מלחמות אנגלו-מייסור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמות אנגלו-מייסור
Anglo-Mysore Wars
טקס הכניעה של טיפו סולטאן לצ'ארלס קורנווליס אחרי מלחמת אנגלו-מייסור השלישית ומסירת שני ילדיו כבני ערובה לבריטים
טקס הכניעה של טיפו סולטאן לצ'ארלס קורנווליס אחרי מלחמת אנגלו-מייסור השלישית ומסירת שני ילדיו כבני ערובה לבריטים
תאריכי הסכסוך 17671799 (כ־32 שנים)
מקום ממלכת מייסור, דרום הודו
עילה התנגדות לכניסת הבריטים להודו
תוצאה חוזה מדראס (אנ')
הסכם מנגלור (אנ')
אמנת סרינגאפטאם (אנ')
ניצחון בריטי
שינויים בטריטוריות פיצול ממלכת מייסור
הצדדים הלוחמים

מלחמות אנגלו-מייסור התחוללו במחצית השנייה של המאה ה-18 בדרום הודו בין צבאה של חברת מזרח הודו הבריטית לבין צבאה של ממלכת מייסור. המלחמה נפתחה על רקע התנגדותה של ממלכת מייסור להתפשטותה של חברת מזרח הודו הבריטית בתת-היבשת. בסה"כ התחוללו ארבע מלחמות כשבאחרונה הובסו המייסורים, עריהם נכבשו (כולל הבירה) ושליטם נהרג. ניצחון זה איפשר לבריטים לחזק ולהרחיב את שליטתם בהודו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי המאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18 הגיעה האימפריה המוגולית בהודו לשיא כוחה תחת שלטונו של אבו אל-מוזפר מוחי א-דין מוחמד אורנגזב. עם מותו ב-1707 החלה התפרקות האימפריה והחלו מאבקים בין יורש העצר, נסיכויות אחרות ואימפריות מערביות כמו האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית שרצו לנצל את הסיטואציה ולקבל דריסת רגל בתת-היבשת.

באמצע המאה ה-18 הצליחה בריטניה, במהלך המלחמה הקרנטית השלישית, לכבוש טריטוריה באזור בומבי, מדראס וכלכותה ולהרחיב את אחיזתה בהודו על ידי חתימה על הסכמים עם סולטאן קרנאטקה, מוחמד עלי חאן וולאג'ה (אנ'). במקביל להתחזקות הבריטים בהודו התחזקו גם ממלכת ניזאם מהיידראבאד (אנ') (בשליטתו של אסאף ג'ה השני (אנ')) וממלכת מייסור (בשליטתו של חיידר עלי).

השליטה בפועל בטריטוריות הבריטיות נעשתה על ידי חברת הודו המזרחית הבריטית שמטרתה העיקרית הייתה כלכלית והיא שאפה לשלוט במסחר בין הודו והמזרח הרחוק ובין בריטניה. לשם כך פעלה במישור המדיני על ידי כריתת בריתות כשבמקביל החזיקה בהודו צבא משולב של לחיילים בריטים וחיילים הודים. עם הרחבת השליטה הבריטית בהודו וכדי לחזק את אחיזת בריטניה בחופיה המזרחיים של הודו (כולל מדראס) חתמה החברה ב-1766 הסכם עם שליט ממלכת ניזאם מהיידראבאד שאיפשר לבריטים גישה לנמלי החוף המזרחיים בתמורה לתמיכה צבאית. חתימת הסכם זה שיקפה את חששה של ממלכת ניזאם משאיפות ההתפשטות של ממלכת מייסור וכן חתמה גם על הסכם עם האימפריה המראטהית שהשתרעה מצפון לה וגם היא חששה מממלכת מייסור.

הברית בין הבריטים לממלכת ניזאם מהיידראבאד וחיזוק קו ההגנה הבריטי מול ממלכת מייסור (כמו למשל הקמת פורט וולור (אנ')) גרמו לחיידר עלי וממלכת מייסור, היריב של ממלכת ניזאם, להכריז מלחמה על בריטניה.

מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת אנגלו-מייסור הראשונה החלה ב-1767 וכוחות עדיפים של ממלכת מייסור, בפיקודו של חיידר עלי, הצליחו התמודד כשווים מול שווים מול הבריטים ובסופו של דבר הביאו לנסיגת הבריטים בחזרה לעיר הבריטית המרכזית מדראס ואף לאיים בכיבוש העיר. הבריטים הצליחו להביא לעצירת המתקפה ולחתימה על חוזה מדראס (אנ') ב-1769. במהלך המלחמה ניסו הבריטים לגייס את ניזאם מהיידראבאד (אנ') לצידם אך ברית זו התגלתה כרעועה ולא סייעה לבריטים.

מלחמת אנגלו-מייסור השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת אנגלו-מייסור השנייה החלה ב-1780 וגם לקראת מערכה זו גייסו המייסורים צבא שווה כוח לבריטים כשמנהיג ממלכת מייסור, חיידר עלי, שיתף בהנהגת צבאו את בנו טיפו סולטאן. איזון כוחות זה גרם לכך שהבריטים ניצחו במספר קרבות והמייסורים ניצחו במספר קרבות. המלחמה הסתיימה בחוסר הכרעה ב-1784 בחתימה על הסכם מנגלור (אנ') שהחזיר את המצב לקדמותו כפי שהיה לפני פרוץ המלחמה. במהלך המלחמה נפטר חיידר עלי ובנו טיפו סולטאן תפס את מקומו כמנהיג ממלכת מייסור.

מלחמת אנגלו-מייסור השלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת אנגלו-מייסור השלישית החלה ב-1789 לאחר שסולטן ממלכת מייסור, טיפו סולטאן, הודיע שאינו מכיר בהסכם מנגלור ואף סירב לשחרר שבויים בריטים בהתאם להסכם. מול המייסורים התייצב הצבא הבריטי בפיקודו של צ'ארלס קורנווליס שמונה למושל הכללי של הודו. קורנווליס למד את תוצאות המלחמות הקודמות והכין עתודת חיילים גדולה והיקף אספקה גדול. במלחמה הצליחו הבריטים לכבוש את בנגלור והטילו מצור על סרינגאפטאם (אנ'), עיר הבירה של ממלכת מייסור. המלחמה הסתיימה ב-1792 עם כניעתו של טיפו סולטן וחתימתו על אמנת סרינגאפטאם (אנ') שכדי להבטיח את מימושה נאלץ סולטאן למסור שניים מבניו כבני ערובה לצ'ארלס קורנווליס.

מלחמת אנגלו-מייסור הרביעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת אנגלו-מייסור הרביעית החלה ב-1798 לאחר שטיפו סולטאן המשיך לפעול כנגד הבריטים למרות הכניעה שלו ב-1792. כחלק מפעילותו של סולטאן הוא חתם על הסכם שיתוף פעולה עם האימפריה הצרפתית וחיכה להגעתו של הצי הצרפתי ממצרים בפיקודו של נפוליאון בונפרטה. לאחר שהצי הצרפתי ניגף על ידי הצי הבריטי, בפיקודו של הורציו נלסון, יצא סולטאן למלחמה לבד כשהוא בנחיתות מספרית מול הבריטים ובני בריתם[1]. הבריטים תקפו את בירת המייסורים סרינגאפטאם (אנ') וצרו עליה. במאי 1799 פרצו הבריטים את חומת העיר וכבשו אותה כשבמהלך הקרבות בעיר נהרג גם טיפו סולטאן. הבריטים גרשו מהעיר את משפחתו של סולטאן וחילקו חלקים גדולים מממלכת מייסור בינם לבין בעלי בריתם.

תוצאות המלחמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניצחון הבריטים חיזק מאוד את מעמדה של חברת הודו המזרחית הבריטית בהודו בפרט ובמזרח הרחוק בכלל. הבריטים הרחיבו את השטחים שבבעלותם וחיזקו את אחיזתם בשלטון בהודו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Brittlebank, Kate (1997). Tipu Sultan's Search for Legitimacy: Islam and Kingship in a Hindu Domain. Delhi: Oxford University Press.
  • Cooper, Randolf G. S. (בספטמבר 2005). "Culture, Combat, and Colonialism in Eighteenth- and Nineteenth-Century India". The International History Review. 27 (3): 534–549. doi:10.1080/07075332.2005.9641071. S2CID 154707328. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Jaim, H. M. Iftekhar; Jaim, Jasmine (Autumn 2011). "The Decisive Nature of the Indian War Rocket in the Anglo-Mysore Wars of the Eighteenth Century". Arms & Armour. 8 (2): 131–138. doi:10.1179/174962611X13097916223244. S2CID 161374846.
  • Kaliamurthy, G. (1987). Second Anglo-Mysore War (1780–84). Mittal Publications.
  • Roy, Kaushik (2011). War, Culture and Society in Early Modern South Asia, 1740–1849. Taylor & Francis.
  • Gidwani, Regan S. (2014). The Sword of Tipu Sultan. – a novel linked to TV series
  • Naravane, M. S. (2014). Battles of the Honourable East India Company: Making of the Raj. New Delhi: A.P.H. Publishing Corporation. pp. 172–181. ISBN 978-81-313-0034-3.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביחס של כ-20,000 מייסורים מול כ-60,000 חיילים בריטים