מקווה האר"י
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מעיין |
| על שם |
האר"י  |
| מיקום | צפת |
| מדינה | ישראל |
| קואורדינטות | 32°58′02″N 35°29′27″E / 32.96734°N 35.49081°E |
|
(למפת צפת רגילה)   מקווה האר"י  | |
  | |
מקווה האר"י הוא מעיין ומקווה טהרה עתיק הממוקם למרגלות צפת העתיקה, ובכניסה אל בית הקברות היהודי העתיק בצפת, ובית הכנסת האר"י הספרדי, המקווה שוכן גם במרחק הליכה קצר ממקום קברו של האר"י. מקור המקווה הוא מנביעה הנמצאת מתחת למחלבת המאירי.
על פי המסורת נהג האר"י לטבול בו בימי מגוריו בעיר. רבי חיים ויטאל כתב כי בעת שעשו לאר"י טבילה אחר מותו, על פי בקשתו, לא נכנס כל גופו במים, ובקשו ממנו שיאפשר להם לבצע את הטבילה, ונעשה נס והרכין האר"י את עצמו עם ראשו וטבל מאליו.[דרוש מקור] המקווה ממוקם בתוך ביתן אבן עתיק עם ספסלים בקירותיו, ובריכה קטנה שאליה נכנסים מי המעיין, וצינור יציאה. מימיו ידועים כקרים מאוד במשך כל עונות השנה וכבעלי סגולות.[1] הרב יצחק כדורי אמר כי טבילה במקווה האר"י מסוגלת להתעלות הנשמה ולדברים נוספים.[2] ישנה אף אמרת-עם כי הטובל במקווה האר"י לא ימות בלא תשובה.[3]
בכניסה למקום שלט האוסר מטעמי צניעות את הכניסה על נשים, ומייחס איסור זה לרבני צפת. מלבד זאת יש המטילים בכך אף פקפוק הלכתי בכשרות המקווה עבור נשים, למרות שביסוד הדין טבילה במעיין היא מהודרת ביותר.[4]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דותן גורן, לתולדות מקווה האר"י בצפת, אריאל גיליון 206–207, תשע"ד, עמ' 155–164
