מסורת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מסורת היא מערכת של תרבותמנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות – הנמסרת מדור לדור בקבוצה או בחברה מסוימת. לרוב המסורת מהווה למעשה את הבסיס להגדרה של הקבוצה, הן כלפי חוץ והן כלפי פנים.

צבר (-סט) פעולות, - הקשורות אחת לשנייה, - שחוזרות על עצמן רוטינית, - בהתקיים תנאי מוסכם, - המבוצעות על ידי פרטים, - כפעולה חברתית. - כש

  • בתחילתן (בטרם היות ה'מסורת'), לכל פעולה היה ייעוד פרקטי תועלתני עצמאי,
  • בהמשך (בעת קיום פעולות אלה), צבר הפעולות היווה יישות מאובחנת, עצמאית, חשוב ונעלה מסט הפעולות הפרקטיות היחידניות המרכיבות את המסורת,
  • פרקטית (בהתייחסות רטרוספקטיבית), קיום המסורת נתפש כמקדם ערך מורכב, מופשט של הקמת ושימור מבנה חברתי במתכונת מסוימת המשרת את רצון מבצעי צבר הפעולות.

סט פעולות שתכליתן שימורן- ייפסקו, שכן, אם אינן משרתות את מטרת העל- בדרך כלל שימור ציביון קולקטיבי של מבנה חברתי, לא נ/יימצאו פרטים שיקיימו אותן.

מסורת-רוטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההבדל בין מסורת לבין רוטינה מאובחן בכך שבשונה ממסורת רוטינה יכולה להיות פעולה

  • לא אנושית,
  • תכליתה, יכולה להצטמצם לפעולה הישירה, המצומצמת בה הטריגר הופעל,
    נטולה מהקשר לערך-על כשומר על מבנה חברתי במתכונת מסוימת.

ישנם מספר סוגים מקובלים של מסורות:

  1. מסורת לאומית – מסורת של עם מסוים, הכוללת לרוב היסטוריה משותפת, אירועים תרבותיים לאומיים וכדומה.
  2. מסורת דתית – מסורת הקשורה לדת מסוימת, דרך מסוימת לפירוש הכתבים הקדושים של הדת, הצורה של הטקסים הדתיים וכדומה.
  3. מסורת אזורית – אירועים תרבותיים המתרחשים באזור, צורה מסוימת של שפה או דת וכדומה.

לעתים סוגי מסורות אלו אינם ניתנים להפרדה חד-משמעית (למשל בעם היהודי). כמו כן, ישנה אפשרות שבה קבוצת משנה מחזיקה במסורת שונה במקצת מאלו של האחרות (למשל: המסורת הקתולית באפריקה ובאירופה אינה זהה לחלוטין). בכל מקרה, ההגדרה של מרבית הקבוצות בעולם היא על פי המסורת המקובלת עליהן.

השמירה על המסורת מהווה חלק חשוב מההבטחות של כל שלטון, שלרוב מציג את עצמו כשומר על המסורת של עמו (או לפחות של החלק אליו הוא משתייך). לפי תפיסות מסוימות המסורת אינה אלא הרחבה של הדמוקרטיה על ציר הזמן, מכאן מושג הרוב האל-זמני, כך שאי התחשבות במסורת כמוה כדיקטטורה נגד הרוב. השלטון גם מנמק לרוב את צעדיו כשמירה על המסורת. טענות על פגיעה במסורת, בין אם במתכוון ובין אם בטעות מהווה לעתים קרובות עילה למחאות, הפגנות ולעתים אף לאירועים אלימים. כמו כן, גורמי אופוזיציה לעתים קרובות מאשימים את השלטון בפגיעה באזרחים על ידי הפרת המסורת שלהם.

מסורתיות ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסורת (יהדות)

בישראל, יהודי מסורתי הוא כינוי לאדם שאינו אורתודוקסי בצורה מלאה אלא שומר על חלק מהמצוות וההלכה כדרך חיים. בדרך כלל מדובר במצוות בסיסיות כגון כשרות אלמנטרית הכוללת הפרדה בין בשר לחלב, הימנעות מנסיעה בשבת, הדלקת נרות ואמירת קידוש בליל שבת. המוטיבציה להתנהגות כזו בדרך כלל אינה תאולוגית, אלא נובעת מרצון להמשיך במסורת האבות. לעומת זאת, בחו"ל, מסורתי הינו כינו ליהודי קונסרבטיבי – דרך חיים הנובעת מבסיס תאולוגי מוגדר.

מסורתיות בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסייה הרומית-קתולית, מסורתיות היא הדוקטרינה הגורסת כי למסורת הנוצרית ישנה סמכות שוות ערך לכתבי הקודש. בכנסייה האורתודוקסית מהווים כתבי הקודש רק חלק ממסורת דתית רחבה יותר. גישה כזו נחשבת לכפירה בכנסייה הפרוטסטנטית, המחשיבה את הברית החדשה כמקור הסמכות הבלעדי. בהשפעה ניכרת של הפרוטסטנטיות, בעת החדשה החלו לפקפק גם בסמכות קדשי הקודש עצמם.

"מסורתי קתולי" הוא כל מי שמבקש כי הפולחן הנוצרי יחזור להיות כמו שהיה לפני ועידת הוותיקן השנייה (19621965), כמו הארכיבישוף לפבוור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P culture.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.