מיכאל גאורג קונרד
 | |
| מיכאל גאורג קונרד וחתול (תמונה ללא תאריך) | |
| לידה |
5 באפריל 1846 גנושטאדט, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בדצמבר 1927 (בגיל 81) מינכן, רפובליקת ויימאר |
| מדינה |
גרמניה |
| שם עט |
Fritz Hammer |
| שפות היצירה |
גרמנית |
| זרם ספרותי | נטורליזם |
| יצירות בולטות | "באפלת ארגמן" (In purpurner Finsterniß), "מה רוחש הנהר איזר" (Was die Isar rauscht) |
  | |
מִיכָאֵל גֶאוֹרְג קוֹנְרַד (בגרמנית: Michael George Conrad; 5 באפריל 1846 – 20 בדצמבר 1927) היה פילוסוף וסופר גרמני מהזרם הספרותי של הנטורליזם. הוא היה המייסד והעורך של כתב העת הספרותי החשוב "Die Gesellschaft (אנ')".
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונרד היה בנו הבכור של איכר מגנושטאדט (גר') (כיום מחוז מרקטבריט (אנ')) ליד אוכסנפורט (אנ'). הוא למד במכללה להכשרת מורים באלטדורף ליד נירנברג (אנ') כדי ללמוד פדגוגיה. מאוחר יותר נוספו מקצועות הפילוסופיה והפילולוגיה המודרנית. קונרד עבר מאוחר יותר לאוניברסיטאות ז'נבה, נאפולי ופריז. הוא השלים את לימודיו וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה ב-1868.
באותה שנה נסע לז'נבה לשנתיים כדי ללמד שם כמורה בבית הספר הגרמני-לותרני. שם הוא התקבל ללשכת הבונים החופשיים "L'union des coeurs" בפברואר 1870. ב-1870/71 הוא התיישב באיטליה, וחי עד 1878. גם שם הוא היה פעיל כמייסד שותף ומנהל לשכת הבונים החופשיים Pestalozzi של דוברי הגרמנית. בשנת 1878 עבר לפריז, שם שהה חמש שנים ועבד כמרצה במכון פוליגלוט (Institut Polyglotte). בשנה האחרונה לשהותו בצרפת עבד בעיקר במשרד הפריזאי של פרנקפורטר צייטונג.
בשנת 1883 הוא עבר למינכן. כאן הפך קונרד עד מהרה לדמות מרכזית בתנועה הנטורליסטית. ב-1885 ייסד את כתב העת הנטורליסטי הספרותי החשוב "Die Gesellschaft (אנ')". בשנת 1891 נבחר קונרד למועצת המנהלים של "החברה לחיים מודרניים (גר')" שהגה יוליוס שאומברגר (Julius Schaumberger). הוא גם היה אחראי על העיתון של המועדון "עלים מודרניים" (Moderne Blatter) ועל כתב העת "במה חופשית" (Freie Bühne). כתבי עת אלו השלימו את כתב העת "החברה", שלה תרם מסות רבות, מאמרי מערכת וסקירות בעיקר עבור ספרות גרמנית מחודשת במובן של ריאליזם ונטורליזם, אך גם עבור החברה. הוא היה הפטרון של אמנים שונים, כולל אוטו יוליוס בירבאום (אנ'), שניהם נשארו קשורים לאורך כל חייהם.
הוא היה מקורב לצייר והפעיל החברתי קרל וילהלם דיפנבאך, שלמענו ערך קמפיין נמרץ במספר הזדמנויות, וכן תמך בגוסטב גראסר (אנ'), המייסד השותף של ההתיישבות האוטופית (הנטושה כיום) מונטה וריטה (אנ') בשווייץ.
מיכאל קונרד השתמש לעיתים קרובות בשמות בדויים: ארתור פלדמן, הנס פרנק, פריץ האמר, איגנטוס, אריך שטאל, ארווין שטורם וולט.
ב-1887 נשא קונרד לאישה את שחקנית החצר והסופרת של מינכן מארי רמלו, שגם פרסמה תחת השם מארי קונרד-רמלו.
בשנים 1893–1898 היה חבר הרייכסטאג הגרמני של מפלגת העם הגרמנית כחבר במחוז הבחירה של פרנקוניה התיכונה.
מיכאל גאורג קונרד נפטר ב-20 בדצמבר 1927 במינכן בגיל 81. קברו נמצא בבית הקברות של גנודשטאט.
על יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קונרד תכנן להכין מחזור רומנים על מינכן על בסיס מחזור הרומנים של אמיל זולה, אותו הכיר והעריך כששהה בפריז, אבל הספיק לחבר רק כמה רומנים שבהם בלט "מה רוחש הנהר איזר" (Was die Isar rauscht) אותו כתב ב-1888. ספר פופולרי נוסף שלו, שממנה פורסמו 13 מהדורות בין 1885 ל-2012 בגרמנית ובאנגלית,[1] הוא "באפלת ארגמן" (In purpurner Finsterniß). יצירה אוטופית גרוטסקית המתרחש בשנת 3000 ושבה הטכניקה משתלטת על הטבע.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי מיכאל גאורג קונרד בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Conrad, M. G. (Michael Georg) 1846-1927
- ^ הערך קוֹנְרַד, מִיכָאֵל גֶאוֹרְג באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 429