מספיאנים
 | |
| קרמיקה מספיאנית במוזיאון הארכיאולוגי של אוריה. | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
|---|---|
| חצי האי סלנטו | |
| שפות | |
| מספיאנית |
המסאפיאנים היו שבט יאפיגיאני (אנ') שחי במספיה בעת העתיקה הקלאסית. שני שבטים יאפיגיאנים נוספים, הפאוסטיאנים (אנ') והדאוני (אנ'), אכלסו את מרכז וצפון אפוליה בהתאמה. כל שלושת השבטים דיברו בשפה המספיאנית (אנ'), אך פיתחו תרבויות ארכאולוגיות נפרדות עד המאה השביעית לפני הספירה. המספיאנים חיו באזור בעל אותו השם, שהשתרע מלאוקה בדרום-מזרח ועד קאיליה ואגנטיה בצפון-מערב, והשתרע על רוב חצי האי סלנטו. אזור זה כולל את נפת לצ'ה וחלקים מהנפות ברינדיזי וטאראנטו כיום.
החל מהמאה השלישית לפני הספירה, סופרים יוונים ורומיים הבחינו באופן שונה בין האוכלוסייה הילידית של חצי האי סלנטו. לפי סטראבון, השמות יאפיגיאנים, דאוני, פאוסטיאנים ומספיאנים היו יווניים בלבד ולא בשימוש הילידים, שחילקו את סלנטו לשני חלקים. החלק הדרומי והיוני של חצי האי היה הטריטוריה של הסלנטינוי, החל מאוטרנטו (אנ') ללאוקה ומלאוקה למנדוריה (אנ'). החלק הצפוני של הים האדריאטי היה שייך לקלברוי והשתרע מאוטרנטו ועד לפנים אגנטיה.
לאחר כיבוש סלנטו על ידי הרפובליקה הרומית בשנת 266 לפני הספירה היטשטשה ההבחנה בין השבטים היאפיגיאנים כאשר הם נטמעו (אנ') בחברה הרומית העתיקה. סטראבון מבהיר שבתקופתו, סוף המאה הראשונה לפני הספירה, רוב האנשים השתמשו בשמות מסאפיה, יאפיגיה, קלבריה וסלנטינה לסירוגין עבור סלנטו.[1] השם קלבריה עבור חצי האי כולו נעשה רשמי כאשר הקיסר הרומי, אוגוסטוס, חילק את איטליה לאזורים ונתן לכל אזור אפוליה את השם רג'יו II אפוליה אט קלבריה.[2] הארכיאולוגיה עדיין עוקבת אחר החלוקה היוונית המשולשת המקורית של שבטים בהתבסס על העדויות הארכיאולוגיות.
