מנספילד פארק (סרט, 1999)

מנספילד פארק
Mansfield Park
מבוסס על	מנספילד פארק מאת ג'יין אוסטן
בימוי	פטרישה רוזמה
הופק בידי	שרה קרטיס
תסריט	פטרישה רוזמה
עריכה	מרטין וולש
שחקנים ראשיים	פרנסס או'קונור; ג'וני לי מילר; ג'יימס פיורפוי
מוזיקה	לזלי בארבר
צילום	מייקל קולטר
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	HAL Films
חברה מפיצה	מירמקס
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	19 בנובמבר 1999 (ארצות הברית); 3 במרץ 2000 (בריטניה)
משך הקרנה	107 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט רומנטי, סרט דרמה, דרמה קומית, סרט מבוסס יצירה ספרותית
הכנסות	$4,775,847
הכנסות באתר מוג'ו	mansfieldpark
	האתר הרשמי
	דף הסרט ב־IMDb

מנספילד פארק (באנגלית: Mansfield Park) הוא סרט קולנוע בריטי משנת 1999 מסוגת הדרמה קומית עיבוד לרומן באותו שם מאת ג'יין אוסטן, שכתבה וביימה פטרישה רוזמה. הסרט סוטה בכמה בחינות מהמקור הספרותי. למשל, אפיזודות מחייה של ג'יין אוסטן משולבות בסרט, וכן מועלות בסרט סוגיות כמו עבדות והחיים במטעים שבבעלות סר תומאס. רוב הסרט צולם בקירבי הול שבנורת'המפטונשייר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאני פרייס בת העשר נשלחת לחיות בבית דודיה העשירים, סר תומאס וליידי ברטרם. הוריה של פאני שהתחתנו מאהבה, עניים מכדי לגדל את ילדיהם הרבים. במנספילד פארק פוגשת פאני את בני דודיה טום, מריה, אדמונד וג'וליה ואת דודתה, אחותה הבכורה של אמה, גברת נוריס. פאני מרגישה לא רצויה במנספילד, ודודתה גברת נוריס מתייחסת אליה כאל משרתת ולא כאל קרובת משפחה. פאני מוטרדת מכך שהיא צפויה להישאר במנספילד לתמיד. היחיד שמתייחס אליה בחביבות הוא אדמונד, ובין השניים מתפתחת ידידות שגוברת עם השנים.

כשמלאו לפאני 18 שנה, נסעו סר תומאס ובנו הבכור טום לאנטיגואה כדי לטפל בבעיות שמתעוררות בנוגע לעבדים שבבעלותם. בזמן היעדרותם, מגיעים למנספילד שני צעירים מרי והנרי קרופורד, קרובי משפחה של הכומר המקומי, ומפירים את השלווה שבחיי משפחת ברטרם. מרי והנרי הם צעירים יפים, חומריים וציניים - המחפשים שעשועים לעצמם. אדמונד מתאהב מיד במרי, ומתעלם מפאני שמרגישה פגועה. מריה וג'וליה מתחרות ביניהן על ליבו של הנרי, על אף שמריה מאורסת למר ראשוורת'. הנרי מפלרטט עם מריה ללא בושה. טום חוזר מאנטיגואה בלווית חברו, מר ייטס. טום וייטס משכנעים את בני משפחת ברטרם ומשפחת קרופורד להעלות מחזה נועז בשם "שבועות אוהבים". ההצגה מאפשרת לזוגות הצעירים לפלרטט בגלוי. בהתחלה אדמונד מתנגד לרעיון ההצגה, אבל משנה את דעתו כשמציעים לו תפקיד שבו ישחק יחד עם מרי. סר תומאס חוזר הביתה במפתיע, ובכעס רב הוא שם סוף להצגה.

מריה שמעריכה הרבה יותר את הונו של מר ראשוורת' מאשר את אישיותו, מחליטה להתחתן איתו. הנרי מתחיל לחזר אחרי פאני בשביל השעשוע. אופייה העדין וטוב לבה של פאני, כובשים את לבו, והנרי מתחיל להתאהב בה. פאני שראתה את התנהגותו עם הבנות לבית ברטרם, אינה בוטחת בו, ואינה מאמינה להצהרות האהבה שלו. אף על פי כן הנרי מבקש מסר תומאס את ידה של פאני. סר תומאס לוחץ על פאני להיענות להצעת הנישואים, אבל לאכזבת כולם היא מסרבת להינשא להנרי. סר תומאס מעמיד בפני פאני שתי ברירות: להינשא להנרי קרופורד או לחזור לבית הוריה ולחוות את הקושי של החיים בעוני. פאני מצפה לקבל תמיכה מאדמונד, אך אדישותו גורמת לה לבחור בחזרה לבית משפחתה.

בבית הוריה פוגשת פאני שוב את אחותה הצעירה סוזי, איתה התכתבה מאז שנסעה למנספילד. ימים אחדים אחר כך מגיע הנרי לביקור, ומנסה לשכנע את פאני שאהבתו היא כנה. למרות שפאני מתייחסת אליו באופן אוהד יותר, היא עדיין דוחה אותו בשל אהבתה לאדמונד. רק כאשר היא מקבלת מכתב מאדמונד המגלה את רצונו לשאת לאישה את מרי, מתחילה פאני לשקול בחיוב את הצעת הנישואין של הנרי. לבסוף פאני מסכימה להינשא להנרי, אולם למחרת היא מתחרטת, כשהיא מבינה שהיא אינה בוטחת בו. הנרי פגוע וכועס עוזב מיד את המקום. למחרת מגיע אדמונד להחזיר את פאני למנספילד פארק כדי לטפל בטום, הוא נפל למשכב וכעת הוא נוטה למות. אדמונד מודה בפני פאני שהיא חסרה לו. מריה, שכעת היא נשואה, נוזפת בהנרי על כך ששיחק ברגשותיה ואחר כך פנה לחזר אחרי פאני. כשהוא מספר לה שפאני דחתה את הצעת הנישואים שלו היא מרחמת עליו, והשניים נכנעים לתשוקותיהם. פאני ואדוארד מגלים את פרשת האהבים. אדמונד מנחם את פאני ההמומה, והם כמעט מתנשקים.

החדשות על השערורייה מתפשטות במהירות. מרי קרופורד רוקמת תוכנית להפחית מהנזק שייגרם. הצעתה היא שמיד אחרי גירושיה של מריה, היא תתחתן עם הנרי, וגם אדמונד יתחתן עם מרי. השניים יציגו שוב את הנרי ומריה בחברה, באמצעות ארוחות גדולות ונשפים מפוארים. פאני שואלת את מרי כיצד יוכל כומר להרשות לעצמו נשפים מפוארים, ולתדהמת כולם מרי אומרת שכאשר טום ימות, אדמונד יהיה היורש ויקבל את כל נכסי המשפחה. מרי מאשימה את פאני ואומרת שאם היא הייתה מתחתנת עם הנרי, הוא לא היה מתפתה למערכת יחסים עם מריה. אדמונד נחרד מדברי מרי ואומר שהוא חש צינה כשהוא שומע איך בעליזות היא דנה את טום למוות, ומתכננת לבזבז את כספו. אחרי שנגלה טבעה האמיתי, עוזבת מרי את בית משפחת ברטרם. אדמונד מצהיר על אהבתו לפאני, והם מתחתנים. סר תומאס מוותר על המטעים שלו באנטיגואה ומחליט להשקיע בטבק. טום מחלים ממחלתו, וג'וליה מקבלת מכתב אהבה מייטס. אחותה של פאני, סוזי, מצטרפת אליה לבית משפחת ברטרם. ואילו מריה והדודה נוריס עוברות להתגורר יחד בבית קטן רחוק ממנספילד פארק.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנסס או'קונור - פאני פרייס
ג'וני לי מילר - אדמונד ברטרם
ג'יימס פיורפוי - טום ברטרם
אמבת' דייוויץ - מרי קרופורד
אלסנדרו ניבולה - הנרי קרופורד
הרולד פינטר - סר תומאס ברטרם
לינדזי דנקן - ליידי ברטרם / גברת פרייס
ויקטוריה המילטון - מריה ברטרם
ג'סטין ואדל - ג'וליה ברטרם
יו בונוויל - מר רשוורת'
שילה גיש - גברת נוריס
הילטון מק'ריי - מר פרייס
סופיה מיילס - סוזן פרייס
אנה פופלוול - בטסי
האנה טיילור-גורדון - פאני הצעירה

הבדלים בין הסרט לרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט "מנספילד פארק" סטה מאוד מהמקור הספרותי. בעוד קווי העלילה העיקריים לקוחים ברובם מהרומן, דמותה של פאני קיבלה אפיונים שונים מדמותה בספר, כך גם דמויות מרכזיות אחרות. חלק מהדמויות ברומן הושמטו כליל. בסרט שולבו אפיזודות מחייה של ג'יין אוסטן, ומיצירותיה המוקדמות. ורוזמה התמקדה בנושאים כמו עבדות שאין להם כמעט אזכור ברומן.

עבדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוסטן מזכירה את נושא העבדות פעמים אחדות ברומן, אך אינה מפתחת את הנושא. האזכור הבולט ביותר הוא כשפאני שואלת את סר תומאס שאלה בנושא סחר העבדים, ואינה מקבלת תשובה. בסרט העבדות הוא נושא מרכזי בעלילה, כולל תיאורים מפורשים של היחס לעבדים (למשל פאני מוצאת בחדרו של טום ציורים שמתארים את היחס האלים לעבדים). בסרט מוזכרת פעמים רבות העובדה שמשפחת ברטרם התעשרה מבעלות על עבדים, ויש אזכורים גם לתפקידה של אנגליה בסחר העבדים.

כבר מתחילת הסרט מודגש נושא העבדות והשפעתו על העולם של מנספילד פארק. במסעה למנספילד רואה פאני ספינת עבדים, ושואלת את הרכב לפשר העניין, ומקבלת הסבר. עוד יש הקבלות בין העבדים לבין תפקידה של פאני כאשה וכקרובת משפחה ענייה של משפחת ברטרם.

חזרתו של טום ברטרם מאנטיגואה מונעת מסלידתו ממה שהתרחש שם, וסלידה זו מקבלת חיזוק נוסף בציורים שפאני מוצאת המציגים לכאורה אירועים פליליים המתרחשים באנטיגואה שבהם מעורב סר תומאס.

דמותה של פאני פרייס[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותה של פאני בסרט שונה באופן מהותי מהדמות ברומן. פאני בספר של אוסטן היא ביישנית ונחבאת אל הכלים, שאינה מביעה את דעתה בגלוי. היא גם שברירית ומתעייפת בקלות. לעומת זאת בסרט, פאני היא נמרצת, חדת לשון ובטוחה בעצמה. היא גם בריאה ופעילה הרבה יותר מהדמות ברומן. בנוסף לכך פאני מוצגת בסרט כמחברת סיפורים עוד מילדותה וגם כשהיא מתבגרת. תכונות אלה משלבים את אופייה של ג'יין אוסטן בדמותה של פאני, הסיפורים של פאני נכתבו על ידי אוסטן עצמה בהם "ההיסטוריה של אנגליה".

הבדלים בדמויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט הושמטו מספר דמויות ונוספו תכונות לדמויות אחרות. הכומר ד"ר גרנט ואשתו, אחותם למחצה של מרי והנרי קרופורד, אינם מופיעים כלל בסרט. ברומן ויליאם, אחיה האהוב של פאני, המשרת בצי המלכותי הבריטי מבקר במנספילד ומתיידד עם הנרי. פאני אסירת תודה להנרי על עזרתו הרבה לוויליאם, אך בכל זאת מסרבת להצעת הנישואים שלו. בסרט, ויליאם כלל אינו מופיע והקרבה שבין פאני לוויליאם מוחלפת בקרבה עם סוזן אחותה. ברומן פאני וסוזן מתיידדות רק אחרי שפאני חוזרת לבית הוריה בפורטסמות'.

שינויים בעלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גירושה של פאני לפורסמות' מוצג בסרט כעונש על סירובה להינשא להנרי, לעומת הספר שהנסיעה משמשת לפאני מפלט מתשומת הלב הרבה של הנרי הבלתי רצויה בעיניה. ברומן פאני אינה מתפתה לקבל את הצעת הנישואים של הנרי, ואילו בסרט היא נענית לחיזוריו ולמחרת חוזרת בה. הסצנה דומה לאירוע בחיי ג'יין אוסטן שבו קבלה הצעת נישואין מהאריס ביג-ווית'ר, שהיה צעיר ממנה ואדם אמיד. אוסטן נעתרה לו אבל למחרת היום שינתה את דעתה וסירבה להינשא לו.

ברומן פאני נשאר בפורטסמות' חודשים אחדים, ואילו בסרט היא חוזרת למנספילד הרבה קודם כדי לטפל בטום החולה. כך היא עדה לאירועים שמתרחשים אחר כך. בסרט פרשת האהבים של מריה והנרי קרופורד מתרחשת במנספילד במקום בלונדון; ברומן מריה עוזבת את בעלה ובורחת עם קרופורד.

כל סיפור הניאוף של מריה מתגלה ברומן בסדרת מכתבים אל פאני בהם תגובתה קלת הדעת של מרי. בסרט כולם נמצאים במנספילד ועדים לכל ההתפתחויות.

ברומן השערורייה בבית משפחת ברטרם גוברת כאשר ג'וליה ברטרם בורחת כדי להינשא למר ייטס. בסרט ג'וליה מקבלת מכתב אהבה מייטס, במקום לברוח איתו.

קבלה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה בביקורות חיוביות במבקרי הקולנוע. לפי אתר הביקורות Rotten Tomatoes הסרט קיבל 76% של ביקורות חיוביות בהתבסס על 68 ביקורות, וציון ממוצע של 6.9 מתוך 10.^[2] לפי אתר Metacritic הסרט קיבל ציון של 71 מתוך 100 בהתבסס על 31 ביקורות.^[3]