מלחמת הלובסטרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת הלובסטרים
פורטוגזית: Guerra da Lagosta
צרפתית: Conflit de la langouste
תאריכי הסכסוך 1961–1963 (כשנתיים)
מקום המים של פרנמבוקו, ברזיל
תוצאה פתרון דיפלומטי של הסכסוך; נסיגת גלי השיט הצרפתיים
*סיום הדדי של ניוד אוניות המלחמה
*הרחבת המים הטריטוריאליים של ברזיל למרחק 200 מייל מהחוף
*היתר לדייגים צרפתים לדוג לובסטרים למשך חמש שנים בתמורה למתן חלק לדייגים הברזילאים
הצדדים הלוחמים

ברזילברזיל ברזיל

צרפתצרפת צרפת

מנהיגים
ברזילברזיל ז'ואאו גולאר
ברזילברזיל אדמירל ארנולדו טוסקנו 
צרפתצרפת שארל דה גול 
כוחות
  • 6 משחתות
    *2 סיירות
    *נושאת מטוסים
    *קורבטה
    *צוללת
    *12 מטוסי P-2 נפטון
    *5 מטוסי B-17 סייר ימי
    *4 מטוסי S-2 מעקב
  • משחתת
    *אוניית תקשורת ופיקוד
    בחופי מערב אפריקה:
    *7 משחתות
    *נושאת מטוסים
    *סיירת
    *מכלית
אבדות

אין[1][2][3]

אין

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלחמת הלובסטרים הייתה סכסוך בין ברזיל וצרפת בקשר לדיג לובסטרים בין השנים 1961–1963. הסכסוך החל לאחר שממשלת ברזיל סירבה לאפשר לדייגים צרפתים לדוג לובסטרים במרחק של 100 מייל מהחוף הצפון–מזרחי שלה[4] בטענה שהלובסטרים זוחלים על המדף היבשתי. לעומתה, צרפת טענה שהלובסטרים שוחים, וככאלה הרשות לדוג אותם נתונה לדייגים בצורה חופשית. המחלוקת נפתרה באופן חד צדדי כשברזיל הרחיבה את תחום המים הטריטוריאליים שלה למרחק 200 מייל מהחוף, כך שכלל גם את בית הגידול של הלובסטרים.

על אף שהסכסוך התקיים זמן רב לפני כינון חוק הים, הוא הסתיים בחתימה על הסכם ב-10 בדצמבר 1964, שהתיר ל-26 ספינות צרפתיות לדוג במקום למשך חמש שנים, בתנאי שיעבירו חלק מהרווחים לידי הדייגים הברזילאים.

התקרית והמחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בפברואר 1961, מספר קבוצות דייגים ממאוריטניה שהייתה בשליטת צרפת, החליטו להרחיב את תחום הדייג שלהן לצד השני של האוקיינוס האטלנטי. הן התמקמו מול חופי ברזיל בנקודה שבה הלובסטרים נמצאים בעומק של 76–198 מטרים[5]. בעקבות תלונות של הדייגים המקומיים על סירות דיג צרפתיות, הורה האדמירל ארנולדו טוסקנו לשתי קורבטות להתייצב באזור הדיג של הצרפתים[6]. לאחר שטענות הדייגים אומתו, הורה מפקד כלי השיט הברזילאי לצרפתים לשוט לכיוון מים עמוקים יותר, ולהותיר את המדף היבשתי לכלי שיט ברזילאים קטנים יותר. המצב הפך למתוח, אחרי שהצרפתים סירבו ויצרו קשר עם ממשלת צרפת בבקשה שתשלח משחתת שתלווה אותם, מה שגרם לברזילאים להעלות את מצב הכוננות שלהם.

באותו היום, שר החוץ של ברזיל, הרמס לימה, הגדיר את ההתנהלות הצרפתית כעוינת: "הגישה הצרפתית לא קבילה, וממשלתנו לא תיסוג. הלובסטרים לא ייתפסו"[7]. במקביל, נשיא צרפת, שארל דה גול, הגיב בכך ששלח משחתת שתגן על סירות הדיג[8], אך בטרם הגיעה היא הוחזרה, כדי למנוע הסלמה[9]. נשיא ברזיל, ז'ואאו גולאר, הציב בפני הצרפתים אולטימטום של 48 שעות להסיג את סירות הדיג, אך ב-2 בינואר 1962, כשהן סירבו לעזוב את המקום, לכד הצי הברזילאי את הספינה הצרפתית Cassiopée שהייתה מול חופי ברזיל. באפריל 1963 הגיע המצב לסף מלחמה[10].

החלטת הטריבונל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התזה המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 ביולי 1966, הטריבונל האדמיניסטרטיבי של רן דן בטענת ממשלת צרפת לפיה לובסטרים הם דגים מפני שהם שוחים, וככאלה הם לא נחשבים לחלק מהמדף היבשתי. ברזיל טענה כי לובסטרים דומים לצדפות בכך שהם נעים על תחתית האוקיינוס וככאלה הם כן חלק מהמדף היבשתי. האדמירל פאולו מוריירה דה סילבה, מומחה באוקיינוגרפיה מטעם הצי הברזילאי, טען כי קבלה של הטענה הצרפתית לפיה הלובסטר ש"מקפץ" על קרקעית הים שוחה, דומה לטענה שלפיה הקנגורו שקופץ הוא ציפור.

טענות הדייגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, נקבע בקשר לטענות הדייגים לפיהן הם זכאים לפיצוי על ההפסדים שלהם מהדיג מממשלת צרפת, כי הממשלה אינה אחראית לכך בשל הפעולה החד-צדדית של ברזיל.

ההחלטה דחתה את הטענות לפיהן ממשלת צרפת אישרה לבעלי הספינות לשלוח את כלי השיט שלהם לדיג לובסטרים בים הפתוח. נמסר כי הרישיונות שהוענקו היו למפקדי כלי השיט ולא לבעליהם, וכי הוחלט להסמיך אותם לפקד על הספינות בים פתוח, ולא באזור מסוים. אין ראיות לכך שממשלת צרפת אישרה את הדיג הספציפי הזה, ולכן הטענה נדחתה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלחמת הלובסטרים בוויקישיתוף
  • The Lobster War, הארכיון הלאומי של בריטניה, ‏21 בפברואר 2019

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Braga, Cláudio da Costa (2009). A Guerra da Lagosta. Armazém das Letras. pp. 90–165–166–167. ISBN 978-8590479017.
  2. ^ "O dia em que a lagosta virou peixe". FAB Ministério da Defesa. נבדק ב-2023-04-02.
  3. ^ "Navios de Guerra Brasileiros". Navios Brasileiros. נבדק ב-2023-04-02.
  4. ^ AP (25 פבר' 1963). "France Recalls Ship Sent to Lobster War". The Milwaukee Journal: 22. נבדק ב-20 בפברואר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Paul Reynaud, The Foreign Policy of Charles de Gaulle: A Critical Assessment, Odyssey, 1964, עמ' 118
  6. ^ Arab Observer, 140–143, אוניברסיטת קליפורניה, 1963, עמ' 142
  7. ^ "Brazil: Force de Flap". Time. 8 במרץ 1963. אורכב מ-המקור ב-22 בדצמבר 2008. נבדק ב-12 באוקטובר 2010. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ מערכת, Ships Augment 'Lobster War' Water Patrol, St. Petersburg Times, 1963
  9. ^ Władysław Wszebór Kulski, De Gaulle and the world; the foreign policy of the Fifth French Republic, ‏1966
  10. ^ David W. Ziegler, War, Peace, and International Politics, אוניברסיטת אינדיאנה, 1990, ISBN 9780673520234