תכשיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שרשרת פרה-היסטורית העשויה מקונכיות שנמצאה באזור קרמס שבאוסטריה המתוארכת ל-39,000 עד 25,000 לפני הספירה.

תכשיט או עדִי (בריבוי: עֲדָיִים) הוא אביזר המיועד בעיקר לקישוט הגוף והבגד. יש תכשיטים שהם יצירות אמנות יחידניות, ויש תכשיטים מסחריים. מאז ומעולם שימשו תכשיטים גם כסמל סטטוס וגם כמייצגי בעלי ממון.

חומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכשיטים היו קיימים משחר ההיסטוריה. בתקופות קדומות הם נוצרו מחומרים כגון עצמות, עץ וצדפות, ולאחר מכן מחומרים יקרים יותר כמתכות (זהב, כסף, פלטינה) ואבני חן (יהלומים, טופז, פנינים). החל משנות השלושים של המאה העשרים הפכו תהליכים תעשייתיים לנפוצים יותר בייצור תכשיטים תוך שימוש גם במתכות יותר זולות וכן בחומרים זמינים ועממיים כגון פלסטיק, בדים, עץ וכו'. במקביל לתעשיית האופנה, שהפכה ליותר עממית, התפתחה גם תעשיית תכשיטי האופנה שעבורה משתמשים, כאמור, בחומרים יותר זמינים וזולים כגון: מתכת גולדפילד, זכוכית וכן בשיבוץ אבנים לא יקרות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת הפיבולה הגרמנית. ראשית המאה ה-5. מוזיאון קונסטיסטורישס, וינה.

[1]חפירות ארכאולוגיות במערות האדם הקדמון[דרושה הבהרה] מגלות, כי כבר לפני 100,000התכשיט הקדום ביותר שמצאו מוערך לכלפני 115,000 שנים. שנה פותחו התכשיטים הראשונים באמצעות שימוש בחומרי גלם דוגמת עצמות ושריונות רכים של חיות, אבנים ועצים. תחילה שימשו חומרים אלה כאמצעים לקשירת בגדים וחיבור עורות אלה לאלה, אולם בהמשך נמצאו עדויות לדגש ששם האדם הקדמון על עיצוב חומרים ושימוש בהם לצורכי קישוט ונוי. דוגמה לתכשיט קדום היא סיכת הפיבולה[דרוש מקור][מפני ש...], ששימשה לחיבור גלימות בעת העתיקה ובימי הביניים. המבנה שלה התאפיין בשני מופעים: האחד דמוי סיכת ביטחון, והשני כקשת ומחט המושחלת עליה. המבנה הקשתי היה מורכב משני חלקים: קשת בצורת 'עיגול' פתוח, שעליה מורכבת מעין מחט עם קוף הנעה על גביה. המחט ננעצת בבד, ועל ידי סיבובה של המחט מעל לקשת נוצר החיבור בין הבדים.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכשיטים נענדים על רוב חלקי גוף האדם - מסיכות ראש ועד לטבעות על הבהונות. התכשיטים השכיחים ביותר הם ענקים, תליונים, מחרוזות, עגילים, צמידים וטבעות.

בעלי מקצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל המקצוע שיוצר תכשיטים בהם מכונה צורף, מעצב תכשיטים, ואת השם תַּכְשִׁיטָן הוסיף וחידש המילונאי ראובן אלקלעי.[2] בעברית ספרותית מודרנית כונה צורף הזהב (או סוחר העוסק בזהב) זֶהָבִי, אולם מילה זו לא נקלטה בפי ההמון. המילה תכשיט נקלטה בעברית של ימי התלמוד, ועמה גם המילה תקשיט. לשתי המילים אותה משמעות, ושורשיהן קרובים גזרונית זה לָזה.

מקצועות הצורפות ועיצוב התכשיטים נלמדים כתואר ראשון ותואר שני באקדמיות לעיצוב ואומנות בישראל ובעולם. נערכות תערוכות רבות בתחום, הן מסחריות והן אומנותיות. התערוכות המסחריות הידועות נערכות בערים כמו בבזל, בויצ'נסה, ניו יורק, לוס אנג'לס. כמו כן, תערוכות בנושאי תכשיטים אומנותיים (one of a kind), נערכות במוזיאונים לעיצוב ואמנות חשובים בעולם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jewelry of the ancient world: power, politics and perfection, Google Arts & Culture
  2. ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, כרך 3
P culture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.