מרדכי יוסף אלעזר ליינר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי מרדכי יוסף אלעזר מראדזין משמאל

רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר (כ"ז בשבט תרל"ג, 1873 - כ"ו בשבט תרפ"ט, 1929) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות ראדזין.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה איזביצה, בנו של האדמו"ר מראדזין רבי גרשון חנוך הניך ליינר, ואמו בת רבי יוסף אלעזר גילרנטר. לאחר פטירת אביו, בד' בטבת תרנ"א הוכתר רבי מרדכי יוסף אלעזר כאדמו"ר בראדזין.

אחד ממעשיו הראשונים היה הפצת רעיון חידוש התכלת של אביו, לצורך כך פנה במכתבים שונים לרבני דורו, במטרה לשכנע אותם בצדקת עניין התכלת. היה ממנהיגי היהדות בפולין. שימש כסגן נשיא אגודת ישראל מיום הווסדה, יחד עם רעו רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב. נבחר לנסוע לפטרבורג, כדי להשתתף בועידת פטרבורג הידועה, כנציגם של היהדות החרדית בפולין.

עד מלחמת העולם הראשונה גר בראדזין. לאחר המלחמה התגורר בוורשה. נפטר בכ"ו בשבט תרפ"ט, ונקבר באוהל בית הקברות היהודי בוורשה. האוהל שופץ בשנת תשמ"ט על ידי חתנו רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין, ונכדו הרב מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד.

בנו רבי שמואל שלמה ליינר התמנה תחתיו. חתנו רבי אברהם ישכר אנגלרד הקים מחדש את חסידות איזביצא ראדזין בישראל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הוא האדמו"ר רבי שמואל שלמה ליינר. בנותיו: חוה, אשת הרב יעקב גרומן; טויבע בינה (טאפצ'ע), אשת הרב יחיאל צבי גוראריה; שרה זלדה, אשת האדמו"ר רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין; הדסה

כל ילדיו וצאצאיו נרצחו בשואה מלבד נכדה אחת, חיה דבורה גולדשמיד, אשת הרב נחום גולדשמיד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "תפארת יוסף" - דרשות ומאמרים על פרשיות השבוע, המועדים וש"ס. בעריכת הרב יעקב קארנבליט מראשי ישיבת ראדזין בעיר חלם.