חיים ויטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רבי חיים ויטאל
תאריך לידה א' בחשוון ה'ש"ג
מקום לידה צפת, ישראל
תאריך פטירה ל' בניסן ה'ש"ף (בגיל 77)
מקום פטירה דמשק, סוריה
תאריך לידה לועזי 1542
תאריך פטירה לועזי 1620
נושאים בהם עסק קבלה
רבותיו משה אלשיך, הרמ"ק, האר"י
תלמידיו בנו שמואל ויטאל, הרב חיים הכהן מארם צובא, רבי אברהם אזולאי
חיבוריו כתבי האר"י
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד

הרב חיים ויטאל, (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג (1542) - ל' בניסן ה'ש"ף (1620)) ממקובלי צפת, ערך בספרים את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-21 באוקטובר 1542 (ראש חודש חשוון ה׳ש"ג) בצפת לרב יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'[1]. הוא גדל בצל תקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של הרב משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, אך לאחר לבטים נטש עיסוק זה.

פגישתו עם האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייתו של האר״י ממצרים בשנת 1569 (ה׳ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של הרב משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו הרב חיים את האר״י כרב.

בעקבות הנהגתו של האר"י לכתוב מעט ולמסור שיעורים לתלמידיו בעל פה, הכותב העיקרי של כתבי האר"י היה הרב חיים, שהעמיק להבין ולהעלות על הכתב את עיקרי תורת רבו. כן התייחד הרב חיים משאר תלמידי האר״י בכך שכתביו בלטו מבין היתר, בעוד שאר התלמידים רק הרחיבו על דבריו.

לאחר מות האר"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם אידיליה זו לא נמשכה זמן רב, והאר״י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, והרב חיים ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו.

גרשם שלום טען כי לרב חיים הייתה היכולת להיות סופר וכותב בעל מרץ, ומאיר בניהו טוען כי התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. בספר החזיונות (ספר אוטוביוגרפי שכתב) נמצא חיזוק לדבריו, כאשר נוכחים לדעת כי מספר תלמידיו וידידיו היה רב.

בשנת 1577 (ה׳של"ח) עבר להתגורר בירושלים, לאחר ששהה זמן קצר במצרים. בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת 1586 (ה׳שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי הרב משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת 1594 (ה׳שנ"ד).

משנת 1595 (ה׳שנ"ה) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד הוא הוויכוח עם הרב יעקב אבולעפיא, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו[2].

מותו וקבורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המצבה בקריית מלאכי

הלך לעולמו ב-3 במאי 1620 (ל׳ ניסן ה'ש"ף), ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה.

ישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת 2008.[3][4]

רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עץ חיים - ספרו המפורסם המחולק לשמונה שערים, עליו עמל במשך כ-21 שנה. לאחר פטירתו, בנו הרב שמואל ערך וסידר את הספר באופן אחר, אותו מצא קל ונכון יותר ללימוד. עם השנים השתנה שמו של ספר זה ונקרא שמונה שערים.

במשך השנים נאספו סיכומיו וכתביו מהגניזה הצפתית על ידי הרב אברהם אזולאי, והועברו לרב יעקב צמח, שערך אותם והוציא לאור את הספרים

  • אוצרות חיים
  • אדם ישר
  • מבוא השערים
  • עולת תמיד
  • קהילות יעקב

לאחר פטירתו של הרב יעקב צמח, הרב מאיר פאפירש, תלמידו, ערך את כל ספרי הרב חיים בהוצאותיהם השונות לכדי שלושה ספרים עיקריים:

  • דרך עץ חיים - דרושים והקדמות בחכמת האמת, כולל הקדמה על חשיבות תורת הקבלה, והצורך שבלימודה לראויים לכך. נקרא כיום עץ חיים.
  • פרי עץ חיים - סדרי הכוונות היוצאות למעשה
  • נוף עץ חיים - דרושים נוספים שאינם מסודרים על סדר השתלשלות העולמות

ספרים נוספים שכתב הרב חיים:

  • שערי קדושה - בדומה לתומר דבורה של הרב משה קורדובירו, בו קיים הסבר כיצד להיות אדם קדוש - בעיקר על ידי תיקון המידות בין אדם לחברו
  1. יומן מאורעות וחלומות - שלושה חלקים.
  2. קונטרס שורש נשמתי - דברי האר"י על שורש נשמתו של הרב חיים ויטאל

שני החיבורים האלו נמצאים בכתב ידו של הרב חיים. הם נכרכו יחד, ולכן נחשבו בטעות לספר אחד, והם שני חיבורים שונים לגמרי בתוכנם. השם 'ספר החזיונות' ניתן על ידי על ידי נכדו הרב משה ויטאל.

יש שטענו שספר זה מזויף. כתב היד הופץ כמאתיים שנה אחר מותו, מלא גידופים וסיפורים מכוערים על סכסוכים שלו עם דמויות ידועות בצפת ובדמשק בתקופתו, ונוגד למעשה את הכתוב בשני הספרים הידועים שהוציא בחייו.

  • עץ הדעת טוב - ששה שערים של ביאורים: א. על התורה. ב. על נביאים וכתובים. ג. על מדרשי חז"ל. ד. על התלמוד. ה. דרושים לשבתות שונות, כמו שבת הגדול ושבת תשובה ודרושי מילה. ו. מה ששמע מאחרים[5].
  • ספר התכונה - על חכמת התכונה
  • ספר הגורלות
  • ספר הפעולות - מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
  • גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
  • ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
  • מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "עץ החיים בחקל תפוחין קדישין", יוסף סטפנסקי, בתוך "סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 15, עמ' 46.
  2. ^ בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו בערכו שם
  3. ^ היכן קברו של מהרח"ו ?, הידברות
  4. ^ בעקבות אהלי צדיקים: ישראלים מבקשים לצאת לסוריה
  5. ^ חלקים מהחיבור נדפסו במשך השנים. חלק מהחיבור שרד בכתב ידו ותצלום ממנו נמצא בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים.
תקופת חייו של הרב חיים ויטאל על ציר הזמן
תקופת הזוגות תנאים אמוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרוניםציר הזמן