מרגריט לונג

**מרגריט לונג**
**Marguerite Long**
לידה	13 בנובמבר 1874; נים, צרפת
פטירה	13 בפברואר 1966 (בגיל 91); פריז, צרפת
מקום קבורה	cimetière Saint-Baudile
מוקד פעילות	צרפת
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	צרפתית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	ז'וזף דה מרליאב (1906–?)
פרסים והוקרה	הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (1965); מפקדת בלגיון הכבוד ;

מרגריט לונג (בצרפתית: Marguerite Long‏ מבטאים "מרגריט לון" ; 13 בנובמבר 1874 – 13 בפברואר 1966) הייתה פסנתרנית צרפתייה.

קורות חייה

מרגריט מארי-שרלוט לונג נולדה בנים כבתם של פיייר לונג (לון) ואנה לבית טרון. אחותה הבכורה, קלר, התמנתה בגיל 17 למורה לפסנתר בקונסרבטואר של נים. מרגריט לונג למדה אצל אנרי פיסו בקונסרבטואר של פריז, שם זכתה בפרס ראשון בשנת 1891, וכן, באופן פרטי, אצל אנטואן מרמונטל. מרגריט לונג הייתה הראשונה שביצעה את "קברו של קופרן" מאת ראוול ואת הקונצ'רטו לפסנתר ב-סול מז'ור שלו. משנת 1906 עד 1940 לימדה בקונסרבטואר של פריז ועם תלמידיה נמנו ז'אק פוורי, וילם איבס וסמסון פרנסואה. איבס, פסנתרן הולנדי בעל שם בינלאומי, מלמד כיום תאוריה של הפסנתר באוניברסיטת סנט ג'ונס במינסוטה, ארצות הברית.

בשנת 1943 ייסדה יחד עם הכנר ז'אק טיבו תחרות בינלאומית לכנרים ופסנתרנים, הנקראת על שם שניהם.

עם תלמידיה נמנו:סמסון פרנסואה, סטראק, לוסט דקאב, אני ד'ארקו, פיה סבסטיאני, ברונו לאונרדו גלבר (חלבר), הרי דטינר, ונציסלב יאנקוף, קלוד קאהן, אליאן רישפן, איבון לפביר, ז'אק פברייה, ניקול אנריו, עדה צ'קי, כריסטיאן ורז'ה וכו'.

לקריאה נוספת

Dunoyer, Cecilia, Marguerite Long: a Life in French Music, 1874–1966, 1993) (with discography)
Long, Marguerite, Au piano avec Claude Debussy, 1960 (Eng. 1972)
—, Le Piano, 1959
—, La Petite Méthode de piano, 1963
—, Au piano avec Gabriel Fauré, 1963 (Eng. 1980)
Long, Marguerite and with Pierre Laumonier, Au piano avec Ravel, 1971 (Eng. 1973)
Weill, Janine, Marguerite Long: une vie fascinante, 1969

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מרגריט לונג בוויקישיתוף

מרגריט לונג, באתר AllMusic (באנגלית)
מרגריט לונג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
מרגריט לונג, באתר Discogs (באנגלית)
מרגריט לונג, באתר "Find a Grave" (באנגלית)