מישל לארוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מישל לארוק
Michèle Laroque
Michèle Laroque Cannes.jpg
לידה 15 ביוני 1960 (בת 59)
ניס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • שבלייה בלגיון הכבוד (31 בדצמבר 2018)
  • קצין או קצינה במסדר ההצטיינות הלאומי (15 במאי 2015) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית, תסריטאית, מפיקת קולנוע, שחקנית קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג François Baroin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מישל לארוקצרפתית: Michèle Laroque; נולדה ב-15 ביוני 1960) היא שחקנית וקומיקאית צרפתייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארוק נולדה בניס, היא בתם של רקדנית וכנרית רומנייה שברחה מרומניה לצרפת בתקופת שלטונו הקומוניסטי של גאורגה גאורגיו-דז' ושל איש נדל"ן.

היא למדה כלכלה ואנגלית באוניברסיטת ניס ובאותה תקופה גם לקחה שיעורי קומדיה באנטיב, לאחר מכן גם הלכה ללמוד באוסטין שבטקסס.

היא הופיעה לראשונה בטלוויזיה בתוכנית ההומוריסטית "La Classe" בערוץ France 3 ב-1988, ובשנה אחר כך הופיעה לראשונה בקולנוע בסרט "Suivez cet avion". בסרט "Le Mari de la coiffeuse" מ-1990 שהיה מועמד לפרס באפט"א לקולנוע בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר שיחקה תפקיד קטן. ב-1993 גילמה את הדוכסית אן ז'נבייב דה בורבון-קונדה בסרט "Louis, enfant roi" על חייו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. ב-1995 שיחקה בסרט נלי ומר ארנו. ב-1996 שיחקה בסרט "Le Plus Beau Métier du monde" שהוצג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה.

היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס סזאר ב-1992 וב-1996.

ב-2002 דובבה את קפטן אמיליה בדיבוב הצרפתי של הסרט "כוכב המטמון".

לארוק הייתה נשואה לבמאי התיאטרון דומיניק דשאן ומנישואים אלה נולדה לה בת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישל לארוק בוויקישיתוף