקציב מחד והיוקרה המקצועית והציבורית על שידור בתחנה מאידך[27]. דוגמה בולטת למצב זה היא רצועת ציפורי לילה.
  • כמו כן הושמעה ביקורת ציבורית על התבטאויות שדרנים בגנות פעולות צה"ל, על השמעת שירים של משתמטים משירות בתוכניות גל"צ ועל העסקתו של הזמר אביב גפן בתוכנית "ציפורי לילה". ביקורת מסוג זה הביאה בין היתר להשעיית השדרנית רונית כפיר[28].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sound-icon-rtl.png
קובץ קול זה הוא הקראה של הערך כפי שהופיע בתאריך ‏2018-09-15, שינויים בטקסט שבוצעו לאחר מכן אינם מופיעים בהקלטה. (עזרה)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אמילי גרינצווייג, רשות השידור תקבע נוהלי פיקוח על גל"צ, באתר הארץ, 14 במאי 2012.
  2. ^ נתי טוקר, הערכות: גלי צה"ל תקצץ בתקציבה העומד על כ-40 מיליון שקל בשנה, באתר TheMarker‏, 16 באפריל 2012
  3. ^ נתי טוקר, פרסומת אחת, ונחזור לשדה הקרב: כמה עובדים יש בגלי צה"ל ומי מממן אותם?, באתר TheMarker‏, 17 ביוני 2016
  4. ^ http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170680014dab/File/0b07170680e930d2
  5. ^ גלי צהל יפתחו היום, קול העם, 24 בספטמבר 1950
  6. ^ ד"ר אורן סופר, האנומליה של גלי צה"ל, האוניברסיטה הפתוחה.
  7. ^ Wikisource-logo.svg חוק גלי צה"ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות), התשס"ה–2005, בספר החוקים הפתוח באתר ויקיטקסט;
    Emblem of Israel.svg היסטוריית החקיקה של חוק גלי צה"ל - שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות), התשס"ה-2005, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  8. ^ Wikisource-logo.svg תקנות גלי צה״ל – שידורי רדיו של צבא הגנה לישראל (שידורי חסות ותשדירי שירות) (תנאים לשידור תשדירים), התשע״ג–2013, בספר החוקים הפתוח באתר ויקיטקסט
  9. ^ יוסף פריאל, הוסר סימן השאלה מעל גלי צה"ל, דבר, 9 ביולי 1978
  10. ^ יחיאל לימור, מפקד גלי צה"ל מסרב להיות בהנהלת רשות השידור, מעריב, 25 בספטמבר 1974
  11. ^ אמילי גרינצווייג, גל"צ תקצר את מהדורות החדשות ותבטל יומנים, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2012‬
  12. ^ דוד אברהם‏, מהפכה בגל"צ – מחלקות התוכן יאוחדו, באתר וואלה! NEWS‏, 3 ביוני 2013.
  13. ^ דוד אברהם‏, גלעד אמיליו שנקר יסיים את תפקידו כמנהל הפיתוח בגלי צה"ל, באתר וואלה! NEWS‏, 23 ביולי 2013.
  14. ^ נתי טוקר, מה שקורה עכשיו – מפקד גל"צ החדש ערך בה שינוי היסטורי – בדרך הוא גם פיטר טאלנטים והפחית את השכר, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2013.
  15. ^ מתוך דו"ח מבקר המדינה
  16. ^ לי-אור אברבך, מכה נוספת ל-MSN:‬ עשויה לאבד את גל"צ, באתר nrg‏, 10 ביולי 2008
  17. ^ דוד שי, שמור על קשר, באתר העין השביעית, 14 במרץ 2013
  18. ^ סיפור ישראלי – דף הבית
  19. ^ במהלך התוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל, 25/01/2009
  20. ^ אראל סג"ל, אחים בדם, nrg מעריב, פורסם במקור ב"מוספשבת" של מעריב, 26 ביוני 2011.
  21. ^ עמיר בניון, ‏גלגלצ מצנזרים אותי מסיבות פוליטיות, באתר ‏mako‏‏, ‏19 ביוני 2011‏
  22. ^ nrg יהדות, גל“צ נכנעו ללחץ: ”מסתייגים מהאמירות נגד החרדים“, באתר nrg‏, 9 במאי 2014
  23. ^ לדוגמה: גבי אביטל, גלי צה"ל – הרדיו של מרצ, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2008
  24. ^ לדוגמה: לי-אור אברבך, ברית מילה: בשמאל מתלוננים על "המילה האחרונה", באתר nrg‏, 1 באוגוסט 2009
  25. ^ יוני קמפינסקי, לוחמי המילואים כבשו את גל"צ, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2011
  26. ^ עמי דור-און, גל"צ, חממת השמאל בתקשורת, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 בנובמבר 2008
  27. ^ ‫נעמי דרום, כך עושקים אתכם – כל הדרכים להעסיק עובדים בלי לשלם, באתר TheMarker‏, 11 באוגוסט 2012.‬
  28. ^ עידן יוסף, בניהו: גל"צ משדרת שירי משתמטים, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 2 באוגוסט 2007


מפקדי גלי צה"ל Glzlogo.jpg
צבי ברוש בנו צור דן בוהם יצחק לבני מרדכי נאור צבי שפירא רון בן ישי נחמן שי אפרים לפיד עמוס גלבוע משה שלונסקי זאב דרורי
19501952 19521965 19651967 19671974 19741978 19781983 19831985 19851989 19891991 1991 19911997 19972000
אבי בניהו יצחק טוניק אלי שרמייסטר ירון דקל שמעון אלקבץ
20012007 20072011 20112012 20122017 2017 -
זרועות, פיקודים ואגפּים
אגפּים אגף המבצעיםאגף המודיעיןאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקהאגף התכנוןאגף כוח האדםאגף התקשוב וההגנה בסב"ר
זרועות זרוע היבשהזרוע האוויר והחללזרוע הים
פיקודים פיקוד הצפוןפיקוד המרכזפיקוד הדרוםפיקוד העורף
גופים נוספים יחידת בתי הדין הצבאייםהפרקליטות הצבאיתהמכללות הצבאיותדובר צה"להרבנות הצבאיתמפקדת העומקהגיס הצפוניהגיס המטכ"לי
חילות צה"ל
חילות השדה חיל הרגליםחיל השריוןחיל התותחניםחיל ההנדסה הקרביתחיל האיסוף הקרבי
חילות נוספים חיל הרפואהחיל הלוגיסטיקהחיל הטכנולוגיה והאחזקהחיל המודיעיןחיל הקשר והתקשובחיל המשטרה הצבאיתחיל משאבי האנושחיל החינוך והנוערהחיל הכללי
חילות היסטוריים חיל המדעחיל נשים
שונות
מבנה צה"לאמצעי לחימהמילואיםיחידות מובחרותמבצעיםמדיםדרגותעיטוריםכומתותתגי כובעתג יחידהדגליםדין משמעתי