חיים ויטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי חיים ויטאל
תאריך לידה א' בחשוון ה'ש"ג
מקום לידה צפת, ישראל
תאריך פטירה ל' בניסן ה'ש"ף (בגיל 77)
מקום פטירה דמשק, סוריה
תאריך לידה לועזי 1542
תאריך פטירה לועזי 1620
נושאים בהם עסק קבלה
רבותיו משה אלשיך, הרמ"ק, האר"י
תלמידיו בנו שמואל ויטאל, הרב חיים הכהן מארם צובא, רבי אברהם אזולאי
חיבוריו כתבי האר"י

רבי חיים ויטאל, (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג (1542) - ל' בניסן ה'ש"ף (1620)) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

ביוגרפיה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ראש חודש חשוון הש"ג (1542) בצפת. אביו ר' יוסף קאלאבריס (או קלברזה) עלה לארץ ישראל מדרום איטליה והשתקע בצפת. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'[1]. בתקופה זו שימשה צפת יעד מועדף לעולים מכל ארצות תבל, ובזכותם זכתה לתקופת פריחה ושגשוג. התיישבותם של תלמידי חכמים בין בנגלה ובין בנסתר הפכה את צפת למרכז רוחני אשר השפיע על כל העולם היהודי באותה תקופה ובדורות הבאים. בצל פריחה זו נולד ויטאל ובגר.

כאשר בגר והגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך, אחד מתלמידיו של רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך). ויטאל העיד על עצמו כי כבר מגיל זה ראה בו הרב יוסף קארו את יורשו הרוחני. בנוסף ללימוד הנגלה נמשך ליבו של ויטאל לתורת הנסתר. הוא הצטרף לבית מדרשו של ר' משה קורדובירו (הרמ"ק), שם למד את תורת הקבלה של רבו.

בתקופת לימודיו זו שלח ידו גם למחוזות חיצוניים מהתורה. הוא החל ללמוד לימודי אלכימיה. לאחר לבטים נטש עיסוק זה והתמסר כולו לתורה.

לאחר פגישתו עם האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייתו של רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) ממצרים בשנת 1569 (שנת ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבור ויטאל. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרמ"ק, אולם הרמ"ק נפטר זמן קצר לאחר מכן. לפני פטירתו רמז הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו, אך לקח זמן רב עד שכל התלמידים הבינו כי האר"י הוא היורש. לרבי חיים ויטאל עצמו לקח כשישה חודשים עד שהבין מפירוש שפירש האר"י את הרמ"ק כי האר"י הוא יורשו של הרמ"ק וכי עליו לקבלו כרב. האר"י כתב מעט, ובעיקר לימד בעל פה את תלמידיו. המפתח העיקרי של תורת האר"י היה תלמידו הגדול ר' חיים ויטאל, שהעמיק להבין ולכתוב נכונה את עיקרי תורת רבו. כ"כ נתייחד חיים ויטאל משאר התלמידים שבמסורת הלימוד בכתבי האר"י נעשו כתבי שאר התלמידים טפלים שבאים רק להרחיב מעט על מה שכתב חיים ויטאל אך לא בעלי סמכות כדי שיחלקו עליו.

לאחר מות האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם אידיליה זו לא נמשכה זמן רב וגם האר"י נפטר זמן קצר לאחר מכן. רבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו של רבו האר"י. גרשם שלום טען כי בר' חיים ויטאל הייתה היכולת להיות סופר וכותב בעל מרץ, ומאיר בניהו טוען כי התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. בספר החזיונות (ספר אוטוביוגרפי שכתב) אנו מוצאים חיזוק לדבריו כאשר אנו נוכחים לדעת כי רבים היו תלמידיו וידידיו.

ב-1577 (שנת של"ח) עקר לירושלים לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים הוא התגורר כ-8 שנים. משם נדד לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, ב-1586 (שנת שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, ונשאר בה עד שנת שנ"ד. בצפת הוא הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך.

משנת שנ"ה היה ויטאל בדמשק בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהייתו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות אשר מתועדות בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד המתואר בספר הוא הוויכוח עם ר' יעקב אבולעפיא, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו[2].

מותו וקבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים ויטאל נפטר בדמשק בשנת 1620 (שנת ה'ש"ף), ונקבר בבית הקברות היהודי המקומי. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה.

ישנה אף עדות מקברו בדמשק משנת 2008 שצולמה ותועדה על ידי החוקר החסידי ישראל מאיר גבאי[3]. הוא מונצח ברחובות שנקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ר' חיים ויטאל ערך והגיה במשך כ-21 שנים את ספרו הגדול עץ חיים המחולק לשמונה שערים. על ספר זה שמר חיים ויטאל כבבת עינו ולא נתן לאף אדם לשזוף עיניו בו, למעט מי שגילו מן השמים שראוי הוא ללמוד בו.

לאחר פטירת חיים ויטאל לחיי העולם הבא ביקש בנו ר' שמואל ויטאל לערוך ולסדר את גליונות הספר עץ חיים באופן אחר, אותו מצא נכון וקל יותר ללימוד עבור המיוחדים אשר יהיו ראוים לעסוק בו. עם השנים נשתנה שמו של ספר זה ונקרא בפי כל שמונה שערים.

במשך השנים נאספו סיכומיו וכתביו של ר' חיים ויטאל מהגניזה הצפתית על ידי הרב אברהם אזולאי בעל החסד לאלפים והועברו לר' יעקב צמח, שערך אותם במסירות מופלאה ובדקדוק גדול והניב מהם כמה ספרים: אוצרות חיים, אדם ישר, מבוא השערים. הרי"צ המשיך במלאכת העריכה והסידור והוציא ספרים נוספים עולת תמיד, קהילות יעקב כולם מתוך כתביו של חיים ויטאל. לאחר פטירתו ראה ר' מאיר פאפירש, תלמידו הגדול של הר' יעקב צמח כי רבו הספרים המתפזרים בין הלומדים ללא סדר והחליט לערוך את כל ספרי חיים ויטאל בהוצאותיהם השונות לכדי 3 ספרים עיקריים: דרך עץ חיים הוא הנקרא כיום עץ חיים העוסק בדרושים והקדמות בחכמת האמת. ספר זה כולל הקדמה ארוכה המסבירה את חשיבות הקבלה, ואת הצורך הגדול שיש בלימודה לראויים לכך (אותם שמילאו כרסם ש"ס ופוסקים, ומתהלכים ביראת שמים וחסידות כלפי האדם וכלפי שמים). פרי עץ חיים העוסק בסדרי הכוונות היוצאות למעשה. ואחרון נוף עץ חיים העוסק בדרושים נוספים שאינם מסודרים על סדר השתלשלות העולמות.

ר' חיים ויטאל כתב ספרים נוספים:

  • שערי קדושה - בדומה לתומר דבורה של רבי משה קורדוברו, ספר בו הוא מסביר כיצד להיות אדם קדוש - בעיקר על ידי תיקון המידות בין אדם לחברו.
  1. יומן מאורעות וחלומות, ובו שלושה חלקים.
  2. קונטרס שורש נשמתי - דברי האר"י על שורש נשמתו של ר' חיים ויטל.

שני החיבורים הללו נמצאים לפנינו בעצם כתיבת ידו של ר' חיים. שני החיבורים נכרכו יחד, ולכן נחשבו בטעות לספר אחד. כאמור, אלה שני חיבורים שונים לגמרי בתוכנם ובמעשה כתיבתם. השם 'ספר החזיונות' ניתן על ידי על ידי נכדו ר' משה ויטאל.

יש שטענו שספר זה מזויף. כתב היד הופץ כמאתיים שנה אחר מותו, מלא גידופים וסיפורים מכוערים על סכסוכים שלו עם דמויות ידועות בצפת ובדמשק בתקופתו, ונוגד למעשה את הכתוב בשני הספרים הידועים שהוציא בחייו.

  • עץ הדעת טוב - ששה שערים של ביאורים: א. על התורה. ב. על נביאים וכתובים. ג. על מדרשי חז"ל. ד. על התלמוד. ה. דרושים לשבתות שונות, כמו שבת הגדול ושבת תשובה ודרושי מילה. ו. מה ששמע מאחרים[4].
  • ספר התכונה - על חכמת התכונה.
  • ספר הגורלות.
  • ספר הפעולות - מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138-139.
  • גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171-176.
  • ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
  • מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "עץ החיים בחקל תפוחין קדישין", יוסף סטפנסקי, בתוך "סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 15, עמ' 46.
  2. ^ בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו בערכו שם
  3. ^ בעקבות אהלי צדיקים: ישראלים מבקשים לצאת לסוריה
  4. ^ חלקים מהחיבור נדפסו במשך השנים. חלק מהחיבור שרד בכתב ידו ותצלום ממנו נמצא בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים.
תקופת חייו של הרב חיים ויטאל על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן