ממלכת ג'אנג'ארו
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | מונרכיה |
| עיר בירה | פופה |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | המאה ה-15 |
| פירוק | |
| סיפוח לאימפריה האתיופית | 1894 |
| ישות יורשת | האימפריה האתיופית |
| דמוגרפיה | |
| דת | נצרות |
  | |
ג'אנג'ארו (ידועה גם בשם יאמה) הייתה ממלכה קטנטנה בדרום אתיופיה. הייתה ממוקמת בין נהר האומו ובין נהר הגילגאל גיב, ממערבה גבלה בממלכת ג'ימה ובדרומה בממלכת גארו. שלושה הרים גבוהים ממוקמים בממלכה זו הר בור אמה, הר אזולו והר טובה, ובכך אפשר לזהות את מיקומה של הממלכה הקדומה.
| מלכי ג'אנג'ארו |
| שושלת האלמאם גאמה |
| אבבה באגיבו |
| אבבה צ'אבסה |
| שושלת קוינייאב |
| ווארקאנב |
| באזאב |
| זיטה |
| טאראטה |
| קוינס |
| דוקה |
| באנגארסה |
אף על פי שהייתה אחת מהממלכות של הסידמאים, עד כיבושה על ידי אתיופיה ב-1894 לא הייתה ידועה והייתה מבודדת משכנייה. האירופאים הראשונים הגיעו לממלכה זו רק בשנת 1614 רק אחרי 1850 האזור היה ידוע יותר לזרים מחוץ לממלכה. כמה מהאנשים אשר ביקרו את הממלכה מתארים את תושבייה במילים "המהגים שלהם כלכך ברברים ומוזרים ביותר"[1].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'אנג'ארו מוזכרת לראשונה בשיר ניצחון של הקיסר יסחק הראשון. המלכים הראשונים של ג'אנג'ארו היו שייכים לשושלת האלמאם גאמה, שגורשו על ידי שבט מווה, שעל פי המסורת הגיעו מהצפון.
ב-1844 לוחמים של ממלכת ג'ימה הביסו את צבא ג'אנג'ארו, והמלך של ג'אנג'ארו נלקח כאסיר. הוא זכה לחופש רק ב-1847 והמשיך את מאבקו כנגד שכינו[2].
ממלכת ג'ימה כבשה חלק מג'אנג'ארו ב-1880. ויתר המלכות סופחה לממלכת שאווה על ידי סאהל מאריאם בשנת 1894 ומלכה האחרון בתור ממלכה עצמאית, אבבה באגיבו, ברח לגאראגה, אבל לבסוף נכנע לקיסר מנליק השני. בנו אבבה צ'אבסה התנצר, ואימץ את השם גאברה מאדהאן, ושירת את אתיופי שהחזיק באחוזה פיאודלית.
בעקבות הארגון המנהלי החדש שיזם הקיסר היילה סלאסי בשנת 1942 הממלכה נעשתה חלק ממחוז קאפה. האימוץ של החוקה החדשה בשנת 1995 ג'אנג'ארו נעשתה חלק ממחוז מדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום, כיום שטח הממלכה חופך את שטחו של הפלך המיוחד יאם.