מרדכי זגגי
 | |
| לידה |
1898 לוצק, פולין  |
|---|---|
| פטירה |
15 בספטמבר 1977 (בגיל 79 בערך) |
| מדינה |
ישראל |
| תאריך עלייה | 1920 |
| תקופת הפעילות | מ-1920 |
| תפקיד |
|
| בת זוג | לאה זגגי |
| מספר צאצאים | 2 |
  | |
מרדכי זגגי (1898 – 15 בספטמבר 1977[1]) היה איש ציבור ישראלי, היה החשב הכללי הראשון והיו"ר הראשון של הרשות לניירות ערך והיווה חלק מהמערכת הכלכלית בארץ משנות ה-30 עד לפטירתו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זגגי נולד בלוצק פולין ועלה לארץ ישראל ב-1920 והיה חבר דגניה א' החל משנת 1924. בתחילת דרכו עסק בעבודות בכבישים,[2] ייבוש ביצות וייעור בבן שמן.[3] בשנת 1927 עבר להתגורר עם משפחתו בירושלים[4] בסמיכות למשה שרת והחל לעבוד כמנהל המחלקה הכספית של הסוכנות היהודית.[1][3] היה מהמוזמנים שנכחו בטקס הכרזת העצמאות.[5]
עם הקמת המדינה מונה לחשב הכללי הראשון וכיהן בו עד לשנת 1952.
החל מאותה שנה היה המשנה למנכ"ל משרד האוצר.[6][7] ב-1960, במקביל לכהונתו כמשנה למנכ"ל, הוקמה ועדת ניירות ערך, אשר נועדה לתת מענה ולטפל בבעיות בשוק ניירות הערך וזגגי מונה ליו"ר הראשון שלה.[8][9][10] זגגי פרש מתפקידו כמשנה למנכ"ל לאחר 17 שנה בשנת 1969.[3]
עם פרשתו מתפקיד המשנה למנכ"ל משרד האוצר מונה ליו"ר הראשון של רשות לניירות ערך עד שהודיע על רצונו לפרוש וסיים את תפקידו ב-2 ביוני 1974.[11]
בנוסף זגגי היה פעיל בחברות שונות, בין היתר חבר דירקטוריון קבוצת כלל מיום הקמתה, יו"ר הדירקטוריון הראשון של חברת הנאמנות למקרקעין באשדוד בע"מ,[12] וחבר דירקטוריון ברסקו.[13]
בתקופת כהונתו הן במשרד האוצר והן כיו"ר רשות ניירות ערך זכה להערכה במשרד האוצר, כולל משרי האוצר השונים וכן מחוץ למשרד.[3][14]
בשנת 1970 הוקמה קרן זגגי לטובת אמנים וסופרים, הקרן הוקמה על ידי חברות גדולות במשק כגון בנק הפועלים, בנק דיסקונט וכלל, וזאת במטרה להוקיר את פעילותו של זגגי לאחר פרישתו מתפקיד המשנה למנכ"ל משרד האוצר.[15]
לאחר פטירתו של זגגי הוקמה ב-1981 "יד זגגי", קרן למחקרים פיננסיים על שמו.[16] בתחילת שנות ה-90 ראו אור מספר ביוגרפיות של אמנים ואנשי כלכלה ישראלים בזכות הקרן, בין היתר הספרים: "חנוך לוין: איש עם המיתוס באמצע", "יונה וולך: ביוגרפיה" .[4][17][18] כיום פועלת קרן ע"ש מרדכי זגגי לכנסים ומחקרים בתחום שוק ההון באוניברסיטה העברית.[19]
זגגי היה נשוי ללאה, ולהם שתי בנות: רותה אשר שירתה בפלמ"ח[20] ומוותיקות עורכי הדין בישראל ונפטרה ב-2016[21][22] ואנה (אנינה) אשר שירתה גם היא בפלמ"ח ונפטרה ב-1968.[23][24] הוא נפטר ב-1977 ונקבר בבית העלמין בגבעת שאול.[25]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ראשי לע מבררים הצטרפות לד"ש | מעריב | 16 ספטמבר 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ארצי יואל, באתר מקומי - דגניה א
- ^ 1 2 3 4 למרדכי זגג* נ>תו| לבחור ב"חבדות שלו?" | מעריב | 14 ינואר 1969 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 קובי לידרמן, הבלוג של קובי לידרמן: זגגי שלא הכרתי, באתר הבלוג של קובי לידרמן, יום שני, 9 ביולי 2018
- ^ אמיר בן-דוד, המדינה של אבא שלה, באתר זמן ישראל, 14 באפריל 2021
- ^ יבדוק מענון משלחת השילומים | הארץ | 15 יוני 1959 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ יוסי גולדשטיין, Yosi Goldshṭain, אשכול: ביוגרפיה, Keter Publishing House Ltd, 2003, מסת"ב 978-965-07-1226-6. (בiw)
- ^ יו"ר חדש לועדת ניירות"הערד | חרות | 17 יולי 1962 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חוקרשות ניירות ערף' - תור חודשיים | מעריב | 30 דצמבר 1963 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ גד ליאור, "מר חסון צועק בגרמנית בתוך חדר קטן בלב תל אביב": כך נולדה הבורסה בישראל, באתר ynet, 12 במרץ 2021
- ^ UNKNOWN | מעריב | 3 יוני 1974 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Page 10 Advertisements Column 3 | מעריב | 18 ספטמבר 1977 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ חברים חדשים למועצת המנהלים של "רסקו" | למרחב | 9 יוני 1970 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Untitled | מעריב | 1 אוקטובר 1973 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ הוקמה קרן זגגי להשלמת פנסיה לאמנים וסופרים| דבר | 6 מרץ 1970 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Page 7 Advertisements Column 2 | דבר | 10 פברואר 1981 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ רנן נצר, רק על עצמי לספר ידעתי, באתר גלובס, 5 במרץ 2006
- ^ שני ליטמן, ספיר לי סיפור, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2011
- ^ מרכזי וקרנות מחקר, באתר bschool.huji.ac.il
- ^ אורן רות, באתר www.palmach.org.il
- ^ חן מענית, הלכה לעולמה עו"ד רותה אורן, מוותיקות עורכות הדין, באתר גלובס, 18 באפריל 2016
- ^ רותה זגגי אורן, באתר geni_family_tree
- ^ ארסט אנינה, באתר www.palmach.org.il
- ^ Page 16 Advertisements Column 1 | דבר | 8 נובמבר 1968 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ Page 14 Advertisements Column 1 | מעריב | 5 אוקטובר 1978 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il