ממלכת איסלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מלך איסלנד)
ממלכת איסלנד
Konungsríkið Ísland (איסלנדית)
Kongeriget Island (דנית)
דגלסמל
ממשל
שפה נפוצה איסלנדית, דנית, נורווגית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר בירה רייקיאוויק
רשות מחוקקת אלת'ינגי
גאוגרפיה
יבשת אירופה עריכת הנתון בוויקינתונים
היסטוריה
הקמה הקמת הממלכה
תאריך 1918
פירוק הכרזה כרפובליקה
תאריך 1944
ישות קודמת דנמרקדנמרק איסלנד הדנית
ישות יורשת איסלנדאיסלנד איסלנד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממלכת איסלנדאיסלנדית: Konungsríkið Ísland; בדנית: Kongeriget Island) הייתה מדינה ריבונית ועצמאית עם מונרכיה חוקתית ותורשתית שהוקמה בחוק האיחוד עם דנמרק שנחתם ב-1 בדצמבר 1918.[1] זה נמשך עד 17 ביוני 1944 כאשר משאל עם לאומי הקים את הרפובליקה של איסלנד במקומה.[2]

תחת איחוד אישי, בשל חוק האיחוד, המלך היה בו-זמנית גם מונרך של דנמרק.[1] הפרלמנט של איסלנד ביקש שדנמרק תייצג את איסלנד בעניינים בינלאומיים, בעוד העניינים היומיומיים הועברו לנציג דני לענייני איסלנד שבסיסו ברייקיאוויק, ולאחר הפלישה הגרמנית לדנמרק ב-1940 - מונה עוצר.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות השלטון הדני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות איחוד קאלמאר, איסלנד הייתה בשליטת הכתר של דנמרק מאז 1380,[3] אם כי רשמית היא הייתה נחלה נורווגית עד 1814.[4] בשנת 1874, אלף שנים לאחר ההתיישבות המוכרת הראשונה, העניקה דנמרק לאיסלנד שלטון בית. החוקה, שנכתבה באותה שנה, תוקנה ב-1903 והיקף השלטון הביתי של איסלנד גדל ב-1904.[5] שר לענייני איסלנד, שהתגורר ברייקיאוויק, מונה כאחראי בפני האלת'ינגי, הפרלמנט האיסלנדי.

הקמת הממלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בדצמבר 1918, חוק האיחוד, הסכם עם דנמרק, הכיר באיסלנד כמדינה ריבונית מלאה, מדינה עצמאית באיחוד אישי עם דנמרק באמצעות מונרך משותף. ממלכת איסלנד כוננה דגל וסמל משלה וביקשה שדנמרק תייצג את ענייני החוץ וההגנה שלה בשמה תוך שמירה על שליטה מלאה על ענייני החוץ וההגנה שלה. איסלנד פתחה את השגרירות הראשונה שלה בשנת 1920. החוק ייבדק ב-1940 וניתן היה לבטלו שלוש שנים מאוחר יותר אם לא ניתן יהיה להגיע להסכמה להמשך.[6]

מלחמת העולם השנייה, הכיבוש הבריטי והקמת הרפובליקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנה הראשונה של מלחמת העולם השנייה, איסלנד אכפה בקפדנות עמדה של נייטרליות ונקטה בפעולה נגד הכוחות הבריטיים והגרמנים שהפרו אותה. הפלישה הגרמנית לדנמרק ב-9 באפריל 1940 והכיבוש שלאחר מכן ניתקו את הקשר בין איסלנד לדנמרק.[1] כתוצאה מכך, ב-10 באפריל, העביר האלת'ינגי שתי החלטות המשקיעות בקבינט האיסלנדי בסמכות של ראש המדינה והכריזה שאיסלנד תקבל אחריות מלאה הן למדיניות החוץ והן למשמר החופים. ב-10 במאי 1940, מבצע מזלג יצא לדרך על ידי בריטניה כאשר כוחות צבא הפליגו לנמל רייקיאוויק והחלו בפלישה לאיסלנד.[1] ממשלת איסלנד פרסמה מחאה נגד מה שהיא כינתה "הפרה בוטה" של הנייטרליות האיסלנדית. ביום הפלישה קרא ראש הממשלה הרמן יונסון הודעת רדיו המורה לאיסלנדים להתייחס לחיילים הבריטיים כאורחים. ב-15 במאי 1941, אימץ האלת'ינגי חוק שיצר את עמדת העוצר עבור סוון ביירנסון על מנת לייצג את המלוכה.[1] הכיבוש של בעלות הברית של איסלנד נמשך עד 1941 כאשר ממשלת איסלנד ביקשה מארצות הברית (שהייתה אז נייטרלית) להשתלט על הגנתה. ההגנה על איסלנד הייתה השתתפותה הראשונה של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

בשיא תקופת הכיבוש, היו לבריטים 25,000 חיילים על אדמת האי. האבטלה חוסלה והכלכלה שגשגה. ביולי 1941 עברה האחריות להגנת האי לידי ארצות הברית לאור הסכם בין ממשלת איסלנד וממשלת ארצות הברית. הבריטים היו זקוקים לכל כוחותיהם בזירות אחרות, והכריחו את האלת'ינגי להסכים לנוכחות כוח כיבוש אמריקני. כ-40,000 חיילים אמריקנים הוצבו באי, יותר מכל הגברים הבוגרים ילידי האי, שאוכלוסייתו הכוללת מנתה אז כ-120,000 תושבים מקומיים.

לאחר משאל עם חוקתי במאי 1944, איסלנד הפכה רשמית לרפובליקה ב-17 ביוני 1944. דנים רבים חשו נעלבים בתזמון שלו, שכן דנמרק עדיין הייתה כבושה על ידי גרמניה. המלך כריסטיאן העשירי בכל זאת שלח מסר של ברכות לעם האיסלנדי.[7]

דגלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 Halfdanarson, Gudmundur Halfdanarson (2010). The A to Z of Iceland. Scarecrow Press. pp. 23–25. ISBN 978-0810872080.
  2. ^ Van Cleaf, Kristin Van Cleaf (2007). Iceland. ABDO. p. 7. ISBN 978-1599287843.
  3. ^ Nordstrom, Byron (2000). Scandinavia since 1500. University of Minnesota Press. p. 147. ISBN 0-8166-2098-9.
  4. ^ Dörr, Oliver (2004). Kompendium völkerrechtlicher Rechtsprechung (בגרמנית). Mohr Siebeck. p. 103. ISBN 3-16-148311-1.
  5. ^ "A short history of Alþingi – the oldest parliament in the world". European Youth Portal (באנגלית). European Union. נבדק ב-29 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Karlsson, Gunnar (15 באפריל 2000). The History of Iceland. University of Minnesota Press. pp. 283–284. ISBN 9780816635894. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ Hardarson, Solrun B. Jensdottir (באוקטובר 1974). "The 'Republic of Iceland' 1940–44: Anglo-American Attitudes and Influences". Journal of Contemporary History. 9 (4): 27–56. doi:10.1177/002200947400900402. JSTOR 260290. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Iceland – Flag History at Flags of the World. Retrieved on 18 March 2014.
  9. ^ 1 2 Iceland – Royal Standard at Flags of the World. Retrieved on 18 March 2014.