מפאלדה, נסיכת סבויה
| מפאלדה עם בעלה פיליפ, רוזן הסן | |
| לידה |
2 בנובמבר 1902 רומא, ממלכת איטליה |
|---|---|
| פטירה |
27 באוגוסט 1944 (בגיל 41) בוכנוואלד, גרמניה הנאצית |
| מקום קבורה |
קרונברג אים טאונוס |
| שם מלא | מפאלדה מריה אליזבת אנה רומנה, נסיכת סבויה |
| מדינה | איטליה |
| תארים | נסיכת סבויה |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
| בן זוג | פיליפ, רוזן הסן |
| ילדים | ראו בהמשך |
| שושלת בית סבויה | |
| אב | ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה |
| אם | אלנה, נסיכת מונטנגרו |

הנסיכה מפאלדה מסבויה (באיטלקית: Mafalda di Savoia, 2 בנובמבר 1902 – 27 באוגוסט 1944) הייתה נסיכה איטלקייה ואחותו של מלך איטליה האחרון, אומברטו השני. במהלך מלחמת העולם השנייה נשלחה למחנה הריכוז בוכנוואלד ומתה בו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפאלדה נולדה ב-2 בנובמבר 1902 ברומא, לויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה ואלנה, נסיכת מונטנגרו. בשנת 1925 היא נישאה לנסיך פיליפ, רוזן הסן, שהיה אחיינו של קיסר גרמניה האחרון - וילהלם השני, ונינה של מלכת בריטניה ויקטוריה. לזוג נולדו 4 ילדים. הנסיך פיליפ היה חבר נאמן במפלגה הנאצית בגרמניה ואחיו היה חבר ההנהגה הבכירה של המפלגה. עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, ובמיוחד לאחר שמשטר זה כרת ברית לשיתוף פעולה עם איטליה הפשיסטית בראשות בניטו מוסוליני, המחשבה הייתה שבני הזוג יוכלו לתרום רבות לחיזוק ברית זו. מחשבה זו לא יצאה אל הפועל עקב הסתייגותה של הנסיכה מפאלדה מהמשטר הנאצי, למורת רוחו של בעלה. במהלך מלחמת העולם השנייה ראה קנצלר גרמניה אדולף היטלר בנסיכה מפאלדה כמי שפועלת במתכוון נגד האינטרסים של גרמניה באיטליה, וכינה אותה "הנסיכה הנתעבת ביותר בבית המלוכה האיטלקי".
בספטמבר 1943 נסעה הנסיכה מפאלדה לבולגריה כדי להשתתף בהלווית גיסה המלך בוריס השלישי. בהיותה שם נודע לה כי איטליה נכנעה לכוחות בעלות הברית והמשטר הפשיסטי נפל, וכי בעלה הושם במעצר בית בבוואריה וילדיה נמצאים בחסות הוותיקן ברומא. בטענות שווא הובלה מפאלדה לשגרירות הגרמנית בסופיה, שם היא נעצרה על ידי הגסטאפו והובלה לברלין. הגרמנים ביקשו באמצעות מעצר זה לגרום למלך איטליה ויטוריו אמנואלה לא לשתף פעולה עם כוחות בנות הברית נגד גרמניה הנאצית. לאחר חקירות ועינויים בברלין נשלחה מפאלדה למחנה הריכוז בוכנוואלד. היא נכלאה שם באגף המיועד לאסירים רמי דרג, כמו לאון בלום, ז'ורז' מנדל, ונשותיהם של מנהיגי איגודי עובדים גרמנים לשעבר עם ילדיהן.
ב-25 באוגוסט הפציצו כוחות בנות הברית את המחנה. מפאלדה נפצעה קשה בהפצצות ונכוותה בחלקים רבים בגופה. לאחר יומיים היא מתה מחוסר טיפול רפואי הולם. לחברותיה האיטלקיות במחנה, להן היא סייעה רבות בתנאים המחפירים ששררו שם, היא אמרה בשעת מותה "אני מבקשת שתזכרו אותי לא כנסיכה איטלקייה, אלא כאחותכן האיטלקייה".[1] למשפחתה של מפאלדה נודע על מותה במחנה הריכוז רק לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. בסיום המלחמה הובאה מפאלדה לקבורה באחוזת משפחתה בהסן.
לאחר מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות הדחת משפחת המלוכה האיטלקית מהשלטון לאחר מלחמת העולם השנייה זוכה הנסיכה מפאלדה באיטליה לכבוד עקב התנהגותה האמיצה והסיוע שהיא נתנה לאחיה האיטלקיים במחנה הריכוז בוכנוולד.
ממשלת איטליה החליטה בשנת 1997 להנפיק בול מיוחד לזכרה של הנסיכה מפאלדה. בשנת 2002 הפיקה הטלוויזיה הממלכתית באיטליה סרט אודות חייה. כמו כן נחנך פסל לזכרה ברומא, והיא הונצחה בגן ציבורי בעיר סירקוזה בסיציליה.
משפחתה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1925 התחתנה מפאלדה עם פיליפ, רוזן הסן, ממנו נולדו לה 4 ילדים:
- מוריץ, רוזן הסן (1926–2013)
- היינריך, נסיך הסן (1927–1999)
- אוטו, נסיך הסן (1937–1998)
- אליזבת, נסיכת הסן (נולדה ב-1940)
אילן יוחסין
[עריכת קוד מקור | עריכה]