מנדיקנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מנדיקנטים (Mendicant; הקרויים גם "מסדרי קבצנים"; "מסדרי יחפנים"; "נזירים יחפנים"; "נזירים קבצנים") הם נזירים המתקיימים כבודדים או כקבוצות מתרומות המושגות על ידי קיבוץ נדבות ומסתמכים באופן בלעדי על צדקה כדי לשרוד.

מנדיקנטים קיימים בדתות שונות ומובדלים מנזירים המתקיימים מתרומות המגיעות אליהם על ידי המאמינים, בלי צורך בפעולה אקטיבית להשגת תרומות. למשל נזירים המתקיימים מתכולת קופות צדקה אליהן משלשלים המאמינים כספים אינם נחשבים כקבצנים.

מנדיקנטים, כעיקרון, אינם בעלי קניין או רכוש משל עצמם, הם נוטלים על עצמם את נדר העוני, על מנת שכל זמנם ומרצם יושקעו בתרגול או הטפה דתית או דרך חיים המשרתת עניים.

מסדרי מנדיקנטים קיימים אצל הנוצרים הקתולים (למשל הפרנציסקנים, האוגוסטינים והדומיניקנים), אצל ההינדים, הבודהיסטים והג'יינים. דרווישים מהאסלאם הסופי, וכן לפרק זמן של תקופת צליינות בכנסייה האורתודוקסית.

האינקוויזיטורים היו בדרך כלל נזירים חברי המסדרים המנדיקנטים.

חלק מהמסדרים המנדיקנטים הם גם מסדרי הוראה (Teaching order).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בין יהודים לנוצרים, כרך ג' מאת אורה לימור, עמודים 104-95