מריאצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריאצ'י
כלים: כינור, גיטרה
חצוצרה, נבל


מריאצ'י
להקת מריאצ'י בגוודלחרה, (מקסיקו)
להקת מריאצ'י בגוודלחרה, (מקסיקו)
מורשת תרבותית בלתי מוחשית מורשת תרבותית בלתי מוחשית של אונסק"ו
מדינה מקסיקו
מזהה 00575
שנת הכללה 2011

מָריאָצ'יספרדית: Mariachi) הוא סוגה מוזיקלית שמקורה במדינת חליסקו, שבמערב מקסיקו. מוזיקת הז'אנר משלבת כלי מיתר ומושפעת מההתפתחות ההיסטורית והתרבותית של מערב מקסיקו. לאורך היסטורית המריאצ'י, מוזיקאים ערכו יצירות אקספרימנטליות עם כלי נשיפה, וכלי הקשה. בנוסף, גורמים סוציו-היסטוריים השפיעו על הרפרטואר מבחינת ביצועים ומגוון המאפיינים של השירה בכל אזור. כמו גם על אבולוציית הלבוש הנלווה לביצועים.

המריאצ'י מהווה אלמנט חשוב בלימודי המוזיקה המקסיקנית משום שההרכב שנוצר במהלך התקופה הקולוניאלית, מצא את מהותו בעידן הפוסט קולוניאלי, ופרח בתקופה לאומנית, ותוך כך הפך לבעל השפעה עולמית בזמנים המודרניים. במהלך התפתחות זו, בעיקר מאז התקופה הלאומנית, מוזיקת מריאצ'י הפכה לסמל של מוזיקה מקסיקנית וזכתה לפרסום השירה המקסיקנית בפלטפורמה חוץ אזורית. זאת באמצעות השתתפות בתוכניות רדיו פופולריות, הופעה בסרטים מקסיקניים מוקדמים, וביצוע קמפיינים נשיאותיים.

אנסמבל מריאצ'י מורכב, בדרך כלל, מכינורות, חצוצרות, גיטרה קלאסית, ויולה, גיטרה בס גיטרה אקוסטית ולפעמים נבל. הנגנים מופיעים בתלבושת אחידה בצבע כסף עם מכנס רכיבה הקרוי "צ'ארו" וכובע רחב-שוליים.

המריאצ'יס המקוריים היו נגני רחוב מקסיקנים, אבל היום מרביתם בדרנים מקצועיים בתעשיית הבידור, ובעלי כישורי נגינה על יותר מכלי אחד, כשכל נגן גם יכול לשיר. לפעמים הם מלווים זמרי פופ, דוגמה לאחת מהם היא הזמרת סלינה, שהתחילה את דרכה כחלק מתרבות המריאצ'י המקומית. שירי נרקוקורידו הם מוזיקה בסגנון זה.

בשנת 2016 הכיר ארגון אונסק"ו בסוגה המוזיקלית של המריאצ'י כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]