ממצא ארכאולוגי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלי חרס מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר

ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אומנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי. השימוש במונח "ממצא" מתייחס לרוב לעצמים שהתגלו במהלך מחקר ארכאולוגי, בדרך כלל חפירה. המונח משמש הן לכינוי עצם יחיד, והן לכינוי כלל העצמים שנמצאו באתר או בשטח מסוים.

בראשיתה, הייתה הארכאולוגיה בעיקר ניסיון לגלות ממצאים ועד היום הממצאים הם בין הנתונים הבסיסיים במחקר הארכאולוגי.

דוגמאות לממצאים ארכאולוגיים הם כלי אבן, חרסים, כלי נשק ותכשיטים. פריטים "טבעיים", שלא נוצרו או שונו בידי האדם, מסווגים לפעמים בקטגוריה נפרדת (ecofacts, להבדיל מממצאים ארכאולוגיים, artifacts). עם זאת, ארכאולוגים רבים מרחיבים את הגדרת המונח "ממצא ארכאולוגי" וכוללים בה כל פריט שקשור להתנהגות האדם בעבר, ובכלל זה עצמות בעלי חיים, שרידי צומח, אפר מדורות וכן הלאה, אף אם לא נוצרו בידי אדם.

בממצא הארכאולוגי יש חשיבות רבה להקשר בו הוא התגלה: מיקום גאוגרפי (שעשוי להעיד על קשרים בין תרבויות), מיקום סטרטיגרפי שמעיד על גיל הפריט וקשריו לפריטים אחרים, והקשרו האדריכלי באתר החפירה (שמעיד על השימוש שנעשה בממצא). כך, מהווים הממצאים את אחד הנדבכים העיקריים עליהם מבוססת הפקת המידע במחקר הארכאולוגי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.