מלאכת קוצר – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא [[דג]] מה[[מים]] שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. לעומת זאת, כל תלישה של דבר שאינה ממקום חיותו, כגון הוצאת [[פרח]] תלוש מהמים, ענבים תלושים מאשכול [[ענבים]], אינם נחשבים לתולש. |
אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא [[דג]] מה[[מים]] שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. לעומת זאת, כל תלישה של דבר שאינה ממקום חיותו, כגון הוצאת [[פרח]] תלוש מהמים, ענבים תלושים מאשכול [[ענבים]], אינם נחשבים לתולש. |
||
==דוגמאות אקטואליות== |
==דוגמאות אקטואליות== |
||
[[קובץ:Discovered_honey_.jpg|שמאל|ממוזער|190px|[[דבש#הפקת הדבש|רדיית דבש]] אסורה מדרבנן]] |
|||
אף התולש חלקיק [[עור]] או [[שיער]] מגוף אדם, חייב משום קוצר, וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת '''זו''' של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש [[עלה|עלים]] מ[[עציץ]] שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי [[שורש]] קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע{{הערה|{{רמב"ם|שבת|ג|ג}}.}}. |
אף התולש חלקיק [[עור]] או [[שיער]] מגוף אדם, חייב משום קוצר, וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת '''זו''' של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש [[עלה|עלים]] מ[[עציץ]] שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי [[שורש]] קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע{{הערה|{{רמב"ם|שבת|ג|ג}}.}}. |
||
[[רדיית דבש]], אסורה מדרבנן. |
|||
==מתעסק במלאכת תולש== |
==מתעסק במלאכת תולש== |
||
ב{{בבלי|כריתות|יט|ב}} משמשת המלאכה כדוגמא ל[[מתעסק]]. [[רבא]] מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוין למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוין למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת נחשב למתעסק. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוין לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מה[[עץ]] ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב [[קרבן חטאת]] על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת {{הערה|תוספות ב[[כתובות]] ה' ע"ב בד"ה "את"ל".}}. |
ב{{בבלי|כריתות|יט|ב}} משמשת המלאכה כדוגמא ל[[מתעסק]]. [[רבא]] מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוין למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוין למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת נחשב למתעסק. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוין לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מה[[עץ]] ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב [[קרבן חטאת]] על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת {{הערה|תוספות ב[[כתובות]] ה' ע"ב בד"ה "את"ל".}}. |
||
גרסה מ־23:07, 24 בדצמבר 2010
מלאכת קוצר (ידועה כתולש) היא אחת מל"ט מלאכות שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, וגדר המלאכה הוא - כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו.
אחת מהדוגמאות למלאכה זו, הוא המוציא דג מהמים שחיובו הוא משום שהוא מוציא אותו ממקום חיותו. לעומת זאת, כל תלישה של דבר שאינה ממקום חיותו, כגון הוצאת פרח תלוש מהמים, ענבים תלושים מאשכול ענבים, אינם נחשבים לתולש.
דוגמאות אקטואליות
אף התולש חלקיק עור או שיער מגוף אדם, חייב משום קוצר, וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת זו של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש עלים מעציץ שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי שורש קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע[1].
רדיית דבש, אסורה מדרבנן.
מתעסק במלאכת תולש
בתלמוד בבלי, מסכת כריתות, דף י"ט, עמוד ב' משמשת המלאכה כדוגמא למתעסק. רבא מחדש, שלא רק אדם שאינו מתכוין למלאכה כלל נחשב מתעסק, אלא אדם שמתכוין למלאכה מסוימת המותרת בשבת, אך בטעות יצאה לו מלאכה אחרת האסורה בשבת נחשב למתעסק. דוגמה המובאת בגמרא הוא אדם שהתכוין לחתוך חלק מפרי מסוים שכבר היה תלוש מהעץ ובטעות חתך פרי אחר שהיה מחובר לארץ, אינו חייב קרבן חטאת על מלאכת קוצר, מכיוון שאין זו מלאכת מחשבת [2].