מלאכת קוצר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:

[[קובץ:Georges Seurat 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקוצר]]'''מלאכת קוצר''' (ידועה כ'''תולש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, וגדר המלאכה הוא - כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו.
[[קובץ:Georges Seurat 009.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקוצר]]'''מלאכת קוצר''' (ידועה כ'''תולש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, וגדר המלאכה הוא - כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו.


שורה 7: שורה 6:
==מתעסק במלאכת תולש==
==מתעסק במלאכת תולש==
ב{{בבלי|כריתות|יט|ב}} משמשת המלאכה כדוגמא ל[[מתעסק]]. [[רבא]] מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוין למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוין למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת נחשב למתעסק. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוין לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מה[[עץ]] ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב [[קרבן חטאת]] על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת {{הערה|תוספות ב[[כתובות]] ה' ע"ב בד"ה "את"ל".}}.
ב{{בבלי|כריתות|יט|ב}} משמשת המלאכה כדוגמא ל[[מתעסק]]. [[רבא]] מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוין למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוין למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת נחשב למתעסק. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוין לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מה[[עץ]] ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב [[קרבן חטאת]] על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת {{הערה|תוספות ב[[כתובות]] ה' ע"ב בד"ה "את"ל".}}.
==קישורים חיצוניים==

* {{ויקישיבה|קוצר}} (מתוך ספרו של הרב יהודה חיון "ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{הלכה}}

[[קטגוריה:ל"ט מלאכות שבת|קוצר]]
[[קטגוריה:ל"ט מלאכות שבת|קוצר]]

גרסה מ־07:22, 15 בדצמבר 2010

הקוצר

מלאכת קוצר (ידועה כתולש) היא אחת מל"ט מלאכות שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, וגדר המלאכה הוא - כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו.

אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא דג מהמים שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. לעומת זאת, כל תלישה של דבר שאינה ממקום חיותו, כגון הוצאת פרח תלוש מהמים, ענבים תלושים מאשכול ענבים, אינם נחשבים לתולש.

דוגמאות אקטואליות

אף התולש חלקיק עור או שיער מגוף אדם, חייב משום קוצר, וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת זו של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש עלים מעציץ שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי שורש קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע[1].

מתעסק במלאכת תולש

בתלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ט, עמוד ב' משמשת המלאכה כדוגמא למתעסק. רבא מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוין למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוין למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת נחשב למתעסק. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוין לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מהעץ ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב קרבן חטאת על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת [2].

קישורים חיצוניים

  • הערך "קוצר", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של הרב יהודה חיון "ספרי אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")

הערות שוליים

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות שבת, פרק ג', הלכה ג'.
  2. ^ תוספות בכתובות ה' ע"ב בד"ה "את"ל".

תבנית:הלכה