מנו מרטון
 | |
| לידה |
4 באפריל 1874 קאפושוואר, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בדצמבר 1928 (בגיל 54) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב קוזמה |
  | |
מנו מרטון (שמו הבדוי היה פאל ארווה; בהונגרית: Marton Manó; קאפושוואר, 4 באפריל 1874[1] – בודפשט, 22 בדצמבר 1928)[2] היה עיתונאי, עורך עיתון, משורר יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מנו מרטון נולד במשפחה יהודית כבנם של שמואל מרטון, בעל הפונדק ושל צציליה פישר. כבר בגיל צעיר היה כתב של היומון "יומן פץ'", ומאז 1897 היה העורך של היומון נאג'ווארד (Nagyvárad) שהיה יומון חברתי וכלכלי בין 1870 לבין 1944. הוא השיק את העיתון היומי שלו ב-1912 למעשה ייסד את "אוי נאג'ווארד" (נאג'ווארד החדשה) שלימים שמר על אופיו הצבעוני והזריז גם כ"עיתון הערב של נאג'ווארד". ב-1902 היה לו ויכוח מתוקשר עם אנדרה אדי שמהותו לא נמסר. ב-1912 ארגן את שביתת העיתונות הראשונה בהונגריה. מחזהו בן המערכה האחת הוצגה על ידי "האגודה הספרותית מחר" באוראדיה ב-20 במרץ 1909. עד לחתימת חוזה טריאנון (שניתק את אוראדיה מממלכת הונגריה), היה הכתב באוראדיה של היומון אשט.[3]
אשתו הייתה מריה פאונץ, בתם של הסוחר שמואל פאונץ ושל קרולינה דגן, אותה נשא לאישה ב-4 באפריל 1897, בדומבובאר.[4] מנו מרטון הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הניסיונות הספרותיים ראשונים של מרטון בשנות ה-90 של המאה ה-19 קיבלו ביטוי בעיתון "אַ הֵט" (A Hét) כלומר "השבוע" של יוז'ף קיש.
- מחזותיו בשם "במגרש פתוח" (1909), "בְּנִי ההוסאר" (1910) ו"השמש זורחת בבית הכומר" (1914) הוצגו בתיאטרון סיגליגט באוראדיה והצגותיו הקטנות יותר הוצגו על ידי שחקנים חובבים.
- מאמרו "הצנזורה הבימתית באוראדיה לפני מאה שנה" הופיע באוראדיה, 25 באוקטובר 1925.
- הוא היה חבר מערכת במגזינים "המילה ההונגרית" (Magyar Szó) ו"אביב" (Tavasz)
- תחת הכותרת של "אוצר האנקדוטה ההונגרית החדשה" השלים את האוסף "מפה לאוזן" של בלה טוט (בודפשט, 1901) ופרסם אותו בגליונות כתב העת של "אביב" (1919-1920) בארבעה פרסומי המשך.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר פואטי. (שירה, 1899)
- במגרש הפתוח (אוראדיה, 1909)
- מארי ומריקה וסיפורים נוספים (בשמו הבדוי, אוראדיה, 1919)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בלה ז'ולט: על עשרים וחמש שנות העיתונות של מנו מרטון. אוראדיה, יומון, 31 באוגוסט 1920
- ספרות הבונים החופשיים ההונגרים ברומניה
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1969)
- Romániai magyar irodalmi lexikon: Szépirodalom, közírás, tudományos irodalom, művelődés III. (Kh–M). Főszerk. Dávid Gyula. Bukarest: Kriterion. 1994. ISBN 973-26-0369-0 (לקסיקון ספרותי הונגרי ברומניה)
- Új magyar irodalmi lexikon II. (H–Ö). Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. 1336. ISBN 963-05-6806-3 (לקסיקון ספרותי הונגרי חדש)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Születési bejegyzése a kaposvári izraelita hitközség születési akv. 20/1874. folyószáma alatt".
- ^ "Marton Manó halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi állami halotti akv. 2988/1928. folyószáma alatt".
- ^ "Marton Manó nagyváradi szerkesztő meghalt". Az Est. 1928-12-25. p. 14.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a dombóvári állami házassági akv. 18/1897. folyószáma alatt".
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מנו מרטון".