אוהל (קבר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוהל הוא מבנה הבנוי מעל ציון הקבר של הצדיק.

האוהל מוקדש לתפילה ובקשות רחמים בעת ה"השתטחות" על קבר הצדיק, והוא מקום סגולה להתעוררות רחמים רבים.

כתוב בספר הזוהר הקדוש, "צדיקא דאתפטר אשתכח בכולהו עלמין יתיר מבחיוהי". (הצדיק שנפטר, נמצא בכל העולמות יותר מבחייו), הן במילי דשמיא והן במילי דעלמא.

בקבורה יהודית, אוהל הוא מבנה הבנוי מעל קבר (מאוזוליאום), ומשמש לציון חשיבות האישיות הקבורה במקום. לעיתים נבנה "אוהל" אחד עבור כמה אנשים. השימוש הרגיל במושג הוא עבור קברי אדמו"רים, אם כי המסורת של בניית מבנים על קברי צדיקים מצויה הרבה שנים קודם לתנועת החסידות, כמו בקבר רחל או במערת המכפלה. כיום קיימים ארגונים שונים העוסקים בהקמה ושיקום של "אוהלים" על קברי צדיקים באירופה, שחלקם חרבו במהלך השואה.

בספר תהילים מובא הביטוי ”אהלי צדיקים“ (קיח, טו).

מטרת האוהל היא כסימן כבוד עבור הנקבר, לשמש מחסה מפני פגעי הטבע לקבר, וכמקום תפלה לעולים לרגל. ישנם אוהלים, כגון אוהל האדמו"רים מלובביץ', שמפני סיבות הלכתיות, נבנו ללא גג, כך שהנכנס לתוך האוהל איננו נטמא בטומאת אוהל.

בארץ, בין האוהלים הבולטים הם: קבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, מערת המכפלה בחברון, קבר רחל בבית לחם, ואוהל הבאבא סאלי ורבי שלום איפרגן, שניהם בנתיבות.

ההשתטחות בספרות ההלכתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתורה נאמר "לא ימצא בך . . דורש אל המתים"[1], וכן נפסק להלכה "הצדיקים אין בונים להם נפש על קברותיהם, שדבריהם הם זכרונם. ולא יפנה אדם לבקר הקברות[2].

כמו כן מסופר בתורה שיעקב אבינו לא רצה להיקבר במצרים, כדי שהמצרים לא יעשו ממנו עבודה זרה ויעלו להתפלל על קברו.

איסור זה משיק לציווי לבקש רק מה' כל מה שהאדם צריך.

עם זאת, גם בדברי חז"ל ישנם מקורות למנהגי ההליכה לבית הקברות (כגון בעת עצירת גשמים): "כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים"[3], וכן בספרות ההלכתית[4].

לאורך השנים התקבלו מספר מנהגים הקשורים בהשתטחות על קברי הצדיקים, כשרבים מהם התחדשו בתקופת האריז"ל שמצא וציין קברי תנאים ואמורים הפזורים בגליל, וייסד את מנהג העלייה לציונו של רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר.

עם התפשטות תנועת החסידות שביארה את מעלת הצדיק כממוצע המחבר ומקשר בין האדם הפשוט לקב"ה, ומסייע לו לדבוק בקב"ה בצורה נעלית יותר, החל גם להתפשט הנוהג לפקוד את ציוניהם של הצדיקים.

בנוגע לאופי התפילה, ישנם פוסקים שכתבו כי מותר לבקש מהצדיק להמליץ טוב בעבורנו, אך חלקם מחמירים ומתירים רק לבקש מה' ולבקש שישמע לתפילתנו בזכות הצדיק, ובפרט שבמקום בו טמון הצדיק התפילה נאמרת בכוונה גדולה יותר[5].

המנהג התפשט עד כדי כך, שיש הרואים בפקידת קברי צדיקים מצווה של ממש, ומתירים לצורך כך אף יציאה מגבולות ארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים בחוץ לארץ, למרות האיסור לצאת מהארץ מלבד לצורך דבר מצוה, רפואה או פרנסה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דברים יח, יא.
  2. ^ רמב"ם הלכות אבל פרק ד' הלכה ד'.
  3. ^ תענית טז, א.
  4. ^ רמ"א, הלכות תשעה באב ובערב ראש השנה.
  5. ^ קונטרס ההשתטחות לאדמו"ר האמצעי ס"א-ס"ד. שו"ת רב פעלים ח"ב יורה דעה סימן ל"א. אגרות משה אורח חיים חלק ה' סימן מ"ג. שיחת ליל ב' אייר תש"י.