מעיין קרסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מעין קרסטי בעומק 130 מטרים (430 רגל) בנהר Cetina בקרואטיה [1]
Buna Wellspring
ה- Vrelo Bune (בעברית: נביעת הבאר של בונה) מתחת לצוק אבן גיר בבוסניה
Blautopf (עציץ כחול), מעיין קארסט של נהר הבלאו (הנהר הכחול) בבלובורן, יורה השוואבית

מעיין קרסטי הוא מעיין (התפרצות, נביעת מי תהום אל פני השטח) המהווה חלק ממערכת הידרולוגית קארסטית . [2]

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל צורת הקערה החרוטית לעיתים קרובות, מעיינות קארסטיים ידועים בארצות דוברות גרמנית גם כ- Topf ("סיר"). שם זה משתקף בשמות כמו Aachtopf (מקורו של היובל הצפוני של נהר הריין) או Blautopf (המקור של נהר הבלאו בבלובורן).

למעיינות הקארסטיים יש לרוב שפיעה בכמות רבה מאוד, מכיוון שהם ניזונים לרוב מזרימה תת-קרקעית של אגן ניקוז גדול. מכיוון שהמעיינות הם בדרך כלל הקצה של מערכת ניקוז מערות ונמצאים במקום בו מערת נהר מגיעה לפני השטח, לעיתים קרובות ניתן להיכנס למערות אלו מהמעיין לצורך חקר.

תכונות הידרולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפיין עיקרי של מעיינות קארסט הוא שהמים עוברים במהירות במערות. כך, מי התהום בוקעים במעיין קרסטי תוך ימים ספורים מאירוע גשם, יש סינון מינימלי של המים והם נושאים משקעים שונים. לסערות, הפשרת שלגים ושינויים עונתיים כלליים בגשמים יש השפעה ניכרת ומהירה מאוד על מעיינות קארסט. [3]

מעיינות קארסט רבים מתייבשים במהלך החלק היבש ביותר של השנה. אחרים יבשים רוב ימות השנה וזורמים רק לאחר גשם כבד. בדומה לנחלים בעלי משטר זרימה דומה, נקראים גם המעיינות האלו מעיינות אכזב.

תכונותיהם של מעיינות קארסט הופכות אותם לבלתי מתאימים לאספקת מי שתייה. קצב הזרימה הלא אחיד שלהם אינו תומך בקצב צריכה קבוע, במיוחד בקיץ כאשר יש הפרשה נמוכה יותר אך ביקוש גבוה יותר. בנוסף, סינון לקוי וקשיות גבוהה גורמים לכך שאיכות המים ירודה. [4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מעיין קרסטי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rogulj, Daniela (2016-10-04). "Drone footage of the Cetina like you have never seen before". Total Croatia News (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2016-10-08.
  2. ^ Whittow, John (1984). Dictionary of Physical Geography. London: Penguin, 1984, p. 291. מסת"ב 0-14-051094-X.
  3. ^ "Geopark Schwäbische Alb". www.geopark-alb.de.
  4. ^ LaMoreaux, Phillip (2012). Springs and Bottled Waters of the World. US: Springer. pp. 56, 57, 58. ISBN 978-3540618416.