מסטרה בימבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מסטרה בימבה (שמו המלא: Manuel dos Reis Machado; ‏23 בנובמבר 1900 - 15 בפברואר 1974), מחשובי המאסטרים בקפואירה. מנואל נולד בסלבדור בבאהיה, ברזיל.את הכינוי "בימבה" הוא קיבל בעקבות התערבות של אימו ושכנתה אם התינוק הוא בן או בת, בימבה בסלנג ברזילאי הוא כינוי לאיבר מין זכרי.

הרקע להכנסות מסטרה בימבה לעולם הקפואירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו של מנואל באמנויות הלחימה הייתה אצל אביו. אביו של מנואל לימד אותו באטוקי, אמנות לחימה פשוטה יחסית המורכבת מבעיטות ברגליים (דמוי באנדות - טיטוא רגליים), וניסיון להוציא את היריב משיווי משקל.

בשנת 1892 נשיא ברזיל Marechal Deodoro da Fonsec, חוקק חוק פדרלי שבו הוצאה הקפוארה אל מחוץ לחוק. בפועל החוק אסר על אימון קפואירה או שימוש בה, והטיל עונשים חמורים, שישה חודשי מאסר, על אלו שנתפסו עוסקים באומנות האסורה. הקפואירה המשיכה להתקיים בשכבות החלשות. משחקי קפואירה ואימונים נערכו אחרי העבודה, בחגים ובכל השעות הפנויות, אך לא באולמות מסודרים ובשעות קבועות, אלא ברחוב. לרוב החליפו מקומות ושעות לעתים תכופות כדי לא ליפול לידי המשטרה. אך בכל זאת לא פעם קרו מהומות עקב הגעת משטרה למקום.

מנואל שיחק בהודות הרחוב, אך ללא אימון הדבר לא היה קל. מנואל החל ללמוד קפואירה בגיל שתים עשרה בבאהיה אצל Bentinho, אפריקאי שהיה קפטן ניווט, אשר למד קפואירה בסנזלות עם העבדים. באותה תקופה לא היו קבוצות קפואירה, ואם מישהו רצה ללמוד קפואירה, היה צריך למצוא לעצמו מורה אשר ירצה ללמדו, ואז היה צריך להפוך למעין מתלמד של מורהו.

משנתו של מסטרה בימבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורת האימון כוללת בתוכה ארבעה חלקים. כושר פיזי, טכניקה, טקטיקה, ורוח. מסטרה בימבה החל להכניס את הראשון, השני והרביעי.

  • כושר פיזי - מסטרה בימבה רצה להביא את הקפואריסטים לשיאים חדשים. על ידי אימונים אינטנסיביים הרבה יותר, אשר כללו תרגילי כוח וגמישות שונים תרם מסטרה בימבה לפיתוח הגוף והכושר של הקפואריסט ובעצם הגדיל את הפוטנציאל של הקפואריסט.
  • טכניקה - על ידי אימונים סיסטמטיים הרבה יותר ומקצועיים הרבה יותר, פיתח מסטרה בימבה אצל תלמידיו טכניקה טובה הרבה יותר – כלומר מימוש הפוטנציאל שיצר אצלם. הייצוג בפועל של האימונים הסיסטמטיים הוא שמונת הסיקוונציות המפורסמות של בימבה. בימבה גם פיתח שיטת אימון על ידי הטלות במטרה ללמד את הקפואריסט ליפול בצורה נכונה.

בנוסף שאף מסטרה בימבה לחדש את הקפואירה עצמה אשר לימים תקרא קפואירה רג'יונאל (Capoeira Regional- קפוארה אזורית). מסטרה בימבה הכניס לסגנון החדש תנועות שונות מבאטוקי, הקראטה, ג'יו ג'יטסו ואיגרוף מה שהפך את אמנות הלחימה להרבה יותר תקיפה, יעילה ואתלטית. מסטרה בימבה האמין בשינוי, פיתוח ושיפור הקפואירה.

  • רוח - הסיפור מספר שמסטרה בימבה ראה שתלמידיו עצלים. הוא ראה שתלמידיו לא כל כך משקיעים באימוני הכוח שיצר עבורם, אלא מעדיפים לשחק כל היום בהודות שונות ברחוב. מסטרה בימבה לימד את אחד מהם סלטה. ראו כל חבריו איך הוא עושה סלטה,התלהבו מכך, והתחילו להתאמן גם. שאר התלמידים לא וויתרו, וכל אחד מהם עשה אותו יום לפחות מאה סלטות. למחרת התעוררו כולם עם שרירי בטן תפוסים. אך למרות הכול לא וויתרו והמשיכו להתאמן. מסטרה בימבה בחן את תלמידיו והיה מרוצה. כל אחד מהם שהצליח לבצע את התרגיל, פיתח תוך כדי האימון שרירי בטן בהתאם לכך.

מעבר לשיפור הקפואירה מבחינת אימונים וטכניקה, ניסה בימבה גם לשנות את מעמד הקפואירה - ניסה למסדה, כלומר לקבל הכרה על ידי השלטונות אשר בגלל שימוש לרעה בקפואירה אסרו על האימון והשימוש בה. הקפואירה משכה את תשומת לב השלטון, והמושל החליט שהוא רוצה לראות במו עיניו מהי אותה קפואירה. זימן המושל את הקפואריסט המסוכן ביותר אשר היה מוכר באותה תקופה – הוא מסטרה בימבה, לו היה עוד כינוי, בימבה שלוש המכות (Bimba Três Pancadas) כיוון שלא היה לוחם אשר הצליח לספוג ממנו יותר משלוש מכות. בהופעה הרשים מסטרה בימבה עם קפואריסטים נוספים את המושל, Juracy Magalhães. מסטרה בימבה הצליח סוף סוף לשכנע את הרשויות לאשר בחוק את אמנות הלחימה בעלת הערך התרבותי "קפואירה". בשנת 1932 נפתח בית הספר האזורי של באהיה לקפואירה (Luta Bahina Regional) בהדרכת מסטרה בימבה – הוא בית הספר הרשמי הראשון לקפואירה. אך מיסוד הקפואירה לא הסתיים כאן. למרות שהוסר האיסור לעסוק בקפואירה, והקפואירה הוכרה בחוק, המעמד העליון עדיין לא קיבל את הקפואירה בסבר פנים יפות. מסטרה בימבה רצה קשרים טובים עם בני המעמד הגבוה, וכל מקורבי השלטון, בידיעה שהדרך להשאיר את הקפואירה חיה, נושמת, ללא צורך להתגונן כל הזמן היא קירבה למוקדי הכוח. זאת השיג מסטרה בימבה על ידי הצבת תנאים חדשים לקפואריסטים הלומדים בבית ספרו. הוא הכריח אותם לקבל נימוסים, ללבוש בגדים לבנים ונקיים, ולהראות מכובדים יותר. מסטרה בימבה אף הרחיק לכת ודרש רמת מוסריות מסוימת על מנת להיות תלמיד שלו. מסטרה בימבה הוסיף את החגורות (חבלים, Cordao) לקפואירה, על מנת שתראה מסודרת יותר. החגורות מזכירות דרגות צבא, ובכלל מסמלות היררכיה, מה שהתאים למשטר הריכוזי של אותה תקופה (שלטון ג'טוליו וארגאס בין השנים 1930 ל 1954). אט אט החלו זורמים בני המעמד הגבוה לשיעורים של מסטרה בימבה. אך מסטרה בימבה לא הסתפק בזאת. מסטרה בימבה אף החל לאמן את הכוחות המיוחדים של המשטרה, על מנת להתקרב עוד למוקדי הכוח. כך הבטיח בימבה לעצמו את מקום הקפואירה בצד הנכון של החוק.

השנים האחרונות ומורשתו של מסטרה בימבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הצלחתו הכבירה, למרות שתלמידים שלו הופיעו באזורים נרחבים של ברזיל, בימבה לא קיבל את הסיוע המתאים משלטונות באהיה. מסטרה בימבה זעם על חוסר העזרה מצד מוסדות השלטון, ובהזמנת תלמיד עבר לגואיאניה (Goiana) שליד ברזיליה (עיר הבירה).

חשיבותו של מסטרה בימבה בעיקר על שני דברים אלו. פתיחת בי"ס מסודר לקפוארה אשר מהווה דוגמה ואבן פינה לבתי ספר רבים כיום. ועל פיתוח הקפואירה רג'יונאל – הוא הסגנון המוביל כיום.

בפברואר 1974 נפטר מסטרה בימבה, אך דרכו בקפואירה ממשיכה בלעדיו במרבית בתי הספר לקפואירה בעולם.