מייק אימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייק אימן
Michiel Godfried "Mike" Eman
מייק אימן, 2010
מייק אימן, 2010
לידה 1 בספטמבר 1961 (בן 62)
אורנייסטאד, ארובה
מדינה ארובה (טריטוריה)ארובה (טריטוריה) ארובה
השכלה אוניברסיטת קוראסאו עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הנוצרית דמוקרטית שמרנית, הקרויה "המפלגה העממית של ארובה" (Arubaanse Volkspartij / Partido di Pueblo Arubano - AVP)
ראש ממשלת ארובה ה־5
30 באוקטובר 200917 בנובמבר 2017
(8 שנים)
→ נלסון אודובר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכיאל גודפריד "מייק" אימןהולנדית: Michiel Godfried "Mike" Eman; נולד ב-1 בספטמבר 1961) היה ראש הממשלה של האי ההולנדי שבים הקריבי, ארובה, מטעם המפלגה השמרנית AVP והיהודי השני בתפקיד זה. כיהן כראש הממשלה שמונה שנים (30 באוקטובר 2009 - 17 בנובמבר 2017).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייק אימן (מימין) ושר הפנים ההולנדי יאן דונר - 27 באוקטובר 2011

אימן נולד בארובה, אי הולנדי, שהוא כיום חלק מהפדרציה הקרויה ממלכת ארצות השפלה ובה חברות בנוסף לארובה גם הולנד, קוראסאו וסן מרטן. כ-120 אלף תושבים גרים באי זה[1] והוא חלק מהאנטילים הקטנים שבים הקריבי, סמוך לחופי ונצואלה. הוריו של אימן היו אלברט אימן ("שון"), נוצרי פרוטסטנטי ובלאנש (לבית הרצוג), יהודיה. אימן הוא הילד הצעיר ביותר, השביעי במשפחה. אחיו, השני במשפחה, הני אימן היה ראש ממשלתה הראשון של הטריטוריה וכיהן בתפקיד זה החל מ-1 בינואר 1986, יום קבלת האוטונומיה לאי, לסירוגין, במשך כעשר שנים סך הכל, עד 2001. גם אביהם היה פוליטיקאי ידוע בארובה ואף סבם לפני כן.

אימן למד באוניברסיטת קוראסאו (אוניברסיטת האנטילים ההולנדים) וסיים בה תואר ראשון במשפטים ב-1992. בשנים 1992 - 2001 עבד בארובה כעו"ד ונוטריון. בספטמבר 2001 הוא נבחר לפרלמנט הארובי מטעם המפלגה הנוצרית דמוקרטית שמרנית, הקרויה "המפלגה העממית של ארובה" Arubaanse Volkspartij - AVP, אותה ייסד סבו הני אימן (1888–1957), ב-1942 ובראשה עמד עד 2001 אחיו הני. באותה שנה הובסה ה-AVP בבחירות והני אימן הוחלף בראשות ממשלת ארובה על ידי נלסון אודובר ופרש מהחיים הפוליטיים[2]. אימן החל בקריירה הפוליטית שלו אם כן, כחלק מהאופוזיציה הפרלמנטרית. ב-2003 הוא נבחר לראשות ה-AVP. בבחירות 2005 הפסידה המפלגה למפלגתו של אודובר, אף כי הגבירה את כוחה בפרלמנט.

אודובר כיהן כראש ממשלת ארובה במשך כשמונה שנים ואז ניצח אותו אימן בבחירות 2009[3] והחל לכהן בתפקיד עד נובמבר 2017. ניצחונו של אימן נבע במידה רבה מהמחלוקת שהתגלעה בין ממשלת ארובה בראשות אודובר לבין חברת "ואלרו", בעלת בית הזיקוק המהווה המעסיק הגדול ביותר באי, בנוגע למיסים שתשלם ואלרו. אימן הבטיח לפתור את המחלוקת ואכן עמד בהבטחתו זו בתוך ארבעה חודשים מיום הבחירות[4]. גם אחיו של אימן, הני אימן ניצח בשעתו בבחירות ב-1985 והקים את האוטונומיה בארובה, על רקע דומה - סגירת בית הזיקוק הגדול באי באותה שנה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייק אימן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]